הייתם חושבים שאוכל ומשחק מהווים חלק משמעותי מחיינו, כל אחד בדרכו. בהזדמנות זו נבדוק את המרכיבים המשותפים לשניהם:
אחד עבור כולם
לשאלה מה הופך משחק או צעצוע לטוב ומעניין, ראשית לומר שמגוון רחב של אפשרויות משחק. אותה שאלה רק הפעם לגבי מזון: מה קיים במרכיב מזון טוב? אני מעזה לומר שהתשובה דומה בשני המקרים במגוון אפשרויות ההגשה.
מה דעתכם על תפוח-אדמה? ירק (או למעשה פחמימה) זה, עגול, חום, מכוסה אדמה ונקבוביות, בינינו, לא "חתיך" במיוחד למראה, אבל טבח יכול להפוך אותו למאכל במגוון של מטעמים, בריאים יותר או פחות אבל טעימים לכל הדעות, לכל חג, ולכל אומה. למשל: פירה, צ'יפס (כן, אני דיאטנית, אבל מה לעשות שזה טעים, במידה), לביבות מטוגנות, אפויות בתנור עם תוספות כיד הדמיון הטובה. מיותר לציין שתפוח-אדמה אחד הציל אומה שלמה - את אירלנד מרעב. על זה כבר מגיע לו כבוד גדול.
במעבר חד לאגף הצעצועים, אך בשמירה על אותו מוטיב הוא הצעצוע החביב מר תפוח אדמה. צעצוע קלאסי נפלא זה המתאים לכל ילד ובכל גיל. רבים הילדים שבילו שעות ארוכות בצעצוע על זמני זה, מרכיבים פנים אמיתיות, טיפשיות, משחקי תפקידים, כיד הדמיון הטובה, הכל הולך ואין נכון או לא נכון. לבתי חברה לקויית ראייה שנהנתה לשחק בצעצוע זה בעודה בונה ומדמיינת פנים מסוגים שונים בעזרת קצות אצבעותיה.
וכולם עבור אחד
המהות של גידול ילד בריא, בגופו ובנפשו, נעוץ במילוי אחר צרכיו. לא ניתן לענות על צרכיו הפיזיולוגיים על-ידי הזנתו בסוג אחד של מזון, בריא ככל שיהיה, כך נכון גם לגבי משחק אחד ויחיד. רק מגוון רחב דיו של משחקים ומזונות יכול לענות על קשת צרכיו הפיזיולוגיים והמנטליים.
תזונה ומשחק גם משלימים הזה את זה, כיוון שדיאטה מאוזנת, הרגישה לצרכי הגוף והנפש, מעודדת ומאפשרת משחק ולמידה. מנגד, משחק נחמד ומהנה יכול לשמש כלי ללמידה והטמעת הרגלי אכילה בריאים, כאשר הכוונה לכאלה הקשובים לצרכי הגוף והנפש.
ארוחת חג זה לא ההפך מבריא
שולחן חג טעים ומהנה לא צריך להיות פסק זמן מאורח חיים בריא, אלא דרך נוספת לשלל המגוון של ההוויה הבריאה של החיים. מה דעתכם על רקיחת תבשיל המכיל בתוכו את מרכיבי המזון והמשחק החיוביים ללא ההשלכות השליליות? כך נפעל למען אחת הדאגות הנפוצות של תקופתנו - עודף משקל וארוחות חג. אין צורך להגזים. מתינות היא מילת המפתח.
מחקרים מראים, כי כמות המזון שאנו צורכים נמצאת ביחס ישר למספר סוגי המזון המוגשים לשולחן. ככל שיש יותר סוגים כנראה שמתפתים לאכול הרבה ויותר מדי.
בעבר, כשאחייניותיי היו צעירות (לפני שהפכתי בעצמי לאם), לקחתי אותן ביום הולדתן לחנות צעצועים ענקית ונתתי להן לבחור כל מתנה שיחפצו בה מתוך המגוון האינסופי שעל המדפים. צדקתם אם חשבתם שזה רק בלבל אותן, יצאתי בידיים ריקות עם שתי אחייניות עצבניות. שום כלום הוא צידו השני של המטבע של הרבה יותר מדי. אז הרי לכם, בתחום הצעצועים כמו בתחום המזון, עודף אפשרויות גורמת לקריסת מערכות. יתרון נוסף של מתינות - זה פחות כואב בכיס.
