"תקציב משרד המדע והטכנולוגיה, שעומד כיום על חצי מיליארד שקלים, צריך לגדול לפחות פי ארבעה, ואדרוש את זה בדיונים עם משרד האוצר, לקראת הגשת התקציב, אם וכאשר יהיה", כך אמר שר המדע והטכנולוגיה,
יזהר שי, בראיון
לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה. לדבריו, "מדינה שהחוסן הלאומי שלה תלוי לא מעט בחדשנות, בהיי-טק ובמו"פ חייבת לתרגם את זה למשאבים תקציביים".
שי, איש מפלגת
כחול לבן, הוא יזם היי-טק ותיק, שנכנס לתפקידו בחודש מאי, בעקבות הקמת ממשלת האחדות. הוא החליף את
אופיר אקוניס, שמונה לשר לשיתוף פעולה אזורי. בעבר ניהל שי מספר חברות, בישראל ובארצות הברית. ב-2006 הוא הצטרף כשותף לקרן ההון-סיכון הבינלאומית
כנען פרטנרס וניהל את פעילות ההשקעות שלה בישראל, וב-2014 הקים, ביחד עם אהוד לוי, את
כנען פרטנרס ישראל, וביצע במסגרת זו השקעות בחברות סטארט-אפ כחול לבן בתחומי הטכנולוגיה.
בשנה שעברה הצטרף שי למפלגת
חוסן לישראל של
בני גנץ, שהתאגדה יחד עם
יש עתיד ותל"ם לרשימת כחול לבן. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הוא שובץ במקום ה-20 ברשימה, שבו הוא נמצא גם כעת, אחרי הבחירות לכנסת ה-23. הוא החל לכהן כשר המדע והטכנולוגיה לאחר כניסת כחול לבן לממשלת האחדות עם
הליכוד.
כיצד אתה מסכם את התקופה מאז שנכנסת לתפקיד?
"בתקופה הזו עסקנו בריענון וניעור תוכניות, כדי להגיש לממשלה המלצות לאילו כיוונים המדינה צריכה ללכת בעולמות המדע והטכנולוגיה ב-10 השנים הקרובות. לצד המשרד פועלת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), שתפקידה לעקוב אחר המגמות בעולם ולהמליץ היכן כדאי להשקיע".
מה מסתמן בעתיד?
"בנוסף למגמות בתחום המחשוב הקוונטי ושילוב ישראל בתוכנית המענקים האירופית הורייזן בגרסתה החדשה, אני מתכוון להעמיק את המעורבות שלנו בתחום החלל האזרחי".
מדוע?
"ישראל היא מעצמה בתחום החלל הביטחוני. אנחנו יודעים לבנות ולשגר לווינים, ולטפל בכל שרשרת המזון שקשורה בזה. אפשר למנף את זה לתעשיות האזרחיות, בדיוק כמו שעשו עם הסייבר או עם תעשיית ההיי-טק בכללותה, שהחלה במגזר הביטחוני".
איך המדינה יכולה לסייע בכך?
"בשני כיוונים: האחד - הסרת חסמים רבים שעדיין קיימים, והשני - הפניית משאבים, סיוע ותמיכה לסטארט-אפים שעוסקים או רוצים לעסוק בפיתוח וקידום חקר החלל, תוך סיוע לחוקרים לבצע את העבודה שלהם. אני שואף למנף את החלל האזרחי לאותה רמה כמו שהפכנו למובילים בתחום הרכב החכם, עם השקעות לא רק ממשלתיות אלא גם אזרחיות. יש כיום 50 חברות ישראליות שעוסקות בתחום הזה והוא מהווה פוטנציאל להרחבת התעסוקה. אנחנו יכולים להתקדם, כך שבתוך ארבע שנים נוכל לשגר עוד אסטרונאוט לחלל".
הניסיון של בראשית לא מרתיע אותך?
"ממש לא. להפך - זו דוגמה לנחישות ודבקות במטרה. בבראשית 2 המעורבות הממשלתית הרבה יותר גדולה והופקו כל הלקחים, על-אף שהמשימה לא הושלמה במלואה. אסור לשכוח שאנחנו בין המדינות הבודדות ששיגרו חללית לירח".
כיצד משרד המדע והטכנולוגיה משתלב בהסכמי השלום החדשים?
