אומנות הבלתי אפשרי

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ נאלצים להתמודד עם האשמות חמורות. שניהם מוכיחים שפוליטיקה נועדה לאנשי מקצוע ושהיא אומנות הבלתי אפשרי. קשה להעלות על הדעת מנהיג פוליטי, להוציא את דונלד טראמפ, שיכול לשרוד את זה "שלא היה כלום ולא יהיה כלום" כשמתברר שהיה כנראה. ועוד איך היה. קשה גם למצוא מנהיג שהמפלגה שבראשה הוא עומד תתייצב מאחוריו, ותקשור את גורל חבריה בשמו של המנהיג, שעומדים ותלויים נגדו כתבי אישום חמורים. אם נכונה הפרשנות שיהיה צורך ביותר משנה וחצי, עד שייפתח משפטו של נתניהו, שיכול להמשך תקופה ארוכה, הרי שבמציאות הפוליטית שלנו, שבה חודשים הם נצח קשה לחזות מה יקרה בסוף. אין לי ספק שההצעה הטובה ביותר שניתנה עד היום לנתניהו היא זו שניתנה לו על-ידי עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, ששימש בעבר פרקליטו. וינרוט ז"ל הציע אז לנתניהו, לפעול למענו כדי להגיע להסדר טיעון, שיחסוך ממנו התנהלות משפטית מורכבת וארוכה, כתנאי לפרישתו מהחיים הפוליטיים. נתניהו דחה אז את עצת הזהב. לא ברור האם הוא מצטער על ההחלטה, וספק אם נדע זאת אי-פעם. היועץ המשפטי מנדלבליט, הצטרף בסוף השבוע לרב-ניצב בדימוס רוני אלשיך, שגם הוא מינוי של נתניהו, והוא עשוי להפוך מהר מאוד לשק החבטות של תומכי נתניהו, שלא יסירו כנראה את תמיכתם מנתניהו, רק בגלל ההחלטה להעמיד אותו לדין. נתניהו יצא בהתקפה חריפה על מערכת המשפט, ואמר שמדובר ב"תהליך מזוהם של תפירת תיקים ויצירת עבירות חדשות". הוא טען "תופרים פה חליפה מיוחדת רק בשבילי". נתניהו לא זכה כנראה להכיר את הלשכה המשפטית של רשות השידור, בימיה הגדולים של הרשות, שהייתה לא סתם מתפרה, או חנות קטנה של חייטים, אלא מפעל קונפקציה. בתקופה שבה הועברו מרבית המתפרות לירדן, בגלל קשיים כלכליים, המשיכה לפעול במרץ בלשכה המשפטית של רשות השידור, במטה רשות השידור בירושלים אחת המתפרות המשוכללות בארץ. כמו בנאומו של ראש הממשלה, שהאשים את ראשי הפרקליטות וטען כלפיהם כי "זהו ניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש הממשלה", טענו במשך שנים, רבים מהמנהלים הכללים של רשות השידור, שמי שעמדו בראש הלשכה המשפטית של רשות השידור, פעלו יותר מפעם אחת כדי להביא להחלפתם. ראשי הלשכה המשפטית שכינו את עצמם שומרי הסף, חצו בעצמם את סף המותר, אבל לא הפריע להם מעולם לגלגל עיניים, ולהמשיך בכתיבת חוות דעת, לעיתים קרובות בשגיאות כתיב, שהיו מביישות תלמיד שנה ראשונה במשפטים. באחד המקרים הייתה אחת מ"שומרות הסף" מעורבת לכאורה בתאונת פגע וברח. היא פגעה ברוכב קטנוע בעת שנהגה במכוניתה. קצין הביטחון של רשות השידור, גילה שמצלמות הביטחון תיעדו את בריחתה של "שומרת הסף" ממקום התאונה, מבלי שתגיש עזרה, אבל בפרקליטות בחרו להעניק ל"שומרת הסף" גיבוי, מה גם שהיא הציגה את עצמה תמיד כנרדפת, בעוד שתמיד היא הייתה הרודפת. ברשות השידור ידעו שכל עוד מכהן עו"ד אבי ליכט כבכיר בפרקליטות, לא תיפול שערה מראשה של הפרקליטה, שעשתה ככל העולה על רוחה וזכתה תמיד לגיבוי. כך למשל נכתבו בתקופת כהונתה בנושא מסוים בהפרש של יום אחד שתי חוות דעת שסתרו זו את זו. זה לא הפריעה ליועצת המשפטית להמשיך בתפקידה, כשבפרקליטות לא ראו, לא שמעו ולא ידעו. במקרה אחר התערבה מנהלת הלשכה המשפטית בחוות דעת שנכתבה על-ידי אחת הכפופות לה, ושינתה את חוות הדעת לחלוטין מבלי שנתנה נימוקים לכך. דבריו של ראש הממשלה נתניהו, תואמים להפליא התנהלות דומה שהייתה בעבר בלשכה המשפטית של רשות השידור. זה היה סוד גלוי שהלשכה המשפטית, התנהלה בדרך של תפירת תיקים, אבל זכתה תמיד לאמון וגיבוי של הפרקליטות, ובעיקר לאמונו של אבי ליכט, שהפך לימים למשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ליכט, זכה לימים ברשות השידור לכינוי "הבובה של חנה".

