בחדשות הערב ראיתי נתון סטטיסטיי בדוק, שאי אפשר להתווכח עליו, אבל הוא ממש לא ייאמן. 95 אחוז (!) של גברים אלימים, שהוכנסו לבית כלא בשל אלימות במשפחה, שוחררו בגלל סיבות טכניות, בלי קשר לרמת המסוכנות שלהם.
66 אחוז שוחררו ללא תוכנית טיפול וחזרו לקהילה בלי שום פיקוח! ממש לא ייאמן! זה מוכיח את מה שאמרתי על כל ההפגנות חסרות התכלית ברחבי הארץ, בעניין האונס באילת. מדובר בהיסטריה המונית מסוכנת, שלא תביא שום תועלת לביעור האלימות המינית. במקום הפגנות אחרי כל פרשה מינית, שלא ברור עדיין מה בדיוק קרה שם, צריכים להפגין וגם לפעול איפה שצריך באמת! לשם צריכים גם להפנות את התקציבים ואת כוחות המקצוע.
מזכיר לי שבתוכנית חדשות בוקר ברדיו, אמר מישהו על האיום של חסידי ברסלב, שלא יבחרו בנתניהו אם לא יאשר את יציאתם לאומן: נתניהו, אל תאמין להם, הרי הם בכלל לא קהל היעד שלך ואף פעם, ממילא לא בוחרים בך.
אז אולי הגיע הזמן שאנו, הבוחרים, נאיים על נבחרינו בכנסת, שלא נבחר בהם, אם לא יפעלו לביעור האלימות נגד נשים. ככך למשל, החוק לאזיקונים אלקטרוניים, על גברים שתקפו נשים וקיבלו צו הרחקה, התקבל בכנסת, אבל התקציב ליישומו, לא ניתן עד היום.
אני לא רוצה להתייחס לאונס באילת, שרב בו הנסתר מהגלוי. אבל יש מקרי אונס, שהפכו לכאלה, רק בלחץ התקשורת... כזה היה למשל "האונס" באיה נאפה ובפרשת הכדורגלנים. הפגנות שכאלה רק מצמיחות מפלצות של ממש, כמו ראש תחנת משטרת קריית מלאכי, שלא רק שלא הסכים לקבל תלונות של אזרחים, אלא הפך את המתלוננים לנאשמים! כל זאת במטרה להיענות ללחץ שהופעל עליו, להוריד את סטטיסטיקת הפשיעה בעיר!
האחוז הגבוה הזה, של שחרור עברייני מין אלימים, נובע מיתר פעילות משטרתית, בעקבות לחץ גופים פמניסטיים וציבוריים כמו נעמ"ת, שבהרבה מקרים אין מאחוריהם אלימות של ממש, אלא תלונות שווא. עוד בסיבה זה הרבה חוקים מיותרים, שחברי כנסת מעלים, רק כדי להעלות את הפופולריות שלהם, בעקבות הפגנות ולחץ ציבורי של ארגונים שונים.
זה בדיוק מוכיח את הצורך בטיפול בזמן אמת באלימות במשפחה. מה שנעשה זה טיפול גס ולא ממוקד בעבריינים, הליכה על פופוליזם ולחץ ציבורי של ארגוני נשים. ההפגנות נגד האונס באילת, הן חסרות תועלת. צריך לרדת לשורש הבעיה. עוד בילדות, כשהילד נתון להתעללות, לאלימות במשפחה. הילדים של היום יהיו הפושעים שנצטרך להפגין נגדם מחר.
את כל ההפגנות הללו, צריך להפנות נגד הרשויות שלא מטפלות בילדים המסכנים האלו היום. צריך להפגין למען חיזוקם ואסור לוותר, גם אם יש קשים כלכליים. דיווחים על פגיעה בעזרה והזנחת הילדים, צריכים לעורר את כל המהומות הללו, בכל הארץ. הלוואי!