אלי כהן שר הכלכלה מצא על מי להתגולל. החלטתו של
אהוד ברק לחזור לפוליטיקה היא הזדמנות מצוינת לשר כהן להזכיר לנו את קיומו, ולנסות לקנות בדרך גם מניות אצל ראש ה
ממשלה.
שר האוצר הכושל
משה כחלון, שנהג בתבונה פוליטית וחזר ברגע האחרון לליכוד, הבין שאין לו שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה. עכשיו נשרך אחריו השר אלי כהן, שצריך לסלול את דרכו במפלגה החדשה, וזה לא פשוט.
שלא כמו כחלון, אין לכהן שום הבטחה לשבת ליד שולחן הממשלה הבאה, אם יקים אותה
בנימין נתניהו. כדי לקדם את סיכוייו הוא חייב להיות עכשיו יותר ליכודניק מליכודניק, ומה יותר פופולרי מאשר להשמיץ את אהוד ברק שבמרכז החדשות. מה לא עושים כדי לרצות את המפלגה החדשה, ואת יושב-ראש המפלגה החדשה? מתברר שכמעט הכל. עובדה, כהן מוכן לשים עצמו ללעג, ובלבד שירצה את חבריו החדשים.
זה מה שכותב כהן בעמוד הפייסבוק שלו: "אהוד ברק שהיה ראש הממשלה הגרוע והכושל ביותר של מדינת ישראל, מנסה ללמד את כולם איך צריך לנהל מדינה, זה שיא האבסורד". כהן ממשיך להתגולל על אהוד ברק ומוסיף: "המצייץ הסדרתי שהתחיל בחיסול
מפלגת העבודה לפני מספר שנים, מתעקש בכל כוחו לקחת ממנה את נשמתה האחרונה. שוב כמו בפעם הקודמת, ברק הופך את ראש הממשלה נתניהו למוקצה, אך בהזדמנות הראשונה שתהיה לו, הוא ינסה לעשות הכל על-מנת לקבל תפקיד בממשלה שלו".
חנפנות בסגנון כזה לנתניהו היא בהחלט עמדת פתיחה מצוינת עבור השר כהן. אלא שלהתגולל על ברק ולצפות שהביקורת תתקבל ברצינות ולא בנלעגות יש צורך גם בניסיון, וגם ברקורד יותר מכובד מאשר יש לכהן.
השר כהן הוא יושב-ראש ועדת הרפורמות, מרצה באוניברסיטת תל אביב, רואה חשבון, משנה למנכ"ל הכשרת הישוב, ואפילו חבר הקבינט המדיני ביטחוני. אבל מה לעשות שכל התארים האלה לא הופכים אותו למי שיכול להטיף מוסר לאהוד ברק.
ייתכן שכהן צמוד לדף מסרים. שמעתי תגובה דומה מאוד מ
מירי רגב. נראה לי שהרקורד והניסיון הפרלמנטרי העשיר של מר כהן, לא מאפשרים לו להשתטות עד כדי כך, ובוודאי שלא לכתוב את מה שכתב.
אהוד ברק, שלו מתיימר השר כהן להטיף מוסר, הוא בעל עיטור המופת, צל"ש הרמטכ"ל, ובעל עיטור מארצות הברית. הוא חולק עם נחמיה כהן ז"ל, לוחם סיירת מטכ"ל, את התואר הלא-רשמי "החייל המעוטר ביותר בישראל". ברק היה הרמטכ"ל ה-14 של צה"ל, ראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל, שר הביטחון ה-13 ושר החוץ ה-11 שלה, וכן שר הפנים בממשלה ה-25.
בחרתי להזכיר את הרקורד המרשים של ברק, לעומת זה של השר כהן, רק כדי להכניס את דבריו של שר הכלכלה לאמות המידה הנכונות. ביקורת היא דבר חשוב, והיא זכות שעומדת לכל אחד. השאלה איזה משקל יש לביקורת שנשמעת מפיו של אלי כהן, כאשר הוא בא לבקר את אהוד ברק. לדעתי משקל אפס.
אם צריך עוד הוכחה לדברי ההבל של כהן, שהם לא יותר ממס שפתיים למפלגתו החדשה, צריך לקרוא את המשפט האחרון שבו הוא כתב: "גם בבחירות האלה המחנה הלאומי ינצח, וראש הממשלה יהיה בנימין נתניהו, למגינת ליבו של המצייץ אהוד ברק". אהוד ברק לא רק מצייץ. אהוד ברק עשה בחייו הרבה יותר ממה שהשר אלי כהן היה מספיק לעשות לו היה זוכה בסיבוב חיים נוסף.
אין לי שום עניין להיכנס למחלוקת הפוליטית. כל מה שאני מבקש לומר הוא שגם בפוליטיקה שבה הכל אפשרי, רצוי שתהיה פרופורציה, ענווה, ובעיקר ראייה נכונה של המציאות.
שר זוטר כמו אלי כהן, לא יכול להרשות לעצמו להתנפח כמו תרנגול, לכתוב דברי הבל כדי לזכות בפופולריות בליכוד, וגם לצפות שנתייחס אליו ולדבריו ברצינות.