תכלס מה עושים
- שולחן החג יכיל מאכלים טעימים מכל קבוצות המזון אבל פחות סוגים: כשתי מנות חלבון - בשר ודגים או קטניות לצמחונים, כשתי מנות פחמימות - תפוחי-אדמה ופסטה או אורז, אבל שפע רחב בהחלט של ירקות חיים ומבושלים מכל הצבעים והסוגים;
- דעו מתי להפסיק: אתם יודעים שהגזמתם באכילה, שנייה מאוחר מדי, משחררים כפתור או אבזם בחגורה שמא תתפוצצו מכל מאכלי החג הטעימים הללו. בדיוק כפי שילדכם שבילה זמן רב מדי במשחק מהנה עובר בהרף עין מצחוק משובב לבכי מצל אוזניים. הטריק הוא לעצור דקה קודם, כשהכל עוד נהדר;
- התלבשו בבגדים חגיגיים ומחויטים: תגיעו שבעים ונינוחים. ארוחה קלה לפני היציאה מהבית ושתיה קלה ברגע שאתם נכנסים עשויים למנוע אכילה לא שקולה;
- שמחים יחדיו: ארוחה משפחתית, בדיוק כמו משחק משפחתי, מהווה בסיס להתפתחותו של ילד מאושר ומסופק, בעוד חברי המשפחה ישובים יחדיו, משוחחים על אירועי היום, צוחקים, חולקים מחשבות ומשחקים. הידעתם, אכילה בחברותא מגבירה את צריכת המזון בכ-100%. לדוגמה, האמריקני הממוצע עשוי לאכול כמות אסטרונומית של כ-6,000-4,500 קלוריות בארוחת חג ההודיה או חג המולד! והינה לכם מעל חצי קילו ביום אחד;
- הבה נשחק באוכל: נתבל את ארוחות החג שלנו במשחקים שיובילו אותנו לצד הקל יותר של החג (קל מלשון - מהנה, הומוריסטי, ומסוגלות לזוז אחרי הארוחה) כך שנהיה מודעים יותר לתחושת השובע החמקמקה הזו;
- צלמו את הצלחת שלי: למי יש את צלחת המזון הצבעונית ביותר? סדרו את האוכל בצלחתכם כך שתראה יפה ומשובבת עין, צלמו אותה. סלפי וכדומה. וכן, אתם גם מוזמנים לאכול ממנה, אבל תמיד תשאירו חתיכה אחת בצלחת. אם אתם רוצים לעזור למארחת אתם מוזמנים לשטוף כלים;
- No seconds for minutes: תזמון הוא הכל. יש טיימר לתנור? אם לא לניידים בטוח יש. הפעילו אותו. החוק אומר שלא לוקחים תוספת אוכל לפני שחולפות 20 דקות ואז תפעילו את הטיימר שבחרתם שיצלצל לכם. בינתיים דברו, תצחקו, הניחו את המזלג על השולחן בין כל ביס, תלעסו היטב, הרגישו את הטעם, תתענגו עליו. האם אתם באמת עדיין רעבים?
- משחק קואורדינציה: שמאלנים (בלי פוליטיקה) אכלו ביד ימין, ימנים ביד שמאל. זה עלול להיות בלתי מנומס ומלכלך, אבל, היי זה חלק מהכיף לא? אין ספק שזה יסייע לאכול לאט. מי מתמיד בכך?
- מנצח זה שמסיים אחרון: האחרון לסיים את המנה שלו בצלחת (זוכרים? בלי החתיכה האחרונה סעיף קודם) הוא המנצח. איזה שינוי מרענן להגיע אחרון ולנצח;
- יש עוד רעיונות? אכן, משחק, בדומה לתזונה, הוא דרך להזין את נפשנו וגופנו. הזנה, רעב, חשק, סיפוק, סימפטיה - הינם מונחים מתאימים לתאר את צרכינו באשר לעולם המשחק והתזונה כאחד. אז הפכו את צלחת החג להצלחה ולא ללחץ. באופן זה תאכלו את העוגה ותשאירו אותה שלמה. פשוט, לא?