בתערוכת הרטרוסקטיבה הראשונה מזה אי-פעם של יעקוב קורנליס ואן אוסטסאנן מאמסטרדם (1470-1533), ניתן להבחין בשלושה חלקים של יצירתו: הראשונה - מ-1500 עד 1510, אז צייר בצבעים כהים בעיקר עבור כנסיות ועבור בורגנים אמידים. גם אם לא חתם עדיין על ציוריו, הרי מחקרים הוכיחו את מקורם של הציורים המצויים כיום בערים וכנסיות שונות, שצוירו על אותם לוחות מאותו בול עץ. אך עדיין בתקופה זו, גם אם קנה לו אוהדים ולקוחות רבים - עדיין לא זכה בהזמנות לעבודות מונומנטליות.
התקופה השנייה ביצירתו הייתה מ-1510 עד 1520; אז התמקד בציורי altar piece שהנודע שבהם, סן ג'רום מ-1511, המצוי כיום בוינה, עשוי מחמישה פנלים. כך הוא צלח במשימתו לרכוש הכרה בעבודותיו ולהעצים את יוקרתו. האלמנטים הארכיטקטונים הקישוטיים בציור זה, הם דוגמה לעיצוב ארכיטקטוני רנסנסי מהמוקדמים ביותר של צפון ארצות השפלה. מה שממחיש את הכרותו עם התרבות של העיצוב גם במגוריו בדרום ארץ זו.
החלק השלישי בהתפתחות סגנונו שייך לשנים 1520 עד 1533. אז, ב-1524, יצר את "שלומית וראשו של יוחנן המטביל", השייך לרייקסמיוזיאום באמסטרדם, אך מוצג כמו כל שלושת חלקי התערוכה עד ה-16 ליוני במוזאון סטדליק בעיר אלקמאאר. למעשה, רק בשלב זה של יצירתו, החל לחתום בשמו על יצירותיו. בציורו מ-1523 "כל הקדושים" נראית לראשונה חתימתו המלאה. היצירה כנראה הוזמנה עבור הכנסיה העתיקה של אמשטרדם. בתקופה זו, בולט המעבר לשימוש בצבעים בהירים, לעומת השימוש בגאימא כהה בשנותיו הקודמות. זה הותיר לו להשתמש בשכבות צבע דקות, בניגוד לשכבות העבות בתקופות הקודמות, ואותן שימר עם גלזורה מבהיקה. הסיבה למעבר לסקלת צבעים בהירה, היא קרוב לוודאי ביקור תלמידו יאן ואן סקורל בארץ הקודש ובאיטליה, מה שהשפיע על אמנים נדרלנדיים צפוניים וכן על מורו, שיש אומרים שאף הוא ביקר בארץ הקודש. אך אין לכך הוכחה. ציורו "שלומית וראש יוחנן המטביל" היא הדוגמה הבולטת לשינוי בסגנון ציורו. כמו גם ציורו "מריה מגדלנה" מ-1519.
סוד הקסם
כשמתבוננים בציורי יעקב קורנליס וואן אואוסטסאנן, ומתהפנטים למראיהם, מבינים עד כמה גדול כוחה של האמנות: כיצד הפכה האמנות למכשיר הפרסומת ושטיפת המוח של כל העולם למטרת הפצת הנצרות; ציוריו מרהיבים עד כדי כך, שנסחפים לקרוא את הכיתוב לכל ציור או רישום או הדפס, המתארים בצורה כה מרתקת את המיתולוגיה הנוצרית, זו שהזינה והפריחה את האמנויות מאז קיומה ועד היום. הסיפורים יפים, גם אם אנו לא מאמינים בדת זו. ובל נשכח, ישוע נולד כיהודי, ומת ככזה, גם אם כמורד ומחולל שינויים בדתנו.
מה סוד הקסם של המאסטר הגדול, שכבר בימי חייו נחשב לגדול, ידוע, ומצליח, עד כדי כך, שהוא החזיק בסטודיו גדול עם צוות עוזרים ברחוב קאלוורשטראט, זה שהיום המוני אדם בכמויות שלא ראיתם בשום עיר אחרת בעולם שוטפים אותו בקניות? בסטודיו שלו עבדו יחד עמו גם בנו דירק יעקובז, שצייר את אביו עומד ומצייר את אמו ב-1530, וכן נכדו קורנליז אנטוניז, שהיה רב אמן ברישום והדפסים.
