בחג ט"ו בשבט, מדובר בראש השנה לאילנות ובתנובתם החדשה. אם חשבתם שהוויכוח אצל היהודים התחיל בדורנו, אז תירגעו, מאז ומתמיד היהודים מתווכים על כל דבר. גם סביב סוגיית פרי העונה החדשה היה ויכוח בין בית הילל לבית שמאי. התווכחו האם לציין את החג בראשית החודש או בט"ו בשבט. ואז בכדי להיות בטוחים שמברכים על פירות השנה ולא של השנה הקודמת, הוחלט ללכת עם בית הילל ולציין את המאוחר מבין השניים. מאז חוגגים ראש השנה לאילנות לא בתחילת החודש, אלא באמצע החודש.
בכלל ביהדות, עצי ארץ ישראל זוכים להרבה כבוד והערכה ובמיוחד לאחר הירידה לגלות, אכילת פירות הארץ ובמיוחד שבעת המינים, קיבל משמעות של געגועים לארץ.
אין חג בלי חגיגת אוכל
אין אצלנו חג שלא אוכלים בו מטעמים, הרי שבחג האילנות, מרבים באכילת פירות, כפי שאמרנו, משבעת המינים בהם בורכה ארץ ישראל, ובפרט פירות יבשים ואגוזים למיניהם כגון: תאנים, תמרים, צימוקים, חרובים ושקדים.