ח"כ יאיר לפיד, הוא המרוויח הגדול. הוא האיש שניסה וגם הצליח עד השלב הזה, למנוע מבני גנץ להצטרף לממשלת אחדות לאומית. לא ברור האם ההישג של לפיד ישמר לאורך זמן גם ב-21 הימים הקרובים שבהם המנדט הועבר לכנסת. בין לפיד לנתניהו זורם הרבה דם רע. שני הצדדים מזדרזים להבהיר שלא מדובר בעניין פרסונלי, אבל שני הצדדים יודעים שהכול אישי. אני זוכר את הצילום שפורסם שבו נראו נתניהו ולפיד מסתחבקים בכנסת. היו מי שלא ידעו להסביר את מה שנראה אז כהתקרבות בין הצדדים. אלא שלא הייתה שום התקרבות. נתניהו הזדרז לנצל את הצילום לטובתו, עובדה שלא מנעה ממנו לתקוף זמן קצר אחר כך את לפיד, שהוא עצמו מינה לשר אוצר, ולטעון שלפיד לא מבין בכלכלה. לפני מערכות הבחירות עולה מחירם ומשקלם של התחקירנים הטובים, בעיקר כאלה שהם בעלי זיכרון טוב במיוחד. מתברר שהיו מי שזכרו את התוכנית שבה התארח נתניהו, או כראש ממשלה או כשר אוצר, בתוכניתו האישית של לפיד. השניים שוחחו אז בין השאר על כלכלה, ואז התבטא לפיד שהוא לא מבין גדול בכלכלה, אמירה שנחקקה כנראה או בזיכרונו של נתניהו או בזיכרונם של התחקירנים. מערכת הבחירות הייתה סיבה מצוינת לנסות ולחפש את הראיון כדי להשתמש בו ככלי ניגוח נגד לפיד. הראיון אותר ושודר בין השאר בתשדירי הבחירות של הליכוד וברשתות החברתיות. עבור לפיד זאת הייתה ללא ספק מכה מתחת לחגורה. לפיד, שהסכים לוותר על רוטציה לא הסכים לוותר מעולם על השפלתו של נתניהו, אלא שהוויתור הזה עלול להפוך לוויתור כואב מבחינתו של גנץ. הפוליטיקה לא מעניקה הזדמנויות חוזרות, תשאלו את ציפי לבני, את שאול מופז ואת בוזי הרצוג. גנץ יכול היה להיות ראש ממשלה, ויתכן שגם לתקופה ארוכה, אבל הוא בחר לפחות בשלב הזה למנוע פיצול ב"כחול לבן", ולהחזיר את המנדט. מעניין ששניים מחברי הכנסת של "כחול לבן". יועז הנדל וצבי האוזר, שעבדו בצמידות לנתניהו הם המתנגדים החריפים ביותר להצטרף לממשלה שבראשה יעמוד נתניהו. עכשיו, אחרי הגשת כתבי האישום, השתנתה התמונה לחלוטין. עכשיו נשאלת השאלה האם נשיא המדינה יכול להטיל את הרכבת הממשלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום.

משטרת ישראל שוב אוספת נשק, ושוב מתפרסמת המודעה המוכרת שמבטיחה לשמור על האנונימיות של מי שבוחרים להחזיר אמצעי לחימה. למה קשה לי להאמין שהמשטרה תעמוד הפעם בהבטחתה, ותשמור על האנונימיות של מחזירי הנשק, כפי שהיא מבטיחה? זה אולי משום שבעבר צולמו ותועדו מחזירי אמצעי לחימה, במצלמות מיוחדות שרכשה לשם כך המשטרה, וכל זאת בניגוד להבטחה מפורשת שהם לא ייחשפו לעולם. העיתונאי יואב יצחק, המוציא לאור והעורך הראשי של אתר News1, הצליח לחשוף מה שהמשטרה לא רצתה שתדעו. במבצע הקודם לאיסוף נשק צולמו מי שנכנסו לתחנות משטרה כדי להחזיר אמצעי לחימה באמצעות 27 מצלמות חדשות שרכשה במיוחד המשטרה. צמרת המשטרה ובראשה מי שכיהן אז כמפכ"ל רוני אלשיך שאישר אישית את "התרגיל", עשו זאת תוך פגיעה בהבטחה שלטונית, ולמרות שמדובר בתרגיל מכוער. המשטרה דחתה אז את הטענה ומסרה שמדובר במצלמות קבועות שנועדו לצרכי אבטחה. למה שנאמין לה שהיא לא תחזור על התרגיל גם עכשיו? חשוב לאסוף נשק לא חוקי שנמצא בידי הציבור ומדובר בנשק רב. מה שמתבקש בעקבות חשיפתו של יואב יצחק, ממבצע האיסוף הקודם, שקצין בכיר יבהיר חד-משמעית, ויבטיח לציבור שמדובר במבצע שמתנהל באנונימיות מלאה. השיטות שאלשיך נחשף להן בשירותו בשב"כ, אסור שיהפכו לשיטות הפעולה של משטרת ישראל. לאזרחים בישראל אין מגע יום יומי עם שירות ביטחון כללי, אבל יש להם קשר עם משטרת ישראל, קשר שראוי שיתבסס על אמון הדדי.

