כולנו מכירים את האימרה השחוקה שטוב להיות בריא, יפה ועשיר. בשנים האחרונות התווספה לה עוד סיסמה שכל "איש מצפון" דבק בה - שהפתרון הצודק היחידי לסכסוך הישראלי פלשתיני הוא בהקמת שתי מדינות לשני עמים. אבל כשנכנסים לעובי הקורה וחופרים מעבר לסיסמאות הפשטניות מתברר שאיש לא מסכים לאף אחד ממרכיבי הסיסמה - לא למדינות, לא לעמים, ואפילו לא לשניים. אנחנו ננסה לבחון את הסוגיה בצורה אובייקטיבית ובלי אג'נדות, בלי רגשות ודעות קדומות. בכלים המקובלים על כולם, נגדיר את הנושאים וננסה למצוא פתרונות.
סוגיה ראשונה היא - על איזה שטח מדובר? שתי מדינות לשני עמים צריכות להיות מתוחמות בשטח מוגדר: ארץ ישראל המנדטורית וההיסטורית משתי גדות לירדן, ארץ ישראל השלמה ממערב לירדן, ישראל בגבולות 1947, 1948, 1967, עם תיקונים קלים, עם גושי ההתנחלויות, תוכנית טראמפ וכדומה. הדרך היחידה להתגבר על הקושי הוא על-ידי הגדרת שני העמים ומענה על השאלה - באיזה שטח ארץ הם מהווים את רוב האוכלוסייה. זה יהיה השטח המוגדר.
לגבי היהודים אין בעיה. רוב היהודים גרים בשטחי ישראל הקיימת, כי גם אם גרים מיליונים של יהודים בארה"ב הם לא מהווים בה רוב וגם אין להם שאיפות טריטוריאליות על הדוד סאם. לגבי הערבים אנו נכנסים לסוגיה איזה ערבים. לא ברור כלל מי הוא ערבי סורי, ערבי עירקי, ערבי לבנוני, כי המדינות מורכבות מעדות ודתות שונות - כורדים, דרוזים, עלאווים, סונים, שיעים, נוצרים וכו'. יותר קל להגדיר מיהו מצרי, כי הקופטים מהווים רק מיעוט קטן מהאוכלוסייה. עוד יותר קל להגדיר מי הוא סעודי, אך שוב נכנסים לקושי בנסיכויות המפרץ בסוגיית האזרחות, כי רוב אוכלוסייתן אינם אזרחים אלא פליטים ועובדים זרים. אבל הכי קשה להגדיר ערבי פלשתיני.
לכאורה אין בעיה - כל ערבי שמגדיר עצמו פלשתיני הוא בן הלאום הזה. אבל חלק מהנוצרים מגדירים עצמם ארמים וממש לא מסתדרים עם המוסלמים, הדרוזים בכלל לא רואים עצמם פלשתינים, כמוהם הצ'רקסים, הארמנים ועוד מיעוטים. ומה לגבי הבדואים? האם הם פלשתינים? אבל ננסה להיות אובייקטיביים ונגדיר כפלשתיני כל צאצא לתושבים הערבים שחיו ממערב לירדן בשנת 1947, למעט מי שאינו רואה עצמו פלשתיני, כמו הדרוזים למשל. סוגיית הפליטים הפלשתינים בעולם וזכות השיבה ייפתרו ממילא, שהרי אם יקומו שתי מדינות לשני עמים הם יוכלו להתגורר במדינה הפלשתינית ולא במדינה היהודית מעצם החלוקה של המדינות על בסיס הלאום.
נותרה הבעיה על אילו שטחים תשתרע המדינה הפלשתינית? אם תשאלו את החמאס - על כל שטחי ארץ ישראל המנדטורית משתי גדות לירדן. אם תשאלו את הרשות - על שטחי עזה וכל שטחי הגדה המערבית לרבות כל ירושלים המזרחית יחד עם זכות השיבה שתאפשר לחמישה מיליון פליטים לחזור לשטחי מדינת ישראל. אלא שכאן יש בעיה כי אפילו הם לא מכירים בישראל כמדינת העם היהודי ולכן הם פוסלים א-פריורי את רעיון שתי מדינות לשני עמים. החמאס בוודאי פוסל כי הוא לא מכיר בזכות העם היהודי למדינה בשטח כלשהו. לפיכך בכלל לא ברור לי איך מנהיגים חכמים כביידן, מרקל, מאקרון, ג'ונסון, האו"ם וכל העולם הנאור לוחצים דווקא על ישראל ולא על הפלשתינים, שכולם, אבל ממש כולם, פוסלים את רעיון שתי מדינות לשני עמים, לרבות הרשימה המשותפת שלנו.
