ביטול צו אימוץ קטין בשל פגמים בצו

בפסק-דין ארוך, מקיף, מנומק היטב ומרשים - שניתן לפני כשלושה שבועות ביטל בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת, עפרה גיא) צו אימוצו של קטין שניתן לבקשת אמו הביולוגית של קטין, שניתן ללא ידיעתו וללא נוכחותו של האב הביולוגי של אותו קטין - צו אימוץ שניתן תוך תקופה של 25 ימים מעת שנולד הקטין ועד שהוכרז הוא כבר אימוץ, בידי בית המשפט לענייני משפחה, באשדוד, תוך שבהחלטת הביטול קובעי בית משפט זה, כי מדובר בפרק זמן קצר ובלתי סביר שלא אפשר איתורו של אביו הביולוגי של הקטין. בקשת ביטול צו האימוץ הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, באשדוד - במשותף בידי שני הוריו הביולוגיים של הקטין, שהוכרז בר אימוץ. אם הקטין, אישה רווקה בת 25 שנה, המשרתת - במועד מתן החלטת בית המשפט באשדוד, לביטול צו האימוץ בשירות סדיר בצה"ל ואביו הביולוגי של הקטין, גבר באותו גיל, ממתין - לגרסתו, כפי שנטענה בבית המשפט - לגיוסו לצה"ל. אמו הביולוגית של הקטין פנתה לוועדה להפסקת הריון בבית חולים "קפלן", ברחובות, בבקשה להתיר לה להפסיק הריונה - בהיותה בחודש ה-33 להריונה - ולבצע הפלה. בשים לב לכך שהאם הייתה בשלב מתקדם של ההריון נדחתה בקשתה. בהתאם להוראות חוק אימוץ ילדים נפגשה האם עם עובדת סוציאלית. בפגישה זו ביקשה האם הביולוגית מהעובדת הסוציאלית לסייע לה למסור הקטין לאימוץ למשפחה טובה. מהתסקיר שצורף לבקשת הביטול עולה, כי בבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ סירבה האם למסור כל פרט מזהה אודות אביו של הקטין, למעט עובדת היותו של אביו, בן העדה היהודית, בן גילה לערך וכי אביו נפטר, לאחרונה. בתאריך 16.1.2016 נולד הקטין ואמו בחרה ליתן לו שם. למחרת היום ביקרה אותה העובדת הסוציאלית ובמסגרת הפגישה שהתקיימה ביניהן עמדה היא על דעתה, כי הקטין יימסר לאימוץ והיא אף חתמה על הסכמתה, לקיים לו ברית מילה בהיות הקטין בן שמונה ימים שוחרר הוא מבית החולים והועבר לבית מעון "פעמונים", שהינו בית תינוקות הפועל בפיקוח ובהשגחת השירות למען הילד. מספר ימים לאחר מכן חתמה האם על טופס הסכמה לאימוץ, בפגישה שהתקיימה בנוכחות עובדת סוציאלית ועורך דין מהאפוטרופוס הכללי - פגישה בה הוסבר לה הליך האימוץ, על מלוא השלכותיו. חרף האמור לעיל סירבה האם למסור פרטים נוספים על-אודות אבי הקטין, אולם לאחר הסבר נוסף הסכימה היא למסור פרטיו בדף שייכנס למעטפה סגורה, בהתאם להוראות חוק אימוץ ילדים. במצב דברים זה, הוגשה - כשלושה שבועות לאחר מכן בקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ, ביחס לאביו שאינו ידוע, שכן אין בידי העובדת הסוציאלית, כל אפשרות לברר זהות אבי הקטין ולשאול עמדתו. יומיים לאחר מכן ניתן פסק דין והקטין הוכרז כבר אימוץ כלפי אב בלתי ידוע משהתמלאו התנאים לכך. במקביל, עתר בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה - במסגרת תיק אימוץ - להורות לעובדת סוציאלית למסור הקטין למשפחה שהביעה הסכמתה לאמצו, אם וכאשר יוכרז כבר אימוץ בהתאם להוראות חוק אימוץ ילדים ובית המשפט נעתר לבקשה זו, כאשר תיק האימוץ נסגר. ארבעה חודשים לאחר מכן הוגשה בקשה של הוריו הביולוגים של הקטין, קרי, אביו ואמו הביולוגים, לביטול ההכרזה של הקטין כבר אימוץ וביטול ההסכמה לאימוץ של האם הביולוגית, בהיעדרו של האב וללא קבלת הסכמתו של האב לאימוץ זה. ההורים הביולוגים טענו, כי מעולם לא נערך בירור אמיתי אודות זהותו של אבי הקטין ולכן, לא התקיימה כל אילת אימוץ כלפיו, בהתאם להוראות חוק אימוץ ילדים. עוד טענו ההורים הביולוגים כי נוכח העובדה ששבו להיות בני זוג הם מבקשים לגדל הקטין במשותף, במסגרת משפחתית אוהבת ולכן הוגשה בקשה זו וכן עתרו הם לביצוע בדיקת סיווג רקמות לאב ולקטין. היועץ המשפטי לממשלה הגיש בקשה לדחות בקשת ההורים הביולוגים, על הסף בטענה כי חלף המועד להגשת בקשה לביטול הכרזת הקטין כבר אימוץ, שכן החוק אינו מתיר שיקול דעת לבית המשפט, שעה שחלף המועד להגשת בקשה שכזו. עם זאת לא התנגד היועץ המשפטי לממשלה לביצועה של בדיקת סיווג רקמות לאב ולקטין. בית המשפט לענייני משפחה הורה על ביצוע בדיקת רקמות וממנה התברר כי מי שהגיש הבקשה, יחד עם האם, הינו אביו הביולוגי של הקטין. החלטת בית משפט לענייני משפחה, באשדוד עברה, ביקורת שיפוטית של שתי ערכאות, קרי של בית משפט המחוזי, בבאר שבע ושל בית משפט עליון, כאשר בהחלטתו הסופית של בית משפט העליון, קבע המשנה לנשיאה, השופט, אליקים רובינשטיין כי תכלית התקנה לגבי הורה שאין אפשרות לזהותו או למוצאו, "הינה מיסודות התקנה וככזו משתלבת היא בהוראות חוק אימוץ ילדים. לאור זאת, קבע בית משפט העליון - בהחלטתו הנ"ל - כי יש לבחון, במקרים מתאימים קיומה או אי-קיומה של "אפשרות סבירה", לאתר או שלא לאתר, האב הביולוגי. בית משפט העליון קבע, כי אין מקום לטעון שבהחלטת בית המשפט המחוזי, בבאר שבע עקפו הוראות החוק ונפתח פתח לביטול פסקי הדין המכריזים על קטינים, כבני אימוץ, כלפי אב בלתי ידוע, כפי שטענו בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופוס לדין של הקטין, בתגובה להחלטת בית המשפט המחוזי, בבאר שבע, להתיר לבטל ההחלטה, בדבר אימוץ הקטין וזימון האב הביולוגי, לדיון, בעניין הכרזתו של הקטין, כבר אימוץ. עוד קבע בית משפט העליון, כי מקום שעולה שאלה לגבי התקיימותם של תנאי חוק אימוץ ילדים, לא תינעל - במקרים מתאימים - הדלת לבדיקה נוספת של קיומו של אב הביולוגי, כדי לברר תחולת מועד 61 הימים, הקבוע בסעיף.