במאי האחרון נחת מסוקו הפרטי של איל ההימורים האמריקני
שלדון אדלסון באלקורקון, אחד מפרבריה של מדריד, שמרוחק כ-13 קילומטרים מהבירה הספרדית. פרבר לא נאה במיוחד, שמוקף באלפי דונמים של חולות ואדמת טרשים. אדלסון, יחד עם אשתו ופמליה של עוזרים, סייר באלקורקון ברכב שטח, כשהוא מלווה בבכירים מקומיים שהתקשו להסתיר את התלהבותם. על הפרק, אחרי הכל, עמדה הזדמנות חייהם.
בדומה לפרברים רבים אחרים של הבירה הספרדית, אלקורקון חוותה זמנים קשים במיוחד בשנים האחרונות. תנופת הבנייה, שהביאה להגירה אל האזור ממחוזות אחרים בספרד וממדינות אחרות, הפסיקה עם פקיעתה של בועת הנדל"ן הספרדית והותירה פרויקטי בנייה מיותמים ובנייני מגורים נטושים, רבים מהם חצי-גמורים. האבטלה הגבוהה לא פסחה על אלקורקון, בו עלה שיעור האבטלה לרמה של 30.
במקום הזה, ככל הנראה, תקים לאס וגאס סנדס, חברת ההימורים של אדלסון, את ממלכת ההימורים האחרונה שלה: פרויקט "יורו-וגאס" השאפתני, שיכלול 12 מלונות, שלושה מסלולי גולף, ששה בתי-קזינו, 36 אלף חדרים ו-18 אלף מכונות הימורים. במשך זמן רב התלבט אדלסון בין מדריד לבין ברצלונה, עד שבחר בחודש שעבר למקם את הפרויקט הענק במדריד.