הקונצרט החל עם קטע המפורסם של ה"טה דאום", מאת מארק-אנטואן שרפנטייה, מתוך יצירה שכתב לפני 250 שנה! חשתי, כאילו אוטוטו מתחיל טקס הארוויזיון, ומדוע? מיד תדעו. המלחין בוודאי לא היה מעלה על דעתו, שהפרק הראשון של יצירתו זו, יהפוך לאחת היצירות הקלאסיות המוכרות ביותר בכל הזמנים. דבר זה קרה, כאשר בשנת 1953 בחר בו איגוד השידור האירופי כחתימתו המוזיקלית. יצירות ה"טה דאום" נכתבו, על-פי המסורת הצרפתית, לכבוד אירועים חגיגיים כאלה ואחרים, אך ה"טה דאום" שבתוכניתנו, חובר לחגיגות הניצחון של הצבא הצרפתי במלחמותיו. אני בטוחה, שאיש מלבד קומץ היסטוריונים אינו זוכר איזה קרבות היו אלה ומי נלחם בהם... אך מיליוני אנשים, כולל אנו בישראל, המביטים כל שנה בהתרגשות במסכי הטלוויזיה בעת תחרות האירוויזיון, שומעים תחילה את צליליו החגיגיים של ה"טה דאום", פאר הבארוק ופרי קולמוסו של שרפנטייה. רבות מתוכניות הקונצרטים של מוזיקת בארוק, באות לידי ביטוי ביצירותיו של גיאורג פיליפ טלמן והן לחם חוקן. המוזיקאי הזה מפתיע בכל פעם מחדש את מאזיניו, כולל אותנו, המבצעים, שכן הוא מככב בספר השיאים של גינס כמלחין פורה בהיסטוריה. מורשתו מצטיינת, לא בשל הכמות הבלתי נתפסת של יצירותיו, אלא גם בגיוון הרב של סוגות והרכבים. למעשה, אין סוגה מוזיקלית מתקופת הבארוק שטלמן לא תרם לה תרומה מופתית בשפתו המוזיקלית הרעננה, הבלתי שגרתית והמקורית.

שמענו שתי יצירות משל טלמן הערב שטרם בוצעו בארץ. ייתכן שתהיינה מוכרות למומחים למוזיקה שבינינו, אך עבורנו, היו אלה יצירות מפתיעות! את היצירה "אלוהים משפטיך למלך תן..." (תהילים, עא', עב'), כתב טלמן בשנת 1737 בעת ביקורו בפריז, ואמנם עולה ממנה ניחוח צרפתי. למרות שהטקסט לטיני, בחרו בוני התוכנית לבצעה בהגיה צרפתית. היצירה כתובה במיטב המסורת ה"גראנד מוטט" הצרפתי, בדומה ליצירותיהם של ראמו, לולי ואף שרפנטייה, שאת ה"גראנד מוטט" שלו שמענו במלואו בסיום הקונצרט. יצירה זו הינה כנסייתית, הכתובה במקרים רבים לטקסטים מספר תהילים, אשר לביצועה נדרשים: מקהלה, סולנים ותזמורת מורחבת. דבר זה מאפשר גיוון רב בהרכבים, מפרקי מקהלה חגיגיים, דרך אנסמבלים קטנים ועד לאריות אינטימיות רבות הבעה. טלמן העניק ביטוי מוזיקלי ציורי במיוחד לרבות ממילותיו של פרק תהילים. לדוגמה, יש בהן מוטיבים יורדים כטיפות בתפקיד הסולן ובתפקידי הכינורות בפרק: "ירד, כמטר על-גז..." (תהלים, פרק עב, ו), או תיאור כמעט מוחשי של הים הגלי המשתרע עד לאופק בפרק המקהלה: "וירד, מים עד-ים..." (תהלים, פרק עב, ח), וכן התעוזה ההרמונית אשר בפרק הרצ'יטטיב "ייראוך עם-שמש...", (תהלים עב, ה), אשר לא הייתה מביישת אף מלחין אוונגרד לפני ואחרי תקופת טלמן. יצירתו השנייה של טלמן מוכרת יותר והיא, קונצ'רטו, אחד מרבים שנכתבו בהשפעת מלחינים איטלקיים ובראשם ויוואלדי. הקונצ'רטו חיוני ונמרץ בפרקיו החיצוניים ועם זאת, מלא ליריות נוגעת ללב ששמענו בפרק האדג'יו. אולם, הרכב הסולנים של הקונצ'רטו, רחוק מלהיות שגרתי. דוד שמר מעיד על עצמו, שהוא אינו מכיר אף יצירה אחרת, בארוקית או לא, שסולניה הם כינור, צ'לו וחצוצרה.

