חטיבת המחקר של
בנק ישראל פרסמה בשבוע שעבר דוח מיוחד, שעסק בהעלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה במשק הישראלי, שמזה 20 שנה נמצא בירידה מתמדת ומדורג במקומות נמוכים ביחס למדינות ה-OCED.
הדוח עוסק בהרחבה בהדרכים להגדלת ההשקעות בהון האנושי, במובן הרחב ביותר של המילה, והוא אף מעמיד אותו בסדר עדיפות גבוה. חלק אחר של הדוח עוסק בענף ההיי-טק, בשינוי צורת ההשקעה במפעלים מייצאים, וכן בהמלצות מרחיקות לכת בתגבור החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית למבוגרים.
עורכי הדוח מסבירים, כי לדעתם ישראל קרובה מאוד לנקודת אל חזור בכל מה שקשור להשקעות הולכות ויורדות בחינוך, בהכשרה ובכלל בהון אנושי. בנוסף, החוקרים שעסקו בהכנת הדוח משוכנעים מעל לכל ספק, שהבסיס לשיפור בפריון, באיכות החיים וברמת החיים במשק בכלל הוא ההון האנושי. נכון הוא, שהתפיסה הזאת מקובלת בישראל ומיושמת בעיקר במגזר העסקי והפרטי, אבל לממשלה יש תפקיד חשוב מאוד הן בהגדלת תקציבים ישירות בחינוך, בעיקר במורים ובכוח אדם להוראה, בכלים ובציוד בסיסי למורים, ובמקביל - השקעה בתשתיות גם בעקיפין על-ידי הסרת חסמים, או, במילים אחרות, צמצום הביורוקרטיה.
הדוח מקדיש חלקים לא מבוטלים שלו למגזר החרדי. לדעת עורכי הדוח, החסם העיקרי של שילוב חרדים הוא לימודי הליבה שרובם לא זוכים לו, וכאשר הם יוצאים לשוק העבודה ולחיים בכלל, הפערים האלו מהווים מכשול רציני. הדוח ממליץ, כמובן, לעשות הכל לשינוי המצב.
סעיף חשוב אחר הוא החינוך הטכנולוגי. עורכי הדוח כותבים, כי התחום הזה מגוון מאוד בישראל, ואחת ההמלצות מדברת במפורש על העמקת לימודי המחשבים והתכנות, הן כמיומנות יסוד לכל התלמידים, ובמיוחד בתיכון, והן כמקצוע מוגבר.
אבל מצד שני, באותו סעיף הדוח מעט סותר את ההמלצה הזאת בהמלצה אחרת, הטוענת כי עדיין יש לתת עדיפות בלימודי התיכון למקצועות כלליים על פני הכשרה מקצועית והסמכות ספציפיות. להמלצה זו לא יהיו מן הסתם שותפים גורמי מקצוע בחינוך הטכנולוגי ובתעשיה בכלל.
אחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך בישראל היא העובדה, שהיא לא מתאימה את עצמה לעידן החדש. כיתות הלימוד, חומרי הלימוד ושיטות הלימוד בחלקם הגדול לא השתנו ב-70 שנה האחרונות, ולכן הקניית מיומנויות מקצועיות שיכשירו את הבוגרים להתמודד עם השינויים בשוק העבודה הן חלק ממהפכה שמערכת החינוך צריכה לעבור.
מהפכת האינטרנט העולמית כיום כבר לא מספיק ללמד רק מחשבים או תכנות בסיסי. עוד כמה שעות של שיעורי היסטוריה או תנ"ך חשובים אמנם, אבל הם לא יסייעו לאף צעיר למצוא את דרכו בחיים בצורה קלה יותר.
הדוח ממליץ גם להגדיל את מערך ההכשרות העל-תיכוניות, ובמקביל לצמצם את מספר המכללות הטכנולוגיות, דבר שבוודאי לא יעבור ללא תגובה מצד ארגוני המכללות האלו, הממצבים את עצמן כמי שמובילות את התחום של הכשרת הנדסאים, שמהווה עבור פלחי אוכלוסיות רבות כרטיס כניסה לעולם העבודה, בעיקר בתעשיה.
סעיף נוסף אחר בדוח בוודאי יעורר ויכוח ציבורי, אם וכאשר יעלה לדיון. הכוונה לסעיף, המציע לבטל בהדרגה את ההעדפה הגורפת במיסוי, במענקי הון ומענקי חדשנות לענפים המייצאים, כלומר גם לחברות היי-טק וטכנולוגיה. לדעת עורכי המחקר, השיטה הנהוגה היום לא תרמה להגדלת הפריון בכלל המשק.
בהתייחס למגזר ההיי-טק, מביעים עורכי הדוח עמדה מעניינת: ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת, שקצב גידולו של הפריון הכולל לא גדל עם השנים, וזאת למרות שבתקופה זו חלה מהפכת האינטרנט העולמית, וחלקה של פעילות ההיי-טק במגזר העסקי גדלה כל הזמן.
זוהי נקודה שמרבים לדבר עליה בתקופה האחרונה. יש פער בולט בין היותה של ישראל אומת הסטארט-אפים לבין הפיגור בכל מה שקשור ליישום תפיסות חדשניות, מערכות חכמות ואוטומציה בתעשיה ובשירותים. פתרונות כחול-לבן שתושבי אירופה או מדינות בארה"ב מיישמים בתחומים שונים של חייהם עדיין לא חלחלו לתוך המשק הישראלי, בייחוד לענפי התעשיה.
עידוד החדשנות בתעשיה הוא גם אחד האתגרים שמדינת ישראל צריכה לקחת עת עצמה ברצינות יתר, כי הוא מהווה אחד החסמים לפריון הנמוך, שעליו מדבר בהרחבה הדוח של בנק ישראל. הנושאים האלו ואחרים יעלו בכנס השנתי של אנשים ומחשבים
תעשיה 4.0.
שורה תחתונה: הדוח המקיף של בנק ישראל מניח כמה יסודות לשינוי חשיבה מתבקש בכל מה שקשור לפריון ולתעסוקה וקובע, כי המפתח נמצא בחינוך. החידוש הוא, שעד היום מרבים לדבר על הנושא הזה אבל ממעטים לעשות. במידה רבה הדוח הזה יכול להיות תשתית למדיניות רב-שנתית שתקבע הממשלה שתקום אחרי הבחירות, בהנחה שיימצאו בה מקבלי החלטות אמיצים.