שרה ברנמוף הינה תושבת קלגרי בת 33, בת לאם ישראלית ואב קנדי. למשפחתה רקע מתימן, יוון, ספרד ורוסיה. היא התגוררה בישראל במשך 10 שנים, וסיימה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. לא מכבר השלימה שרה את לימודי MBA באוניברסיטת קלגרי והיא מתכוונת ללמוד משפטים בשנת הלימודים הקרובה.
בראיון ל"שלום טורונטו" מספרת שרה באריכות על פעילות ההסברה שהיא מנהלת למען ישראל באמצעות שני ארגונים שייסדה בשותפות עם אחרים והם: Calgary United with Israel ו-Canadians for Human Rights. שני הארגונים, אומרת שרה, הוקמו בתגובה לעליית מפלס פעילות השנאה נגד ישראל בקמפוס והתגובה הרפה של הממסד היהודי.
ארגון "קלגרי ניצבת לימין ישראל" (CUWI) שהוקם נשען על סטודנטים ובעלי מקצועות חופשיים בקהילה ומחוצה לה, וחברים בו יהודים, מוסלמים, נוצרים, אינדיאנים ועוד. היעד שלנו הוא לקדם צדק וזכויות אזרח לכל, תוך מתן דגש על ישראל.
שרה רואה בפעילות ההסברה שמקיים הארגון שהקימה כמשלימה לאפיקי פעולה אחרים בתחום זה. היא מציינת, כי הפעילים האנטי ישראלים בקמפיין שבוע האפרטהייד ובעד החרם עושים במתכוון שימוש במילה "ציוני" במקום "יהודי", וזאת על-מנת לפרק את הקשר בין העם היהודי לבין מדינת ישראל. בעיניה, האיום הגלום בקמפיין החרם אינו כלכלי, אלא מצוי בהטפת השנאה כלפי ישראל והתומכים בה, העלולה להביא, כפי שקרה באוניברסיטת ווינדזור, לפשעי שנאה.
הביקורת ששרה משמיעה כלפי הממסד היהודי בקנדה נוקבת. "שוחחתי עם סטודנטים באוניברסיטאות בטורונטו, וקיבלתי את הרושם שהתסכול הגדול ביותר שלהם נובע מהיעדר תמיכה של המנהיגים היהודים. לעיתים קרובות חשים הסטודנטים, שהם ננטשים ונאלצים לגונן על עצמם מפני המתקפה של הארגונים האנטי ישראלים 'המקצועיים'", היא אומרת.
"ראשי השדולה היהודית והפדרציה המקומית הבהירו לנו בהתכתבות באימייל ובשיחות בע"פ, כי הם סבורים, שהפעילות שלנו בלתי אפקטיבית, וחמור עוד יותר עלולה לפגוע בסטודנטים היהודים. נאמר לנו, כי אנו מסלימים את המצב בקמפוס. ביקשנו סיוע ופנייתנו נדחתה, וכך גם בקשתנו להתקבל להנהלת השדולה המקומית למען ישראל ("אין מקום"). כמו-כן, נאמר לנו לתמוך במאמצי ההסברה למען ישראל באמצעות תרומה לפדרציה היהודית".
"ראשי ארגון הסטודנטים היהודים 'הילל' הנחו את חבריו להיות זהירים בקשר עם הארגון שלנו. הילל, הפדרציה היהודית והשדולה היהודית בלמו את ניסיונה של אחת הסטודנטיות להביא את נוני דרוויש לקמפוס, בטענה שמדובר באישה איסלאמופובית. אותה סטודנטית לא קיבלה סיוע בהפקת 'שבוע ישראל' בקמפוס, אותו היא מלכתחילה התבקשה לארגן ע"י ארגון הילל. בסופו של דבר, 'שבוע ישראל' לא התקיים השנה, רק 'שבוע האפרטהייד'".
"נציג רשמי של הפדרציה הודיע לנו לאחרונה, שהם מסרו להנהלת האוניברסיטה, שהארגון שלנו CUWI 'סורר' והוא קבוצת שוליים. סטודנטית זו ואנוכי נספר מ
מקור ראשון על פרשה זו בכנס השנתי של ארגון CIJR שייערך במהלך השבוע הקרוב".