במסגרת המופע הועלתה בביצוע בכורה ע ו ל מ י יצירה חדשה שנכתבה עבור כלי הבארוק של שני ההרכבים - שלושה שירים מהמחזור "שירים בעתות כבוד", שנכתבו על-ידי יאפ ניקו המבורגר, מלחין יהודי-קנדי ממוצא הולנדי, שכתב יצירה יפהפייה שתזכה לביצוע בכורה כאן, בארץ, ואין הדבר מקרי. הטקסט של "שירים לעתות כבוד", נכתב בידי אלזה לסקר שילר, המשוררת היהודייה-גרמנייה, שחייתה שנים רבות בארץ והייתה דמות חשובה וססגונית בנוף התרבותי הישראלי. אין זו הפעם הראשונה שיאפ ניקו המבורגר כותב יצירה להרכב בארוקי, שכן, אחדות מיצירותיו נכתבו בהזמנת אנסמבל קפריס והערב, זכינו לשמוע ביצוע בכורה של יצירה בת זמננו, שחוברה לכלי בארוק. יאפ ניקו המבורגר הוא בן לניצולי שואה ובעל חיבור עמוק להיסטוריה המשפחתית, קרדיולוג שעזב את עולם הרפואה על-מנת להקדיש את חייו לכתיבת מוזיקה. כשהוזמן להצטרף לפרויקט, בחר כאמור, בשירים של אלזה לסקר שילר מתוך חיבור עמוק לטקסטים שלה, למוזיקליות שלהם ולמשוררת עצמה ולסיפור חייה המרתק. המוטו שעובר כחוט השני בין השירים הוא המשפט המפורסם של אלפרד טניסון: "עדיף לאהוב ולאבד, מאשר לא לאהוב לעולם"! את השירים ביצעה זמרת הסופרן דניאלה סקורקה, בליווי תזמורתי של שני ההרכבים יחדיו. פניתי אל המלחין המבורגר באנגלית בתום הקונצרט וביקשתי להצטלם אתו, הוא חייך ואמר: "בבקשה", בעברית. "מה, אתה יודע לדבר עברית"? שאלתי. "כן, מעט, חייתי כאן במשך זמן לא רב ואני יודע לדבר מעט עברית. כמובן ששיבחתי אותו מאוד על היצירה היפה שחיבר, והשמחה האירה את עיניו. עם חשובי המלחינים האופראיים בתקופת הבארוק, נמנה ז'אן פיליפ ראמו, ואכן, כיאה לאופיה החגיגי של תוכניתנו, החליט מנהל התזמורת לכלול את אחת האופרות הידועות של ראמו: "האינדיאנים האציליים". ונחזור לשרפנטייה. הוא היה דמות יוצאת דופן בסצנה המוזיקלית הצרפתית במאה ה-17. בצעירותו למד כשלוש שנים אצל קאריסימי ברומא, ומכאן באה לו אהבתו למוזיקה איטלקית. א ב ל, המלך לואי ה-14, ששרפנטייה נבחר למשרה היוקרתית של מוזיקאי החצר שלו, לא אהב בלשון המעטה את הסגנון האיטלקי, והמלחין הפסיד את המשרה המכובדת, בשל אהבתו זו. למרות כל זאת, זכו שרפנטייה ויצירותיו לפופולריות רבה עוד בימי חייו ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי המלחינים האופראיים של הבארוק הצרפתי. למעשה, עצם התרחקותו מארמון לואי ה-14, נתאפשר לו לשמור על מקוריות יצירתו ולא לוותר על ההשפעה האיטלקית בה, כפי ששמענו גם ב"טה דאום", בכתיבה התזמורתית בארבעה קולות, ולא בחמישה כפי שהיה נהוג בצרפת, וכן בשפת היצירה שהיא הרמונית, שקופה וברורה.