ראשית כל, מיומנותו של קורנליז באה לידי ביטוי הבולט ביותר ביכולת הרישום שלו ובחיתוכי העץ, עד כדי כך, שגם ציורי צבע הטמפרה שלו נראים יותר כמו רישום במכחול, מאשר מצוירים בו. שנית, למרות שצמח ממסורת הציור של ימי הבינים בנושאים, לא הושפע מכך בסגנונו, ופיתח כתב יד משלו, שעולה בעוצמתו על כל בני דורו וכאלה שבאו אחריו. הוא ידע להעמיד גם בציורים הכי מונומנטליים, את הדמויות במצבי תנועה, ויתרה מכך, העניק לפניהם ארשת מלאת הבעות שהצופה מתחבר אליהן מיד. הנושאים אולי היו תחילה דתייים, אך בד ובד ידע היטב כיצד לכוון את צעדיו על-מנת להרוויח יפה ולרכוש לקוחות רבים מאד. הן בזה שצייר עבור הבורגנים האמידים, ציורי דיוקנאות, שבינם לבין המיתולוגיה לא היה דבר וחצי דבר. עבור ההמונים שוחרי האמנות, היה רושם ויוצר הדפסים, שנמצאו באוספי רבים מהעם.
לנסוע במיוחד
ראוי להדגיש, שמעבר לעצם סיפורי המיתולוגיה, רישומיו והדפסיו כה מרתקים, מלאי הבעות, ועתירי פרטים, שכמו לגבי כל המאסטרים הגדולים - דווקא בהם ניכרת הכי הרבה גדולתו כאמן וכמאסטר דגול. מכיוון שכל יצירותיו מצויות באוספי כנסיות, אנשים פרטיים ומוזאונים, הן לא נסחרות בשוקי האמנות, ולכן הציבור חף מכל ידע עליו. וכי מי יודע שהוא האמן הראשון אי-פעם בהיסטוריה שנהג לחתום את שמו, או את ראשי התיבות שלו (שהפכו למותג נודע) על יצירותיו?
הכנסיה של סן לורנס באלקמאאר מצויה כ-50 ק"מ מאמסטרדם. היצירות על קירותיה ותקרת הקופולה שלה מצויות שם תמיד. כך שבביקור הבא שלי שם אסע במיוחד כדי לראות במקור את הנפלאה בעבודותיו. משהו זהה לחשיבות הקפלה הסיסטינית שצייר מיקלאנג'לו בוותיקן ברומא.
העבודות המוצגות ברטרוספקטיבה שלו כעת בשלושת האתרים, מהוות כעין טריפתיכון. והן הושאלו ממוזאונים בארה"ב, בבלגיה, צרפת ומאוספים פרטיים. כולן - פניני תרבות, יופי שנדיר לראות באיכות כזו מרוכז בתערוכה אחת.
אופי אישי
ומה יש לישראלית יהודיה להתלהב מנושאים של מיתולוגיה נוצרית? מה כה מיוחד בציוריו של יעקוב קורנליז? את תשומת לבי שבתה ארשת הפנים של ישוע בציור מסוים - משהו שיוצא מגדר הרגיל בציורי דת כאלה. קורנליז ידע להאניש את דמויותיו, להעניק להם הבעות בהתאם לנושא הסיפור, ולא לצייר אותם באופן סכמטי, כמיטב מסורת הציור הימי-ביניימי. יש בציוריו, ועוד יותר מזה - ברישומיו, אלמנטים חדשניים שכמותם מוצאים ברישומי פרנסיסקו גויה במאה ה-19. הוא לא שת ליבו לאופנת הציור האיטלקי, ולמאסטרים אחרים. אולי הוא לקח רעיונות מרישומי דירר ולוקאס -אך לעולם לא צייר בסגנונם. והאופי האישי של סגנונו הוא שמעמיד אותו כמגדלור הזוהר, כמי שהיתווה את הדרך לבאים אחריו, כולל רמברנדט.
אם התלהבתם מציורים בודדים של וורמיר, הרי גדולתו ועוצמת יכולתו בשפע העבודות המוצגות כעת ברטרוספקטיבה של יעקוב קורנליז מאמסטרדם - ירתקו אתכם עוד יותר.
אם אתם בחופשה בהולנד עד ה-16 ליוני 2014 - רוצו למוזאון אמסטרדם, שהכניסה אליו היא מאמצע רחוב הקניות הנודע, המדרחוב, - קאלוורשטראט 92. חוויה שווה ביותר ומומלצת. מי שבן זוגו לא חפץ - יש במתחם חצר מקסימה עם בית קפה, שלשבת שם גם זה תענוג משיב נפש.