מסע אחר: תארו לכם שבמסגרת עבודתכם הייתם נדרשים לטוס, מדי חודש, ליעד אחר בעולם, לעיתים מבלי שיהיו לכם תנאי המחיה המינימליים ביותר, שלא לדבר על אוכל כשר. האם הייתם מוכנים לארוז פקלאות, להיפרד מן המוכר ולהחתים את הדרכון בצ'ק אאוט? הצלם החרדי, מאיר אלפסי, עושה את זה כבר עשר שנים. פרו, הודו, צ'ילה, אלבניה, ברזיל, איטליה, האיים הצפים, אירן ולאחרונה יבשת אנטארקטיקה. אלפסי חזר ממסעותיו מצויד בחוויות ובעיקר בשלל תמונות. מעניין? היכנסו לגלריית תמונות של מאיר אלפסיאלפסי, חסיד חב"ד, התחבר למצלמה לפני עשרים שנה, כשהוא היה בן תשע. אז הוא התנסה לראשונה בצילום. אלפסי מעיד על עצמו שמלבד הצילום, הוא התעניין בתרבויות ובשפות שונות. "אני מניח ששילוב כל הפרמטרים יחדיו - יוצר אצלי את האהבה למקצוע". זה לא קשה?"אני אוהב את מה שאני עושה. לתחושה הזאת אין שום תחליף. שכשאתה אוהב משהו, אתה לא באמת מרגיש את הקשיים, או את חוסר הנוחות שאתה נאלץ לעבור תוך כדי עשייתו. מלבד זאת, הרבי מיליובאוויטש הורה לחסידיו להדפיס את ספר התניא, ולהפיץ אותו בכל מקום שבו נמצאים יהודים". באשר לתהייה המתבקשת, מה לחב"ד ולאנטארקטיקה? אלפסי הצטרף לקבוצת חוקרים שנשלחה למקום, וכן, מסתבר שגם לשם מגיעים מטיילים יהודים. "בשבילי להגיע לאנטארקטיקה זה סוג של חלום שהתגשם", אומר אלפסי, "נהגתי לקרוא עליה המון ויום אחד פשוט החלטתי לנסוע". כדי להגשים את חלומו היה עליו להשיג מימון של 40 אלף שקל. "לאחר שהמימון הושג ברוך השם, הגענו בטיסה לעיר אושוויה שבארגנטינה", משתף אלפסי, "שם עצרנו בארגון ה'בית היהודי' שצייד אותנו במזון מתאים ובציוד חיוני, ומשם עלינו לספינה שהפליגה לאנטארקטיקה. ההפלגה נמשכה כעשרה ימים, והיינו עשרה יהודים, כך שמבחינת מניין לתפילה היינו מסודרים".