תחילה, פרטים על הנחל: נחל שפירים הינו נחל אכזב,שפירושו המעשי כידוע הוא שבתקופת הקיץ באין גשמים הוא לרוב יבש. מקורו באזור צריפין. הוא זורם ממזרח למערב עובר ליד לוד ממשיך מערבה ועובר לאורך פאתיו הדרומיים של מושב צפריה חוצה סמוך למחלף שפירים מתחת לכביש אור יהודה בית -דגן (כביש 412) וממשיך מערבה ועובר לאורך קצה השדות הדרומיים של מושב חמ"ד, המפריד כגבול טבעי בין מושב חמ"ד לכפר גנות. הנחל חוצה במנהרת בטון את כביש גהה (כביש 4) אפיק הנחל עוקף את הר הפסולת המשוקם חירייה מצד דרום וזורם לאורך קטע של כ-2 ק"מ עד להתחברותו לנחל איילון (השפירים הוא אחד מיובליו הגדולים של נחל איילון).
מפגש הנחלים איילון-שפירים נמצא למרגלות מרפסת התצפית שעל ההר חירייה (פארק
אריאל שרון) נחל שפירים עשיר לאורך מקטעים רבים בצמחייה צפופה ויש בו מספר מינים של בעלי חיים כגון: ברווזים וציפורים מרהיבות. אם כי, הזיהומים הרבים שאליהם נחשף לאורך השנים (שיפורטו בהמשך) והבינוי סביבו צמצמו ופגעו משמעותית באיכות המים, בבתי הגידול הלחים ובעושר המגוון הביולוגי שהיה קיים בעבר בנחל ובסביבתו. בשנות ה-50 ובשנות -60, אולי אף לפני כן, שרצו תנים בלהקות גדולות בנחל ולאורך גדותיו, ועד היום זוכר אני את יללות התנים בלילות שנשמעו למרחוק מאזור הנחל.
בשנות ה-60 הוחלט בשירותים הווטרינריים על מבצע ארצי לצמצום התנים (וכלביים אחרים) בעיקר למניעת הפצת מחלת הכלבת. פיתיונות חומרים רעילים פוזרו לאורך גדות הנחלים והשדות ברחבי הארץ כולל לאורך גדות נחל שפירים. ואוכלוסיית התנים הושמדה כמעט לחלוטין וכיום נדיר יחסית למצוא תנים בנחל שפירים וגם רבים מבעלי החיים שהיו בו בעבר כמו זוחלים למיניהם נעלמו מהנחל וסביבתו.