על עזה אין עוררין
כל הנהגות הפלשתינים מסינוואר ועד אבו מאזן, מערפאת ועד תלמידו אחמד טיבי, נגד מדינה יהודית, מקסימום מדינת כל אזרחיה כי מדינה יהודית היא הגדרה גזענית, קולוניאליסטית, אפרטהייד. מדינת יהודים היא גזענות אבל מדינה פלשתינית היא לא גזענות? מה זה? מדינת לאום זה טוב אבל רק אם זה הלאום שלנו? איש לא בודק את הסוגיות בצורה רציונלית נטולת רגשות כפי שאנחנו עושים, בלי להיות שבוי בקונצפציות. כי אם בודקים בצורה רציונאלית הבעיות נפתרות מעצמן. לכן מראש לא ניתן להגיע אחרת לפתרון שתי מדינות לשני עמים כי כל הנהגות הפלשתינים הן נגדו, כפי שהוכחנו.
אבל, נלך צעד לקראת היונים המתונים שטוענים כי עמדת הרשות היא רק לצרכי משא-ומתן ובפתרון הסופי לסכסוך הם יסכימו להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי ויוותרו על זכות השיבה. כאמור, זה לא קרה, אף פעם בשום מו"מ, אבל הבה נניח שיקרה הנס והם יסכימו להכיר במדינה יהודית. כי אז על איזה שטח תשתרע המדינה הפלשתינית? נדבוק בהגדרה שעל כל שטח שבו הם מהווים רוב. על עזה אין עוררין. על הגדה יש בעיה עם ההתנחלויות ולכך הציעו פתרונות רבים מתיקונים קלים לגושי התיישבות ועד לתוכנית טראמפ. הפתרון לסוגיה זאת יבוא אם נפתור את החלק העיקרי של הפאזל - אחוז הפלשתינים בירדן.
אין בסיס איתן למדינה פלשתינית שתהיה מורכבת מבנטוסטנים בעזה ובין גושי ההתנחלויות, אפילו לא אם ניסוג לחלוטין לגבולות 1967. הוכחתי זאת בספרי הרפובליקה השנייה של ישראל, אבל רבים וטובים ממני עשו זאת, אפילו הפלשתינים לא מאמינים בכך - החמאס בוודאי, והרשות שמתנה את הסכמתה בזכות השיבה שלעולם לא נוכל להסכים לה. כל ההסכמה שלהם לתוכנית אוסלו הייתה קאלאם פאדי, זריית חול בעיניים, והא ראיה - כאשר קיבלו את מרבית השטחים בגדה ובעזה הם פתחו באינתיפאדה השנייה על-מנת לחסל את ישראל.
כלומר, הבעיה העיקרית של הסכסוך היא ירדן. ירדן ולא ישראל, לא הגדה ולא עזה. אם ירדן תהיה הבסיס למדינה הפלשתינית ייפתר הסכסוך מאליו ותימצא הנוסחה הגואלת לגבי חלוקת הגדה כפי שהצעתי בספרי ובמאמריי. אבל יש רק בעיה קטנה אחת, המלך ותושבי ירדן הלא פלשתינים לא מסכימים לכך. לא נציע משאל עם או בחירות דמוקרטיות כי בכל הבחירות שהיו במדינות ערב ניצחו היסודות הקיצוניים, וזאת הסיבה שאבו מאזן ביטל את הבחירות, משום שהחמאס היה זוכה או אפילו דאעש. מה יותר חשוב - דמוקרטיה, חופש, שוויון או שלום? כל אחד והפתרון שלו. נזכור שהגרמנים בחרו את היטלר בצורה דמוקרטית, שהפלשתינים בחרו בחמאס בצורה דמוקרטית, שרוב האירנים תמכו בהנהגה של האייטולה חומייני כשהודח השאה. השאלה הקרדינלית היא האם ניתן לבחור בצורה דמוקרטית במפלגה או בשלטון שבהגדרה אינם דמוקרטים ויבטלו את הדמוקרטיה מרגע שייבחרו כפי שקרה בגרמניה הנאצית, בעזה ובאירן, במצרים ובשאר מדינות ערב שבחרו מרצונן במשטרים לא דמוקרטים.
