מאז פשה בישראל בצורה גסה, אגרסיבית ונטולת תרבות, שיח ציבורי בסיסי - המעוגן בחילוקי דעות רציונליים ואמוציונליים - לא פוסקת במקומותינו כולל בכל אמצעי התקשורת, מהומת התבהמות האופיינית לשלוש או ארבע השנים האחרונות. שתי מחלוקות ציבוריות בעיקר מטפחות ומפתחות שיח נפסד זה: המחלוקת הפוליטית על ההגמוניה השלטונית והוויכוח הציבורי בשאלת אופי ודרכי המאבק בקורונה.
לתחילתו של הגל הנוכחי אחראי המאבק הנפסד להדחת נתניהו בכל מחיר שלא כולן דמוקרטיות. תחילתו של גל הסרבנות האזרחית, השפה הנלוזה, האיומים, "ההורדה לשלטון הרחוב" של הוויכוח הציבורי וחידוד השינאה האישית בתקשורת לבני-פלוגתא, כולם נולדו או הוחרפו במידה ניכרת במאבק הנ"ל. בעוד פילוג רעיוני או פוליטי הוא עניין לגיטימי במשטר דמוקרטי, התבהמותו היא עניין חמור ומסוכן. הסגנון הופך להרגל וזה לאנטי- תרבות וכאשר אין רשות שתמנע את התרחבות והעמקת הביטויים והמעשים השליליים הופך הוא לבלתי-לגיטימי. ראש הממשלה לשעבר, השרים לביטחון הפנים בממשלותיו ומפכ"לי המשטרה בתקופתו, אחראיים להתפתחות הגל, התרחבותו והתבססותו בנוהג הציבורי השכיח. ראש האופוזיציה כיום, שהוא אותו אדם שבימיו החלה התרבות הקלוקלת לפרוח במקומותינו, אחראי גם היום בתרומותיו להמשך המגמה השלילית והתגברותה.
משהתחלפה הממשלה ובראשה עומד נפתלי בנט, ועימו שר חדש לביטחון הפנים ומפכ"ל משטרה חדש, לא רק שאיננו רואים שיפור באיכות השיח הציבורי וברמת ביטחון הפנים אלא בחדלון מעשיהם ההפך הוא הנכון. כל הצמרת החדשה הרלוונטית, התמכרה למורשת הנלוזה של הממשל הקודם. אם יש דבר-מה שראוי להדגשה, הרי זו ההחרפה בגל האלימות בשיח הציבורי, ובמיוחד במעשי אלימות הקשורים בו. גרוע מכך הם האיומים החמורים והתכופים על בעלי תפקידים בשירות הציבורי הפועלים בשירות כלל הציבור, כמקובל בדמוקרטיה מתוקנת.
לא קשה לעמוד על הקשר בין שתי התופעות - אלימות השיח הפוליטי ואלימות השיח הציבורי. בעוד הראשון מכוון בעיקר לאישים מתוך הדרג הנבחר ומי שמונו על ידם לתפקידם הממלכתי, פורצת החרפת השיח גדר נוספת והופכת את השיח האלים לכזה שאינו עוד עוסק בסוגיה שבגינה פרץ, אלא לאישי ישיר, מאיים ונבזי יותר. אם עוקבים אחר הזיקה הברורה בין הדוברים הפוליטיים לבין הקבוצות הצעקניות והמתלהמות בסוגיות המאבק בקורונה - דומה שאלו שתי פנים של אותה מחלה אזרחית ממארת. "כשהימין" בשלטון - ביבי הוא כביכול הרופא הבכיר והמומחה יודע-כל וכל-יכול גם בסוגיות המרכזיות השנויות במחלוקת המאבק בקורונה. ו"כשהימין" איננו בשלטון, ביבי הוא עדיין הרופא הבכיר והמומחה יודע-כל אולם הפעם כאופוזיציונר - כחבלן הראשי בעבודת הממשלה. הבורים ו"התמימים" שבויים בהתמכרותם - אם יודו שמנהיגיהם אינם "אלוהים" יכריתו באחת גם את תקוותם חסרת הסבלנות והסובלנות לחזור לעמדות הכוח.
אחת הדרכים השכיחות לניהול מאבק רחוב אלים, הוא ל"האניש" נושאי מחלוקת: יצירת זיקה בין עמדה שאין לה תימוכין רציונליים או שאין יודעים ליצור לה עמדה כזו ולהצמידה לדמות ציבורית, כאשר כל מרכיבי הפחד, ההתנגדות, הסרבנות, חוסר המשמעת ותחושת אובדן השליטה, מתמקדים בבר-הפלוגתא ונעשים אישיים. הזיקה המטורפת שיצרו מובילי ההתנגדות לממסד הרפואי בין דרכי המאבק בקורונה לבין ממלאי התפקידים הבכירים במשרד הבריאות, שאותה פרסו במודע ובלא מודע על כל תחומי חיינו, היא אימם הורתם של גלי השנאה, התסכול, החרדה והכשל המציף אותם. לאחרונה ממוקד הגל העכור במיוחד בד"ר שרון אלרעי-פרייס, בשל עמדותיה החדות, הברורות והרציונליות שעימן מתקשים המתנגדים הם להתמודד.
הגיעו הדברים עד אבסורד שיש למנות לד"ר פרייס שומר צמוד, ואמש (31.10.2021) התבשרנו שגם לנציבת שירות בתי הסוהר, רב-גונדר פרי, מונה שומר אישי וידם של מוכי הסנוורים עדיין נטויה. ויכוח מטורף והתנהלות פראית הם ללא ספק איום חמור על הסדר הציבורי; איומים אישיים המחייבים הקצאת "שומרי ראש" היא הקצנה מסוכנת. הואיל ואנו נתונים גם בעיצומו של גל אלימות פיסית חמור במגזר הערבי, הפולש גם למגזר היהודי - זוהי קריאת השכמה ממש.
בעיות האקלים בעולם הן ללא ספק קשות וחשובות אולם התופעות הפנימיות שבתוכנו חמורות עשרת מונים. אם ימשך המצב מבית, לא נגיע כלל לעסוק בבעיות האקלים הגלובלי, משום שנוכרע ע"י האקלים החברתי המקומי המורעל. אני קורא לראש הממשלה בנט להתמסר לסוגיה זו מיד עם שובו מוועידת האקלים ולטפל ביד חזקה וקשה באקלים החברתי המורעל שלנו.
אני מפציר בד"ר אלרעי-פרייס לגלות נחישות וכושר עמידה מול הגל העכור ולהמשיך להוביל את המאבק בקורונה בזרוע נטויה הואיל והמשבר טרם חלף. לה על-פי כל אמת מידה מקובלת הידע, היכולות, העוצמה האישית והאנרגיות לעשות זאת בהצלחה. הגיע הזמן שגם חברי הכנסת ושר המשפטים על "צבאו" יתעוררו משנת "משבר התקציב" ו"משבר ביבי" וירתמו לניהול המציאות החברתית, הקריטית עשרת מונים מפרשת הצוללות ו"חוקי נתניהו".