X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
ראשי הענף שבים ומפצירים מזה שנים בשרים ובראשי הממשלה לדאוג לתוכניות לצמצום כוח אדם בהיי-טק - ועכשיו הם מבקשים זאת מבנט בינתיים, לא נראה שיש היענות גדולה לבקשתם, למרות ההצהרות והתוכניות היפות
▪  ▪  ▪
זה עליו. ראש הממשלה, נפתלי בנט [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
מהצד השני
בנט נחשף לבעיות של המחסור בהון אנושי בהיי-טק כבר כשהיה מנכ"ל בענף ועשה אקזיט. הוא הכיר את מקבלי ההחלטות מהצד השני של השולחן. עכשיו פונים אליו ראשי ההיי-טק ומבקשים ממנו להניע את התוכניות הקיימות ולתכנן חדשות - העיקר להתחיל "לרוץ" ולפתור את הבעיה.

יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, שיגר באחרונה מכתב דחוף לראש הממשלה, נפתלי בנט, כדי שיטפל מיד בבעיית המחסור בכוח האדם בהיי-טק. מדובר בבעיה כאובה וארוכת שנים, שמוערכת במחסור של כ-15 אלף מהנדסים בשנה. לכן, אין זו הפעם הראשונה שבה האיגוד ובכלל ראשי תעשיית ההיי-טק מתריעים על המחסור בכוח אדם. אבל ככל שחולפות השנים, בעיקר בעידן שבו המציאות הכלכלית לא יציבה, העדר הון אנושי שיניע ויתחזק את הקטר של המשק הופך להיות הבעיה מספר אחת של הענף.
דברים ברוח זו נאמרו ברב שיח שכינסנו השבוע כאן, במערכת אנשים ומחשבים, לקראת השנה החדשה, בהשתתפות מנהלי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בין היתר, הרב שיח עסק בהצעתה של שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לייבא עובדים זרים להיי-טק, על-מנת לצמצם את המחסור.
הדעות בקרב ראשי הענף על תוכנית זו חלוקות. חלקם אומרים שהפתרון הזה יכול לתת מענה לטווח הקצר, כי המצוקה קשה, אבל לטווחים הבינוני והארוך נדרשת פעילות ממשלתית עמוקה ורחבה יותר, שתישען על ההון האנושי בישראל. כהן ציטט מנהל חברת היי-טק שאמר לו שיש בחברה שלו 150 משרות פתוחות. כשנשאל באילו משרות מדובר, הוא נתן להבין שהמספר שזרק הוא סתמי. "ואם אגיד שיש לי 500 משרות, זה יעזור לי? אין לי עובדים", השיב המנהל. המסר שעומד מאחורי זה הוא שהנתון שמדובר עליו כשמציינים את היקף המחסור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק - כאמור, 15 אלף עובדים - לא משקף את המציאות בשטח.
התעשיינים אומרים שהמספרים הרבה יותר גדולים, אבל בדיוק כמו אותו מנהל מפעל שאמר לכהן שלא משנה כמה עובדים חסרים לו, כך גם כאן: השאלה אינה האם המספר המדויק הוא 15 אלף, 12 אלף או 20 אלף, אלא מה עושים כדי לצמצם את המחסור הזה, בתקווה למגר אותו. נכון להיום, מדינת ישראל לא עושה די לצורך כך, ואין מספיק עובדים ישראלים על-מנת לאייש את כל המשרות הפתוחות בהיי-טק.
הרבה דיבורים, מעט מעשים
חברי הנהלת האיגוד שהשתתפו ברב שיח אמרו שהם שמעו וראו הרבה מאוד תוכניות והצהרות של שרים וראשי ממשלות, אבל כעת המצוקה הגיע לנקודה קריטית, שהגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. זוהי אחת הסיבות שהאיגוד החליט לפנות לראש הממשלה. במכתב חוזרים ראשי התעשיה, וכהן בראשם, על מה שהם אומרים כבר שנים: אנחנו לא מבקשים שום דבר מהממשלה. אנחנו דואגים לעובדים שלנו ולילדים שלנו, וכל חברה וכל מפעל מוצאים את הפתרונות לעצמם, דוגמת מיקור-חוץ למדינות אחרות. אנחנו כן דואגים למדינה.