גישתו של מנכ"ל השדולה היהודית, שמעון פוגל, כלפי ההסברה למען ישראל זוכה לקיתונות של ביקורת. שרה אינה מקבלת את הקביעה של פוגל, לפיה רק פעילות ההסברה של השדולה היהודית אפקטיבית, בהתבססה על "ערכים משותפים" ו"מחקר יסודי", לעומת פעילות השטח ביוזמה מקומית, שאינה משיגה תוצאות. "נסיבות שונות דורשות תגובות שונות, ולעיתים הגישה הישירה והחזיתית חיוניות ביותר", מדגישה שרה. "הטענה, שכל גישה בתחום ההסברה השונה מזו של השדולה היהודית היא בהכרח שגויה ובלתי הגיונית היא בעצמה איפיון שגוי באופן בוטה".
ארגון "קלגרי ניצבת לימין ישראל" (CUWI) משתף פעולה עם ארגון הסברה אחר StandWithUs שהוקם בארה"ב ובשנה האחרונה השיק סניף בטורונטו. בהיעדר סיוע מצד הפדרציה היהודית והשדולה היהודית למימון חלק מהפעולות, שלוחת ארגון StandWithUs בלוס אנג'לס נרתמה להעניק הדרכה, תמיכה וסיוע כספי. על בסיס ניסיונה, קראה שרה לתורמים עבור נושאים ישראלים לשקול לגוון את יעדי התרומות, ולייעד את חלקן לארגוני סטודנטים עצמאיים, הזקוקים מאוד לעזרה.
בשנה האחרונה רשם הארגון שורה של הישגים, ובהם: חלוקת מידע על ישראל בקמפוס, פרסום מאמרים בעיתונות המקומית כנגד ביטויי השנאה, נטילת חלק במאבק נגד ספר אנטישמי הנלמד באוניברסיטה, יצירת בריתות חשובות עם ארגונים ערביים, ציוניים וקהילת האינדיאנים, עידוד הצעירים היהודים לתפוס עמדות מנהיגות, סיוע למאמצי השיקום לאחר השטפונות בקלגרי ובשמורה האינדיאנית סיקסיקה ועוד.
על השאלה הנוגעת לאווירה בקמפוס של אוניברסיטת קלגרי בוחרת שרה את דבריה של סאם המילטון, אחת הסטודנטיות היהודיות לתואר ראשון, המתבלטת כמנהיגה עתידית: "אווירה של פחד. אם הדעות שלך שונות מאלה של המנהיגות היהודית, אתה מסומן כקיצוני מדי. כאשר תלך במסדרונות ותראה פוסטרים על הקולוניאלזים בפלשתין, אתה תרגיש מובס ותבין שאין מי שיעמוד לימינך, ואתה תחוש תחת מתקפה".
בסיום הראיון אני מבקשת משרה להשיא את עצתה לסטודנטים המתמודדים עם הגל העולה של אנטי ציונות. "אל תשלימו עם הסטטוס קוו", אומרת שרה. "אין להשלים עם ביטויי ביריונות, הפחדה והתקפה כנגד הזהות שלכם כיהודים או כתומכי ישראל, ובנושאים אלה אנו נאבקים. השמיעו את קולכם. הביעו את חששותיכם בפני אנשים היכולים לסייע לכם. אל תקבלו זאת כנורמה. עומדת לכם הזכות ללמוד באווירה שלווה, ללא ביטויי שנאה ועם סיכוי שווה להצלחה בתחום האקדמי".
"העמיקו את הקשרים שלכם עם ישראל. בקרו בישראל ולימדו מהי ישראל ועל מה אתם מגינים. העם היהודי הוא העם הילידי של ארץ ישראל והוא קיים נוכחות רציפה בארץ יותר מ-3,200 שנה.
הארגון הנקרא 'סולידריות למען זכויות אדם לפלשתינים' הפועל בקמפוס מקיים פעילות שיטתית למען הפרת זכויות האדם של היהודים, ובחלקלקות עוטף את האג'נדה האנטישמית שלו בכיסוי של אנטי ציונות, המובעת בדרך של תקינות פוליטית לכאורה. וכפי שאמר רה"מ סטיבן הרפר: 'אלה הפנים של האנטישמיות החדשה. היא שמה לה למטרה את העם היהודי באמצעות תקיפת ישראל וניסיונות להפוך את הקנאות הישנה למקובלת ע"י הדור החדש'".
"שאפו להצטיין בלימודים! השקיעו ברווחה האישית שלכם! הצלחה בתחומי הצדק, החרות והערכים היא הצלחה של כולנו. התמודדו על תפקידי הנהגה בארגוני הסטודנטים ובעיתון הסטודנטיאלי. השינוי מגיע מבפנים".