שלושה בני אדם נהרגו תוך 12 שעות בלבד. לשלושת בני האדם האלה יש שמות, פנים, משפחות אוהבות, כואבות, חסרות אונים. יש אבא ואימא, אחים ואחיות, סבתא וסבא, דודים, חברות, חברים. אדהם נאטור, מוחמד ראיד רתח, פריד חאלף, הם ההרוגים האחרונים, נכון לכתיבת שורות אלה, במגזר הערבי, שלושה מתים ב-12 שעות.
42 בני אדם נרצחו במגזר מתחילת השנה. רפרוף קל בזיכרון האישי, הכואב, יגלה כי לדאבון הלב אין בכותרת המזוויעה והכואבת הזו חדש. בדיוק לפני שנה, ביממה אחת, נרצחו ארבעה צעירים. שלושה נורו בצפון, הרביעי נמצא ירוי ברכבו.
הטרגדיה הזו אינה גזרת גורל. את הטרגדיה הזו חייבים לעצור, לא בצקצוקי לשון עם מילות הלם, תדהמה, זעם, חרון אף, עם מגישה חמורת סבר, המגלגלת עיניים, מרימה גבה של השתתפות בצער. לא עם קצין משטרה נאלם והלום בפני פוקר, המבטיח כי ידה הארוכה של המשטרה תגיע לידי המתנקשים, הרוצחים. ממשיכים לסקר את הפרידה של בן זיני וטיילור מלכוב, את האינטריגות, התככים, המשטרה על אמצעיה הטכנולוגים עושה ככל יכולתה לפצח את הרציחות לרוב ללא הצלחה. רצח של ערבי ישראלי הוא לכל היותר, אייטם קצרצר לקראת סוף המהדורה עד לנרצח הבא.
חייבים לעצור את הטרגדיה הזו. אסור למדינת ישראל, להנהגתה, לראות ברצח עניין פנימי של התושבים הערבים בלבד, אסור לאפשר לנהרות הדם לזרום ברחובות הכפרים, בין סמטאות הבתים, ולחשוב שזו הבעיה שלהם. על ממשלת ישראל לקבל החלטה ברורה, חשובה, "לנקות" את הכפרים ממאות אלפי אמצעי הלחימה, לאכוף את החוק ביד ברזל, באגרוף פלדה, לא בהצהרות, לא בהבטחות, לא בוועדות ולא במעשים.
כאזרח ישראלי-ערבי, הגאה במדינתו, אני דורש ותובע לשמור על חיי האזרחים. כל האזרחים. אני דורש ותובע להעניק לגורמי אכיפת החוק תקציבי עתק כדי לנצח את הקרב הזה. משילות, טיפול שיטתי, קשה, סיזיפי, חסר פשרות. אם צריך להכניס כוחות מיוחדים לצורך המאבק - עשו, אם נדרשות פלוגות מג"ב להחזרת תחושת הביטחון האישי - הכניסו, בקרב הגדול והעקוב מדם הזה, אסור להסס, אסור לגמגם, אסור למצמץ, חובה למשול וביד רמה.
לדאבון ליבי, אל מול נרפות ההנהגה הערבית המשלמת מס שפתיים ואינה לוקחת אחריות בפה מלא, אלא בגינויי כורח מציאות, מדינת ישראל חייבת למגר את תופעת האלימות והרצח במגזר הערבי-ישראלי. ההנהגה הערבית על כל צורותיה, גלגוליה, מהתושב ועד לאימאם, ממנהל בית הספר ועד לראש רשות חייבים להתעורר ולשלב ידיים בעוז ובעוצמה עם רשויות החוק לטיפול חסר פשרות במציאות המדממת. והנה, בין כתיבת המאמר לשליחתו נתבשרנו על קורבן ירי נוסף, 43 נרצחים עד כה, עד מתי? חפצי חיים אנחנו, איננו משלימים עם נהרות הדם הזורמים בין בתינו, זה הזמן למאבק עוצמתי.