הסוגיה העיקרית היא אם כן לא מי שולט כיום בירדן, כי כל המצפונאים יסכימו שצריך לשלוט בה מנהיג המייצג את הרוב, אלא אם כן יש להם מצפון סלקטיבי והם בוחנים רק את ישראל בפריזמה אתית אבל לא את שאר מדינות העולם. השאלה העיקרית היא האם רוב תושבי או אזרחי ירדן הם פלשתינים? הסטטיסטיקות הרשמיות בירדן מתעלמות מהסוגיה הנפיצה הזאת ומגדירים את האוכלוסייה כערבית ב-98%. אבל ממידע אישי אני יודע שיש לבדוק בצורה בלתי תלויה כל עמדה של המשטר הירדני מימי חוסיין ערב מלחמת ששת הימים ועד ימי עבדאללה בימינו.
פתרון פשוט
נחזור לראשית 1967 ערב מלחמת ששת הימים, שבוודאי לא תוכננה על-ידי צד כלשהו עד משבר מאי 1967. ירדן הרשמית דבקה בגרסת אונרא (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלשתין) שיש בגדה המערבית שסופחה על-ידי ירדן 575,000 פליטים פלשתינים. היה מי שסבר שהמספר הזה מוגזם ורצה לבדוק מה האמת. אלא שזה היה הסוד הכי שמור במדינה ההאשמית ולא היה מידע כלשהו גלוי או סמוי. עד שבאחד הימים התבונן על השנתון הסטטיסטי הירדני שהיה לנגד עיניו ובאה לו ההארה שדווקא בו מצויה התשובה. הירדנים אולי סיפרו סיפורי אלף לילה ולילה לגבי מספר הפליטים אבל הם היו מסודרים כבריטים וסדר צריך להיות, כך שהשנתונים הסטטיסטיים היו מדויקים להפליא. אלא שכמובן לא היו בשנתונים מספרים של פליטים ואף לא תושבי הגדה, כי הרי המדינה היא אחת ושלמה ולא מחולקת לגדה מערבית ומזרחית, וכך גם אין פלשתינים וירדנים מקוריים, כולם ערבים ירדנים. עם זאת השנתון חולק לצרכים אדמיניסטרטיביים על-פי נפות ובמקרה שלושת הנפות של שכם, חברון וירושלים היוו ביחד את הגדה המערבית. מדהים לפעמים איך הפתרון כל כך פשוט, צריך רק לראות אותו.
אך בכל זאת, אין בשנתון פלשתינים ובטח לא פליטים. אבל מה שיש זה מספר התושבים בכל אחת מהנפות, קרי בגדה המערבית והמזרחית, בכל אחת מהשנים משנת 1947 עד שנת 1966. כל מה שנותר לעשות הוא לבדוק כמה תושבים עברו מהגדה המערבית לגדה המזרחית ולהניח שתשעים אחוז מהם היו פליטים פלשתינים שלא היה להם מה להפסיד במעבר שהיה משיקולים כלכליים, כי הגדה המזרחית הייתה יותר מתקדמת והושקעו בה עיקר תקציבי הפיתוח. מהגידול בתושבי הנפות המזרחיות נוכו שיעורי הריבוי הטבעי ופרמטרים אחרים וכך נמצא כמה פליטים עברו מהגדה המערבית לגדה המזרחית. ההנחה היחידה הייתה 90%. אבל זה רק פן אחד בפאזל. כי הרי הייתה הגירה אל מחוץ לגבולות הממלכה. אך אין שום נתון על הגירה. עם זאת הירדנים מסודרים כמו בריטים, והיו נתונים על מספר היוצאים והנכנסים מירדן בכל שנה. כל מה שנותר לעשות זה להפחית את הנכנסים מהיוצאים ולקבל את נתוני ההגירה אל מחוץ למדינה. גם כאן הנחנו ש-90% מהם הם פליטים פלשתינים מהגדה המערבית. כשבבסיס החישובים, העובדה שבשנת 1947 לא היו כלל פליטים פלשתינים ולא הייתה גדה מערבית. תוצאת המחקר הייתה שבתחילת 1967 היו בגדה המערבית 200,000 פליטים ולא 575,000!
