זה נגמר בבכי
למרבה הצער בנות יהודיות, שקשרו קשרים רומנטיים עם פלשתינים, ותחילת הקשר הייתה מחוייכת, כשהבחור הפלשתיני מרעיף חיוכים ומתנות על הבחורה ומתייחס אליה יפה, בניסיון למשוך את הבחורה אליו. אולם בסופו של דבר הכל נגמר בבכי. הבחור הפלשתיני גילה את פרצופו האמיתי, והראה את נחת זרועו, כשהוא מתעלל בבת זוגו ובילדיה.
בדיוק זה היה גם גורלה של הצעירה האשקלונית שחבְרה לבחור פלשתיני מחברון, השוהה כאן באופן בלתי חוקי. גם הפעם זה נגמר רע כאשר האיש התעלל באישה ופצע קשות את בתה התינוקת שמתה מפצעיה.
השאלה היא מדוע הלקח מריבוי המקרים הטרגיים הללו (תשאלו את 'יד לאחים' על המבצעים הנועזים שלהם לחילוץ הבנות) לא נלמד עד כה. להיזהר לא ליפול בשבי חיוכו של העלם הפלשתיני 'המקסים' ולא ליצור עימו שום קשר. זו עלולה להיות מלכודת מוות. ושוב אנו עדים לטרגדיה המשפחתית.
החכם, כידוע, אינו נכנס למקום שהפיקח יודע איך לצאת ממנו, אם בכלל. בנות, ראו הוזהרתן!
יחי ההבדל
לאחרונה יותר ויותר נשמעת הדעה שתוצאות התיקו של הבחירות בין הליכוד לכחול לבן מצביעות על כך, שהעם בחר בממשלת אחדות. באמת?! לדעתי המסקנה הרווחת הזאת מהתוצאה האלקטורלית בטעות יסודה. קיים הבדל מהותי בין הבחירה בביבי לבחירה בגנץ.
אם לנתניהו, בעל הרקורד הפוליטי העשיר והישגי עשור חסרי תקדים כראש
ממשלה במישור המדיני, הכלכלי והביטחוני, יש גרעין מסורתי רחב של בוחרי ימין מושבעים אוהדי ביבי, המזוהה בעיניהם כמנהיג ימני פופוליסטי, ואחרים הבוחרים בו בגלל הישגיו המרשימים, הרי גנץ הוא טירון פוליטי שהבחירה בו חפה מכל רעיון וניסיון מיניסטריאלי.
היא מהווה ברירת מחדל למחנה 'רק לא ביבי', ובעיקר היא תוצאה בלתי נמנעת של שטיפת מוח המונית בלתי פוסקת תחת שלטי חוצות ענקיים במרכזי הערים של קמפיין אגרסיבי ומסיבי שלילי ושקרי נגד ביבי ובעד גנץ, שרקחו מיטב יועציו האסטרטגיים ששכר לשירותיו.
לכן, בעוד הבחירה בביבי משקפת את רצון הציבור שבחר בו, הרי הבחירה בגנץ אינה משקפת בחירה רצונית, אלא את עוצמת מכונת התעמולה המשומנת שעבדה על מוחו בלי הפסקה. יחי ההבדל!
נגד הדרה?
כחול לבן מתפארת שהיא נגד הדרה. אתם שומעים טוב? זאת בשעה ששלטי חוצות שהתנוססו במרכזי הערים קראו ברמה להדיר חרדים וימניים.
אז את מי לא מדירים במפלגה שדגל ישראל מתנוסס עליה? עוד לא ניחשתם? - את הרשימה המשותפת, זו שאינה מכירה במדינת ישראל ומסיתה נגדה ותומכת במחבלים כספית ורעיונית. ועם ידידים כאלה מי בכלל צריך אויבים?