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים [צילום: יח"צ]

ההיי-טק הוא כבר מזמן לא עוד ענף, לא עוד מגזר. הוא זה שמניע את היצוא, במדינה שאין בה משאבי טבע אבל יש בה הון אנושי משובח. שמן של החברות הישראליות ושמם של המוצרים הישראלים נודע למרחוק, וראשי הענף בעולם מרבים לשבח את תעשיית הטכנולוגיה כחול לבן. יש להיי-טק הישראלי הרבה ביקוש, בתחומים שונים: מסייבר ועד בינה מלאכותית, מאוטומוטיב ועד לכל מה שקשור בטרנספורמציה הדיגיטלית, שצמחה מאוד בתקופת הקורונה. אבל אם המחסור בכוח אדם יישאר, ו-ודאי אם הוא יחריף, היכולת של התעשיה לספק את הביקושים תלך ותקטן.
הממשלה צריכה להניע תהליכים, לתקצב תוכניות ולשים את נושא ההיי-טק והחדשנות כמשימה לאומית, לא פחות מהמלחמה בקורונה. ממשלת בנט מובילה מדיניות של לחיות לצד הקורונה, כדי לא לפגוע בכלכלה. אלא שאנחנו עלולים להגיע למצב שבו ענפים שלמים ישותקו ואף לא יצליחו לשרוד - לא בגלל הקורונה, אלא מאחר שהמשאב הכי חשוב שדרוש כדי לייצר את המוצרים הטכנולוגיים שמפעילים את הענפים השונים, ההון האנושי, נמצא במחסור עמוק.
הלוביסט הגדול של ההיי-טק בממשלה צריך לפעול
הפנייה לבנט נעשתה לאחר שראשי האיגוד קיימו בתקופה האחרונה סבב פגישות עם השרים הרלוונטיים להיי-טק. בין היתר, הם נפגשו עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, שגילה אמפתיה למצוקה וביקש להגיש לו תוכניות. בסיום הפגישה הוא ציין ש"הלוביסט הכי גדול של ההיי-טק בממשלה הוא ראש הממשלה, בנט". הסיבות ידועות: בנט הגיע לפוליטיקה מההיי-טק. הוא הקים את סאיוטה, שנמכרה ל-RSA - שבתורה נמכרה ל-EMC, והיה מנכ"ל סולוטו. ראש הממשלה הנוכחי נחשף לבעיות של המחסור בהון אנושי בהיי-טק כבר אז. הוא הכיר את מקבלי ההחלטות מהצד השני של השולחן. עכשיו פונים אליו ראשי ההיי-טק ומבקשים ממנו להניע את התוכניות הקיימות ולתכנן חדשות - העיקר להתחיל "לרוץ" ולפתור את הבעיה.
מהלך שיכול לסייע בטיפול זה, ושאותו מבקשים ראשי האיגוד מבנט, הוא פתרון לפיצול של הטיפול בהיי-טק בין שורה ארוכה של משרדים: משרד המדע, משרד הכלכלה, משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, ועוד גופים. התעשיינים לא מבקשים שבנט ישנה את הרכב ממשלתו וימנה שר לענייני היי-טק, כעת אבל לפחות שידאג למנות גוף מתכלל, שיהיה כתובת אחת לכל האתגרים, ובעיקר שיסייע לבצע את הפעולות הנדרשות על-מנת לגייס כוח אדם לקטר של המשק.

תאריך:  01/09/2021   |   עודכן:  01/09/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הקטר של המשק זקוק להון האנושי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
בעיה של אפליית גיל
יואל קורנבלום  |  3/09/21 03:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עמנואל בן-סבו
כשמממן רוצחי יהודים משתתף בצער על רצח חייל    מחזיר אותי לימים של שחיטת יהודים ופיצוצי אוטובוסים, ספירת 'קורבנות השלום', והגינויים המחליאים של הנהגת הטרוריסטים
איתן קלינסקי
המחבר דוד זבה והבמאית שירית לי וייס הצליחו בכל תמונה מקראית שעלתה על הבמה להתמקד לא בסיפור החשוב היסטורית ככל שיהיה, אלא במה שלא סופר בסיפור - במה שחשו ובמה שכאבו נשים
יעקב קורי
אנשים ועיתונאים לא בודקים, שטחיים, יורים מהמותן, בלי אחריות, לא נותנים את הדין, הרבה פעמים בעילום שם
משה לשם
המהנדסים שתכננו את החומה לאורך הגבול עם עזה כנראה שלא מכירים את עקרונות הביצורים או שהחליטו "להמציא את הגלגל מחדש"    במקום חרכי ירי, הם בנו חלונות, אשנבים גדולים ובגובה נמוך מפני הקרקע
יעקב קורי
כולנו קראנו שבסין קטינים לא ישחקו במחשב יותר משלוש שעות בשבוע ומי מאיתנו לא היה רוצה שזה יקרה גם בסביבתו הקרובה אבל בלי כפייה?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il