לא ניכנס כאן לתדהמה של הגילויים ולעבודה הסיזיפית שהייתה כרוכה בשכנוע כל הגורמים הרלוונטיים אבל במפקד אוכלוסין שהתקיים בגדה המערבית מיד אחרי מלחמת ששת הימים התברר שהיו בה 195,000 פליטים... לכן כל אלה הזורעים חול בעיניים עם מספרים כאלה ואחרים על מספר הפלשתינים בירדן לא יכולים לסתור את ההנחה שרוב הירדנים אינם צאצאי תושבי ירדן המקוריים משנת 1947 אלא פלשתינים ברובם. האם הם מהווים 80% מתושבי ירדן או אזרחי ירדן (יש גם פליטים מסוריה, עירק, לבנון וכו'), 70% או שני שלישים? את זה יודעים רק עבדאללה ומתי מעט ירדנים ואולי קצין מחקר שחושב מחוץ לקופסה באמ"ן מחקר. לענייננו, ניתן להניח שרוב הירדנים הם פלשתינים ולכן ירדן היא קודם כל מדינה פלשתינית, גם דה פקטו, והייתה תמיד חלק מארץ ישראל התנ"כית וההיסטורית ואפילו מארץ ישראל המנדטורית לפחות בראשית המנדט. לירדן הפלשתינית מתווספת רצועת עזה הפלשתינית וישובי הערבים בגדה והם מהווים יחדיו את המדינה הפלשתינית. אך בהנהגת מי? החמאס, כפי שכנראה יבחרו רוב התושבים בבחירות דמוקרטיות? הפתח, אך איזה פתח? שכן כיום יש לפחות ארבעה פלגים? ממלכת ירדן בראשות עבדאללה המתון שבנו ממילא חצי פלשתיני שיקים פדרציה ירדנית פלשתינית? לא לנו לקבוע זאת, הפלשתינים יפתרו את הבעיה בעצמם, כי זו המדינה שלהם ממילא.
בחזון שלי לקונפאטריה יכירו שני העמים, היהודים והפלשתינים, שארץ ישראל ההיסטורית היא מולדתם. הפלשתינים שמאמינים שיש להם זכות היסטורית על כל א"י משתי הגדות לירדן, והיהודים שמאמינים שיש להם זכות היסטורית על כל א"י משתי הגדות לירדן. אלא שבצוק העיתים ועל-פי אילוצים דמוגרפיים נגזר גורלה של המולדת להיות מחולקת בין שני העמים - שתי מדינות לשני עמים - ישראל וישובי היהודים בגדה הם המדינה היהודית, וירדן, עזה וישובי הערבים בגדה הם המדינה הפלשתינית. זהו הפתרון האופטימלי מכל הבחינות - מהבחינה האתית על-פי שניים אוחזין בטלית עם חלוקת הארץ בין שני העמים, מהבחינה הכלכלית כי כל פתרון אחר לא ישים מבחינה כלכלית, גם לא חזרה לגבולות 1967, כי מעולם לא הייתה ישות כלכלית נפרדת בגדה אלא רק במסגרת ירדן שכללה את הגדה, מהבחינה ההיסטורית מימי קדם ועד ימינו, מהבחינה הגיאוגראפית כי זאת יחידה אחת גיאוגראפית, ובעיקר מהבחינה הדמוגראפית שהיא זו שעומדת בבסיס רוב מדינות הלאום בעולם.
לפתרון זה של שתי מדינות לשני עמים יסכימו כמעט כל תושבי ישראל, למעט פוסט ציונים שמאמינים שאנחנו מדינה גזענית ואפרטהייד ויש לאפשר את זכות השיבה, על-מנת להרגיש פעמי כ"ט בנובמבר, שנוכל לישון במצפון נקי שהקמנו מדינה לשכנינו, ולמעט קיצונים באוכלוסייה הערבית בישראל שלא מאמינים בדו-קיום. אבל גם למעט ההנהגה של הרשות והחמאס שאינם מסכימים א-פריורי לשתי מדינות לשני עמים, כי אינם מאמינים שליהודים יש זכות למדינה משלהם. לכן זה לא רלוונטי לנהל משא-ומתן עקר עם ההנהגה הפלשתינית, כי לעולם הם לא יסכימו לעיקרון חלוקת הארץ לשתי מדינות לשני עמים. הם רוצים "כולה שלי" כיום, כמו ב-1947, וייקוב הדין את ההר. הם מתעקשים על זכות השיבה ולא מכירים בזכות היהודים למדינה. הם מעוניינים בהשמדת ישראל על-פי משנתו של מורם ורבם המופתי בן בריתו של היטלר וממשיכי דרכו ערפאת, אבו מאזן וסינוואר. כל המאמצים של ביידן, האו"ם ואירופה צריכים להיות מופנים לעבר עבדאללה שיסכים לנוסחה זאת של חלוקת הארץ. זהו הסיכוי היחידי שלו להישרדות והוא אולי יתרצה אם שתי המדינות לשני העמים יתקבלו כחברות באיחוד האירופי, ייהנו מתמיכה נדיבה של תוכנית "ביידן", שלא תינתן למדינה פלשתינית עצמאית נוספת אלא לירדן רבתי שתהיה מדינת הלאום הפלשתיני-ירדני, שהוא הלאום הערבי מקדמת דנא בחבל הארץ א"י, כי אין הבדל אתני בין ירדנים לפלשתינים.