עמוס לפידות המפקד העשירי של חיל-האוויר, ומי שהיה נשיא הטכניון, הובא בסוף השבוע למנוחות. הוא היה מפקד טייסת מיראז' 3, מפקד בסיס חצור, ראש להק מודיעין של חיל-האוויר, וראש פרויקט הלביא, אבל יותר מכל הוא היה איש אמיץ, ישר כמו סרגל, וחבר אמת שמעולם לא אכזב ולא עיגל פינות. אחרי מותו של אדם, בדברי ההספד שנאמרים עליו, ניתן לגלות צדדים חבויים באישיותו שלא ניתן היה לדעת מעולם. ניר לפידות, בנו של עמוס ז"ל, סיפר על עמוס שלא היה איש מחבק- אבל אדם חם. באחד הימים ביקש ממנו ניר, חיבוק במקום לחיצת יד, עמוס ז"ל, היה לדבריו במבוכה, אבל אהב את הבקשה, וניר הצטער על כך שלא ביקש את החיבוק מאבא כמה שנים קודם לכן. אסנת, בתו של עמוס סיפרה שלפני שבועיים, עבר כנראה פקוד של עמוס ז"ל, ליד מיטתו בבית החולים והצדיע לו. היא לא האמינה כשהיא גילתה שידו של אביה מתרוממת להשיב לאיש בהצדעה. גם בדמדומי חייו ביקש עמוס, להשיב בהצדעה לאיש שבחר להצדיע לו כדי שלא לפגוע בו.

אבי גרובר ראש עירית רמת השרון, מתקשט בתואר עו"ד כשהוא נבחר להניח זר בבית עלמין. בטקס ההלוויה של אלוף (מיל), עמוס לפידות, שהיה מפקד חיל-האוויר, בבית העלמין של רמת השרון, עורר אזכור שמו של גרובר צחקוקים בקהל, כאשר הוא נקרא להניח זר על קברו של עמוס לפידות ז"ל בשם עיריית רמת השרון. זה קרה כאשר לשמו ולתוארו של גרובר כראש עיר, הוצמד גם התואר עורך דין, תואר שגרובר בוחר כנראה להתהדר בו. המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון, שארגנה את הטקס, ביקשה ממי שאינם אנשי צבא, להעביר לידיה את הדרך שבה הם מבקשים שיוצגו כאשר הם יניחו זר על קברו של לפידות. מאן דהוא, טרח לעדכן את המחלקה להנצחת החייל, כי בנוסף לתואר ראש עיר, יש להקדים לשמו של גרובר גם את התואר הנכסף עורך דין. לפידות ז"ל, לא יזדקק לשירותיו המשפטיים של גרובר, לא בעולם הזה וגם לא בעולם הבא, ולכן אזכור תוארו של גרובר כעורך דין הפך ללא יותר מבדיחה. בטקס ההלוויה השתתפו רבים מאלופי צה"ל לשעבר, כמו גם אלופים חברי פורום המטה הכללי שנשאו את ארונו של עמוס לפידות ז"ל. אני מעריך כי האלופים במילואים ובהם ראשי מערכת הביטחון, תרמו למדינה הרבה יותר ממה שגרובר תרם ויספיק לתרום למדינה הן כעורך דין פרטי, והן בתפקידיו הציבורים כל חייו. דווקא בהלוויתו של מי שהיה סמל לענווה וצניעות – בלט מי שבחר להתנהל כתרנגול.

אבי בניהו יודע להפוך לימון ללימונדה. בשבוע שעבר כתבתי על ההצלחה של בניהו להפוך את הסט באולפני החדשות לכלי החשוב ביותר לקידומו האישי. מי כמו בניהו יודע כמה שווה חשיפה אישית בשיא הצפייה, ולכן הערכתי שאם הדברים היו תלויים בבניהו ייתכן שהוא היה ישן בתוך שק שינה באולפן, ובלבד שלא יחמיץ את ההופעה הבאה. טעיתי כשכתבתי שבניהו קיבל דרגת ייצוג של תת-אלוף. העובדה הנכונה היא שבניהו עונד דרגת כתף. לא מדובר בדרגה ייצוגית שניתנה לבניהו לצורך התפקידים שמילא, אלא בדרגה שניתנת על סמך קידום בסולם התפקידים בצה"ל, ומה שנגזר מכך הוא גם קבלת גמלה מצה"ל של קצין בדרגת תת-אלוף. בשנים האחרונות היו לא מעט פרסומים שטענו שבניהו נושא דרגת ייצוגית, ולכן אסור לו להציג עצמו בהופעותיו בטלוויזיה כתת-אלוף במילואים. הפרסומים הגיעו מכיוונם של מתנגדיו של בניהו, ומכאן הטעות. אבי בניהו הוא תת-אלוף במילואים לכל דבר ועניין, ואין שום מניעה שיציג עצמו ככזה.