יהיו ודאי רבים שירימו גבה וישאלו מה לתנועת "אמונה", תנועה המפעילה מעונות יום, אולפנות ומפעלי חינוך דתיים, ולכינוס אילת לעיתונות. למה צריכה תנועת "אמונה", שהיא למעשה גוף ציבורי, לממן בכסף ציבורי כינוס עיתונאים במלון פאר באילת. כינוס שמהווה, יש להודות על האמת, בעיקר מקום מפגש חברתי ונופש מהנה עבור עיתונאים ויועצי תקשורת ודווקא לעשירים והמבוססים כלכלית שביניהם. הערך החינוכי של הכנס מוטל בספק, שכן מלבד דיונים הוא לא יפתור, לא מסוגל לפתור ולא מתיימר לפתור את בעיות העיתונות הישראלית. נפגשתי במהלך ימי כנס אילת לעיתונות של שנת 2013 באורח אקראי מספר פעמים עם ליאורה מינקה ושאלתי אותה בצורה ישירה את השאלה הבאה: "לא חבל על הכסף הציבורי הניתן לכנס העיתונאים? האם לא היה נכון וראוי יותר לו היה ניתן סכום זה לילדים ומשפחות נזקקות שנמצאים במוסדות אמונה"? ליאורה מינקה השיבה לי אז כי "אמונה ראתה לנכון לתמוך בעיתונות שהיא כלי חינוכי ותרבותי חשוב ולרומם את מעמדה הציבורי". שאלתי אותה באיזה סכום חסות מדובר. מינקה: "מדובר בסכום זניח". פרסמתי את הדברים בשנה שעברה במאמר דעה בו טענתי שאמונה לא הייתה צריכה לממן כנס עיתונאים במלון פאר באילת. אולם זה כנראה לא עשה רושם על "אמונה" וגם השנה החליטה לתת חסות ולסייע במימון כינוס העיתונאים והיח"צנים באילת. האם יודעים הורי התלמידים שמתחנכים במוסדות "אמונה" שיתכן שכספם משמש זו השנה השנייה ברציפות לסייע במימון כנס עיתונאים ויח"צנים במלון פאר באילת? עיתונאי ידוע ומוערך, המתמצא ובקיא בתחום מתן חסויות לכנסים, אמר לי כי מתן חסות לכינוס בסדר גודל כזה יכול להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים ואף למאה אלף שקלים ויותר, על-פי סוג חבילה החסות. הוא ציין כי אם נערך הכינוס במלון, לרוב זכאים נציגי הגוף נותן החסות לשהות וללון במלון ללא תשלום ואף להשתמש בשירותיו, כולל מזון במשך ימי הכינוס. ראוי שהנושא הנדון בכתבה ייבדק על-ידי גוף ביקורת חיצוני אוביקטיבי, ולו למען מניעת לזות שפתיים ולמען שקיפות. ראוי לבדוק מי החליט על מתן חסות של "אמונה" לכינוס העיתונאים זו השנה השנייה ברציפות ומאיזו סיבה? ויש לבדוק את פרטי הסכם החסות של תנועת "אמונה" עם מארגני הכינוס. כמה כסף בדיוק שילמה "אמונה" עבור מתן החסות, הן בשנה שעברה והן השנה. האם סכום זה כולל גם אירוח במלון של נציגי "אמונה" ובני או בנות זוגן. כמה נציגים מטעם אמונה השתתפו בכינוס העיתונאים באילת? גם אם נראה הדבר שולי ומקובל בארגונים ציבוריים, אין לעבור על נושא זה ועל שכמותו לסדר היום.