"משרד המדע והטכנולוגיה והמנכ"לית,
שי-לי שפיגלמן, לקחו חלק במשלחת הישראלית שיצאה באחרונה לאבו דאבי, וממש בקרוב נתבשר על משלחת רשמית מאיחוד האמירויות הערביות שתגיע לישראל לדיונים כלכליים. גם כאן ניקח חלק. הם מתעניינים בחלל, בחקלאות מדייקת, במים ובאנרגיה ויש מקום לשיתופי פעולה רבים - ולא רק במימון. ככלל, ברמה הלאומית, ההסכם אתם וההסכם המתהווה עם בחריין הם הישגים חשובים מאוד, שיתרמו רבות למדינה ולכלכלה הישראלית, בכל תחומי החיים".
כמו כל המדינה, ההיי-טק נמצא בתקופה מאתגרת, בגלל הקורונה. כיצד משרד המדע מסייע?
"יש מספר משרדים שעוסקים בהיי-טק, שמשרד המדע והטכנולוגיה הוא רק אחד מהם, ולצערי עדיין לא קמה ממשלה שתוכל לאחד את הענף תחת משרד אחד. אנחנו גוף מתכלל ומייעץ, ושותפים בכל הדיונים שיש בממשלה בתחום".
איך אתה רואה את מצב ההיי-טק בעקבות הקורונה?
"ההיי-טק ספג מכה די קשה בעקבות הקורונה, שבאה לידי ביטוי בירידה בהשקעות זרות. אנחנו רואים את זה ברבעון הנוכחי, והתחזיות מדברות על ירידה שנתית של 20% בהשקעות בהיי-טק הישראלי. אלא שהענף מתאושש, ואין לי ספק שהוא ישרוד את המשבר".
כיצד אתה רואה שההתאוששות הזאת קיימת?
"הפעילות מתחדשת ויחסית לענפים אחרים, שנפגעו מאוד, כמו התיירות והמזון, ההיי-טק במצב די טוב וימשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק".
האם הממשלה עשתה מספיק כדי לעזור לו לשרוד?
"הממשלה הזרימה לענף משאבים נוספים דרך רשות החדשנות. זה לא מספיק אף פעם, אבל בדיונים כלכליים שהיו באחרונה, בנק ישראל ציין שההיי-טק הוא אחת הסיבות שהכלכלה הישראלית נחשבת לטובה".
גם אם בממשלה מבינים את חשיבות ההיי-טק, זה לא בא לידי ביטוי בתקציב של משרד המדע.
"כל שר בממשלה חושב שהמשרד שלו הוא הכי חשוב וצריך לתת לו את מירב התקציב. בסופו של דבר, תקציב הוא ביטוי של סדרי עדיפות, ויש לא מעט אתגרים בחברה הישראלית. התקציב הבא, לכשיאושר, יצטרך לתת ביטוי לכל סדרי העדיפות הללו. אנחנו בשנה קשה של גירעון עצום, וצריך להתנהל בזהירות".
אמרת שתדרוש מהאוצר הגדלה של פי ארבעה בתקציב. האם אתה מגלה אצלם הבנה?
"יש הבנה לדרישות אבל כרגע לא ברור מה גורל התקציב באופן כללי, כך שאין סיכומים. חשוב להבין שהתקציב שלנו ממונף וחלק גדול מהפעילות שלנו היא בשיתוף משרדים אחרים, כך שהשפעתנו על כלל הפעילות של ההיי-טק והמדע בישראל גדולה יותר".
מה התוכנית שלכם בתחום המדע והקהילה?
"אחת המשימות של המשרד היא העמקת הקשר בין הילדים והנוער לטכנולוגיה ולחדשנות, בעיקר להוכיח לרבים מהם שהם יכולים, כלומר - לתת להם את ההזדמנות שממנה הם יוכלו לנצל את כישרונותיהם".
מהי עמדתך לגבי פרויקט להב"ה, שהיה במוקד של מחלוקת בין העובדים להנהלת משרד המדע ולמשרד האוצר?
"קיבלתי את זה בירושה. פרויקט להב"ה הוא חלק מהפעולות שלנו להנגשת המדע. אני לומד את הנושא ונעשה הכל כדי שקהל היעד יקבל את הפתרון הטוב ביותר. אני משוחח עם העובדים ויכול להבטיח להם שאעשה כל מאמץ שלא לפגוע בזכויותיהם".