בתחילת שנות ה-50 נולדה לשושנה וליעקב סטחובסקי, נהג בעיריית תל אביב יפו, בת, ונקרא שמה נורית. המשפחה התגוררה בשיכון מפ"ם ביד אליהו בתל אביב ברחוב הגשר (באזור רחוב יצחק שדה כיום). זמן קצר ביותר לאחר לידתה של נורית אבחנו הרופאים בחיוורונה הבולט ובבעיות נשימה משמעותיות ובבדיקה יסודית התגלו מומים קשים מולדים בליבה. הרופאים לא הסתירו את מצבה הקשה מהוריה והביעו חשש לחיה. הם הביעו ספק אם תשרוד את שנתה הראשונה.
בעיית הלב החמורה ממנה סבלה נורית גרמה לה לעיתים קרובות לחולשה ולעייפות, לחנק ולקשיים בנשימה. מיכל חמצן היה צמוד למיטתה בביתה והוריה תודרכו ולמדו לזהות מתי יש לבתם מצוקת נשימה ומתי וכיצד להפעיל את מיכל החמצן. כתוצאה ישירה מבעיית הלב שלה נורית חלתה לעיתים קרובות בדלקת ריאות ובאופן תדיר הוזעק רופא לבית הילדה לעיתים באישון לילה. היא נכנסה ויצאה לעיתים קרובות מבית חולים - אושפזה שוחררה, ושוב אושפזה.
נורית החייכנית, הנבונה, בעלת העיניים החומות, רצתה לשחק ולהסתובב כמו שאר הילדים. הוריה השתדלו שלא תתעייף אך לא תמיד הצליחו בזה. בתקופת הגן שהתה בשל מחלתה חלק ניכר מהזמן בביתה בשכונת יד אליהו.
בהגיעה לכתה א' שובצה לבית ספר העממי ביד אליהו "גיבורי ישראל" אך בשל בעיית הלב והאשפוזים התכופים נעדרה רבות מבית הספר ולמדה בצורה מקוטעת, ובכתה ב' הספיקה ללמוד כמה שבועות. למרות זאת הייתה תלמידה טובה. את השיעורים הייתה מכינה במיטתה. נורית הייתה ילדה סקרנית ואופטימית, ניגנה, ושיחקה בבובות. כל העת ליותה אותה במסירות בלתי רגילה אין קץ אמה שושנה.