האנסמבל הוקם על-ידי נגן החליליות, שהוא גם מלחין ומנצח קנדי עטור שבחים, מתיאס מאוטה. מאז הקמתו של אנסמבל קפריס, הוא זוכה לביקורות נלהבות וזאת, בזכות גישתו החדשנית וההרפתקנית למוזיקת הבארוק וכן למוזיקה עכשווית. משנת 2016 הוא מכהן כמנהלה האמנותי של אגודת באך במינסוטה ומ-2019, כמנצח ראשי של המקהלה "אנסמבל ווקאל ארטס" קוויבק.

המקהלה נוסדה בשנת 1994 על-ידי גילה בריל, שהיא גם המנצחת וגם המנהלת המוזיקלית של המקהלה על עצם היום. זמרות/ים בני 30-18 מתקבלים למקהלה, בה הרחיבו את הכשרתם במוזיקה ובשירה וזו הסיבה שנוצר צליל צלול ורענן שכה אופיינו ל"שחר". רפרטואר המקהלה הוא רחב ומגוון, אך המוזיקה מתקופת הבארוק אהובה עליהם במיוחד, ואין היא מושכת ידה ממוזיקה מודרנית, אומנותית ופופולרית ואף שרה סגנונות מוזיקה אלו.

עמכם הסליחה, הזמרים והקוראים, שלא אוכל לפרט את כל השמות ואל כל הפרטים על אודותיהן/ם של כל חברי/ות מקהלת "שחר" המופלאה הזאת, שהשמיים אצלן/ם הם הגבול! ולכן, אציג רק את שמות הזמרות/ים הסולניות/ם והנגנים עם קטעי הסולו: דניאלה סקורקה – סופרן; טל גנור – סופרן; מאיה עמיר - מצו סופרן; יונתן סויסה - טנור, יאיר פולישוק, בריטון; נעם שוס, כינור - היא מבכירות נגני הבארוק בישראל ומשמשת ככנרת ראשית של תזמורת הבארוק ירושלים, מרבה לנגן כסולנית וכנגנית קאמרית וככזאת, הקליטה קונצרטים רבים בארץ ובעולם עם אמנים ידועי שם. אלקסיס באסק, חצוצרה (קנדה); אנדראה סטיוארט, צ'לו (קנדה).

בערב נפלא זה, כאמור, שמענו את המוטט של טלמן – "אלוהים-משפטיך" לסולנים, מקהלה ותזמורת; יאפ ניקו המבורגר – בבכורה עולמית: שלושה שירים למילים מאת אלזה לסקר שילר; טלמן – קונצ'רטו לחצוצרה, כינור, צ'לו ומיתרים; ראמו – סוויטה תזמורתית מתוך "הבוריאדות", "דרדנוס" ו"האינדיאנים הגלאנטים ושפרנטייה – "טה דאום", לסולנים, מקהלה ותזמורת. היה זה קונצרט חגיגי ונפלא ומחיאות הכפיים היו רמות וממושכות. עתה כולי ציפייה לשוב ולשמוע את "תזמורת הבארוק ירושלים" וסקרנית לדעת, אלו הפתעות מוזיקליות מצפות לנו בקונצרט הבא. בואו לשמוע ואל תחמיצו!