הזבוב והשור מכירים את משל הזבוב והשור? אז ככה: יום אחד אחרי שהשור היה עייף מאוד, לאחר שחפר כל היום באדמה, טייל הזבוב על מצחו של השור והחל להתרברב: כמה קשה עבדתי היום עם השור. כל היום חפרנו באדמה.
באמת?! השיב לו השור. אני הוא זה שחפרתי בעבודה מפרכת. אתה טיילת כל היום על מצחי להנאתך, בלי לנקוף אצבע. וזאת מלבד אי-הנוחות שגרמת לי. ואתה עוד מתלונן? נשמע כמו בדיחה. אבל זו מציאות.
לא סוד הוא שביבי הוא במידה רבה סוליסט שאוהב לקבל החלטות בעצמו. ובצדק. הוא חוסך לא רק הדלפות מיותרות, אלא לא פחות תחרות על קרדיטים לא להם של פוליטיקאים טרמפיסטים למיניהם.
ביבי, עתיר ההישגים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים, שהצעיד את ישראל להישגים דיפלומטיים חסרי תקדים, כשהשיא הוא, איך לא, השלום עם איחוד האמירויות וביטול החרם הכלכלי בן כמעט היובל על ישראל, קנאי לזכויות היוצרים שלו. לכן ביבי צדק כשלא שיתף את יריבו גנץ בתוכנית השלום ההיסטורית.
אחרת כמו הזבוב הטורדני על מצח השור, גנץ לא היה חוסך כל הזדמנות כדי לגנוב נתח של קרדיטים לעצמו, כפי שהוא (ולמען האמת לא רק הוא אלא גם פוליטיקאים אחרים) יודע לעשות, כדי להיות חלק מההיסטוריה היהודית הדרמטית ולהינשא על גלי התהילה. ביבי, מפעל של איש אחד גדול. כל הזכויות שמורות.
האישה שאיתו מאחורי כל איש גדול מסתתרת אישה. האישה שאיתו. מכירים? אז קבלו את הגירסה היהודית לאימרה מפורסמת זו, המצביעה על כוחה של האישה ותרומתה הייחודית לבעלה ולכל מפעלותיו האישיים, הכלכלים, הציבוריים והממלכתיים. בכל פעילותו הציבורית של הבעל אתה מוצא את טביעות אצבעותיה של האישה.
חכמינו אומרים: איזוהי אישה טובה? זו העושה רצון בעלה. אז לפני שהפמיניסטיות מסתערות למלחמה, שמעתי הסבר נפלא על כוחה האקטיבי של האישה הטמון באימרה זו. מילת המפתח היא 'עושה'. עושה במובן יוצרת. אם כך, אימרו מעתה: איזושהי אישה טובה? זו היוצרת את רצון בעלה, אישה אפקטיבית ויצירתית, מכוח האינטואיציה המפותחת שבה, המשפיעה חיובית על רצון בעלה, מעשיו והישגיו.
וכל הזכויות להסבר הייחודי מחוץ לקופסה שמורות לחב"ד, הדוגל בשוויון הזדמנויות של האישה, מאמין בכוחה ובעד מימוש כישוריה בכל התחומים -כאם, בחברה, בהייטק, באמנות ובפעילות ציבורית. ובקיצור, שילוב מנצח של קריירה ומשפחה.
פסוקו מקורונה: מייד אין ציינה.
בידוד: אין עוד מלבדו...(ברוח המסורת).
מקורונה מציגה: עולים על הגל