דרוש לחילוניים ולמזרחים מנהיג בשיעור קומתו של מנסור עבאס, כי הוא הוכיח לציבור הערבי שרק מנהיגים אפקטיביים כמוהו יוכלו לקדם את ענייניהם. הוא החליט בחוכמה רבה להניח הצידה את עוולות הכיבוש, כי הוא יודע שממילא לא יעזרו המאבקים שלו, צודקים ככל שיהיו לשיטתו. עתיד השטחים יוכרע כאשר יקום מנהיג פלשתיני בשיעור קומתו של סאדאת, אדם ישר דרך, פרגמטי ועם מילת כבוד, לא טרוריסט דיקטטור מושחת כערפאת, האניה או אבו מאזן, שירצה להגיע לפתרון צודק של הבעיה הפלשתינית יחד עם ירדן וישראל. מנסור עבאס הוא פטריוט ערבי אמיתי, לא פקה פקה (בלשון ביבי) כמו מנהיגי המשותפת שמברברים ולא מקדמים דבר, איסתרא בלגינא קיש קיש קריא - אימרה החלה על אחמד טיבי. כמובן ח"כ קיש שעל שמו האימרה שאתמול מנסור עבאס הפך אותו לחוכא ואיטלולא (היום זה יום הארמית שלי), מירי רגב, דודו אמסלם, וגלית דיסטל אטבריאן, מקשקשים ומקשקשים על תרבות עם אג'נדה ולא פותרים דבר, על קיפוח המזרחים ולא עושים דבר, על הטיה יונית ולא מתקנים דבר. בקריירה העסקית שלי נתקלתי בלי סוף בקשקשנים האלה שאשפים בדיבורים אך אפסים במעשים ומתקדמים בזכות אינטריגות, ליקוק לבוס ולמנהיג, השמצות וסיקולים, ו... גם מצליחים.
אבל למה ללכת רחוק? יש לנו שרת חינוך ממוצא מזרחי, לא סתם מזרחית, מבנימין נתניהו ועד אחרון הגזענים מלגלגים על שמה המזרחי, מזרחית דוקטורית בחינוך, אישה מדהימה שהצליחה בזכות עצמה ולא בזכות אבות שלא עלו בעליה השנייה. היית מצפה ממנה שבמקום להשקיע רעמים וברקים בסוגיה הקיומית כן או לא לחסן בכיתות, תוציא לפועל את ההחלטה שהליכוד וביבי ה"מזרחיים" לא קידמו למרות ההחלטה על יישום מסקנות ועדת ביטון. במה מדובר - 250 מיליון שקל לשנה, טיפה בים בתקציב העתק של משרד החינוך, אבל המסקנות עדיין לא מיושמות. שמעתי שבנט מחפש בייס. מה יכול להיות טוב יותר מבייס מזרחי שיזכור לו לנצח את יישום מסקנות הוועדה? אך גם הוא עסוק בהופעות באו"ם כדי לנגח את אלרועי פרייס ולא מתפנה ליישום מסקנות הוועדה שהוא הקים ואישר. ולעומתם, בא לו משום מקום מנסור עבאס שאיש לא שמע עליו עד היום ומצליח להעביר תקציב של שלושים מיליארד שקל לקידום המגזר שלו, כי רק כך יושג השוויון המיוחל בין יהודים וערבים. ביטול הפערים - בחינוך, בתעסוקה, בבריאות, וברווחה. רק עם אינטגרציה מלאה ייעלמו הכיתתיות והאנטגוניזם ויווצר אתוס משותף לאומה.
איך מוצאים את שביל הזהב בין לובינג, סחטנות והעדפת מגזר אחד על השני? זאת שאלה קרדינלית.- מה שעושה מנסור עבאס הוא ביטול פערים, לעומת מה שעושים ליצמן ודרעי שזה יצירת פערים לטובת ציבור שלא תורם את חלקו למדינה כמו הציבור החילוני. יבוא מי שיטען שגם הערבים לא מתגייסים לצה"ל, אכן יש לתקן עוול זה לאלתר ולחוקק חוק שירות אזרחי חובה של שלוש שנים לגברים ונשים לערבים, יהודים, חרדים, דתיים וחילוניים. אני מאמין שמרגע שייעלמו הפערים, והתקציבים שהעביר מנסור עבאס הם צעד ענק בכיוון הזה, יתוקן גם העוול של אי-שוויון בנטל, כי צריך להיות שוויון מלא בין כל המגזרים, בזכויות ובחובות.
מה שהחרדים הצליחו להשיג בעשרות השנים שהם בקואליציות של השמאל (אלוני עם השטריימל ופעמי כ"ט בנובמבר על הקמת מדינת טרור) ובעיקר בקואליציות של הימין, זו הטיה מובהקת בכיוון שלהם, בתקציבים לישיבות העקרות, למערך כשרות מושחת, לשירותי דת שאסור להם להיות ממומנים על-ידי המדינה, כמו בכל המדינות המתוקנות מצרפת עד ארה"ב.
זה יהיה מגוחך להקים מפלגת חילונים, למרות שלפיד אב ובנו ניסו ללא הצלחה. מי שמאמין בצדקת דרכו לא צריך לסחוט, הוא צריך להוציא לפועל את מה שטוב לרוב העם ולא רע למיעוט, כי תחבורה בשבת לא רעה לדתיים. זה לא שגוזרים להם את הפיאות וממירים את דתם, אין לזה כל קשר עם אורח חייהם, אדרבה, הדתיים כופים על החילוניים את אורח החיים שלהם, לא רק בחגים שהם מחייבים אותנו לשבות בהם, אלא גם בהשבתת התחבורה שהוא צעד אנטי סוציאלי בעליל. אבל הדתיים והחרדים הפכו לניאו ליברלים וכבר שכחו את מפלגות הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל, כי הם סמוכים על שולחנם של טייקונים מושחתים שעוזרים להם כדי לטהר את מצפונם. דרוש לנו מנהיג כמנסור עבאס, לא כליצמן ודרעי, לא סחטן אלא פשרן, וזה עולה לי בבריאות להחמיא למנהיג איסלמיסטי, זה בניגוד לכל הדעות הקדומות שלי, או מוכיח דווקא כי אין לי דעות קדומות ואני אובייקטיבי.