למרות התדמית הקלילה של חג הפורים, אנחנו מוצאים במהותו ערכי חינוך חשובים המציגים אותו כחג בעל עוצמות וסגולות ייחודיות. נמנה חלק מהם:
הראשון: מנהיגות - מרדכי ואסתר מגלמים את המנהיג האולטימטיבי. מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש מנהיג זקוף קומה "הדורש טוב לעמו". אסתר המלכה מקבלת את האחריות להצלת העם היהודי " לך כנס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי".
השני: קריאת המגילה - העיון והלימוד במגילה בא להנחיל את האמונה בבורא העולם. העמידה על שמירת ערכי מצוות היהדות "מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".
השלישי: סעודת פורים - גיבוש המשפחה והקהילה. אהבת הרע, יצירת התחושה של "איש לרעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק".
הרביעי: מתנות לאביונים - הצורך לסייע לחלשים ולתמוך בעניי עמך ישראל, מצביע על היכולת שלנו כעם להתנהג כחברה מוסרית וערכית.
החמישי: משלוח מנות איש לרעהו - הפרייה הדדית, הלומד מחברו מחד גיסא ומאידך גיסא מלמד את חברו.
הבה ננסה להבין את משמעותם של הדברים בעניין התקנה של מרדכי במשלוח המנות איש לרעהו. מתוך העיון במגילה נמצאנו למדים שמרדכי תיקן בפורים שלושה דברים והם:
עשיית ימי הפורים כימי משתה ושמחה, שיהיו שולחים מנות איש לרעהו ושיתנו מתנות לאביונים.
משתה ושמחה - הסעודה שאנו עושים לזכר הנס שהיה בפורים
מתנות לאביונים - מנהג זה היה רגיל בעם ישראל, שבכל חג הקפידו שגם העניים ישמחו בו.
אבל מה הטעם לדבר השלישי למשלוח מנות? לשאלה זו מצינו בספרי האחרונים שני טעמים.
הטעם הראשון של בעל "תרומת הדשן" - משלוח מנות קשור למצווה הראשונה של משתה ושמחה היינו הסעודה. היות שלא לכולם היה בידם לערוך משתה ושמחה לפיכך תקנו את מצוות משלוח מנות ועל - ידי זה יוכלו לסייע למי שאין לו, וכל עם ישראל בכל אתר ואתר יוכלו לערוך משתה ושמחה בפורים. וכך כתב: "כדי שיהא לכל אחד די וסיפק לקיים את הסעודה כדינה" (תרומת הדשן קי"א).
מכאן שמשלוח המנות נתקן רק לצורך מי שאין לו. לכן ראוי היה שישלחו העשירים לעניים, ומה היה צורך לתקן שהכול ישלחו זה לזה? משיב על כך ה"חתם-סופר" שמרדכי תיקן שכל ישראל ישלחו מנות זה לזה בכדי שלא לבייש את מי שאין לו. (שו"ת חתם-סופר או"ח קצ"ו).
הטעם השני מובא בשמו של רבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט "לכה דודי" בספרו "מנות הלוי". הוא מסביר את מצוות משלוח מנות שיש בה התחברות של עם ישראל זה עם זה. התקנה הייתה כנגד ההתחברות וההתקהלות שהיו היהודים בשושן צריכים להיקהל בשביל לעמוד על נפשם, וגם כנגד דברי ההבל של המן שאמר על היהודים שהם עם מפוזר ומפורד שיש בהם פירוד לבבות והם בעלי מחלוקת: "ומשלוח מנות איש לרעהו כמו שהיה עניינם, כאיש אחד להיקהל כל אחד עם חברו, הפך...עם אחד מפוזר" (מנות הלוי עמ' ר"ח).
לכן באה מצוות משלוח מנות כדי לעקור דבריו ולבטלם שתתגלה ותצא לאור האהבה והאחווה השוררת בעם ישראל, להרבות שלום ורעות.
נמצאנו למדים ששני טעמים למשלוח מנות האחד חומרי והשני רוחני. הראשון לתיקון הסעודה שתהייה ברווחה, והשני לאחד את עם ישראל ולהרבות בקרבו שלום ורעות. המשלוח מנות בא לציין את האחדות בעם ישראל. במצווה זו נופלות כל המחיצות בין עשיר לעני בין גדול לקטן בין נכבדים לפשוטי עם. אחדות זו בכוחה לעמוד מול הקמים עלינו ולהשפיע לטובה על כל השנה כולה.