יותר מעשרה הרוגים בתאונות דרכים בסוף השבוע האחרון ועד כה השנה הקטלנית ביותר מזה חמש שנים. זאת תופעה שאמורה לזעזע כל אדם בישראל. והיא אכן מזעזעת - רגעית. כעבור זמן, עוברים לנתונים סטטיסטיים כדי לראות שהשד אינו נורא כל כך. ואכן לפי הנתונים באתר WorldAtlas, ישראל נמנית עם עשר המדינות שבהם אחוז ההרוגים לכל מאה אלף הוא די נמוך. במקום הראשון נמצאת נסיכות מונקו עם 0% לכול 100,000 תושבים, שוודיה ואנגליה - 2.9% ודנמרק - 3.5 אחוזים. ישראל-3.6%. בין הארצות המכבות: תאילנד - 32%, אירן - 29.4%, לוב - 21.3%. ואכן, בבנקוק אם מישהו מציב רגל רק בשולי הכביש, אם יש שוליים, הסיכויים שהוא יידרס הם די גבוהים. וכאמור, גבוהים מאוד לאלה שעל הכבישים המשובשים רובם. ועוד סטטיסטיקה - כל שנה 1.3 מיליון אנשים נהרגים בתאונות דרכים.
אם כן, סטטיסטית, אפשר לומר שאנו בסדר. אלא שהחיים לא מתנהלים בצורה סטטיסטית. שכן, גם אם מנתחים את הנתונים, התמונה שונה לחלוטין ובמקרה זה לחומרה. קחו למשל את לוב, השלישית בדרוג הקטלני - מול אנגליה שנמצאת במקום השני עם מיעוט תאונות. גודלה של לוב הוא 1.760,000 קמ"ר עם אוכלוסייה של 6.8 מיליון נפש. אנגליה משתרעת על 130,000 קמ"ר עם אוכלוסייה של 53 מיליון והוסיפו לזה מספר כלי הרכב של אחת מול השנייה שבאנגליה הוא פי כמה גדול וקבלנו את לוב כרצחנית בכבישים בצורה מפלצתית. גם אם אין להשוות את הכבישים בלוב לאלה שבאנגליה זאת ארץ קטלנית לאין ארוך מאשר האחוז שמעניק לה "וורלדאטלס".
בדיון בכנסת בנובמבר 2917 אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי יותר מ-33 אלף אנשים נהרגו בישראל מאז קום המדינה בתאונות דרכים. הוא הדגיש כי "בתאונות דרכים נהרגו יותר אנשים מאשר בכל מלחמות ישראל ובכל פיגועי הטרור". ההערכה שלי היא כי מספר ההורגים בתאונות בישראל מאז קום המדינה הוא 35,000 בערך. ובשביל מדינה קטנה כשלנו כאשר אלה מתווספים להרוגים באירועים אחרים, ביטחוניים, בתאונות עבודה ובנסיבות אחרות - זה הרבה. אם אכן אנו אמורים לקדש את החיים, בכלל, ואת שלנו ושל זולתנו בפרט.
האחראי הוא בראש וראשונה - האדם בין שלושת הגורמים המרכזיים לתאונות - הגורם התשתיתי (הדרך) והמכאני (של המכונית). הגורם האנושי הוא הדומיננטי אליבא דעלמא כולא, לרבות המומחים והחוקרים האקדמיים. מדובר במצבו של הנוהג במכונית ודרכי התנהגותו על הכביש שמשפיעים בצורה מכרעת על תאונות דרכים. הכוונה לחוסר תשומת לב, הסחת דעת, כמו שימוש בטלפון נייד לצורך קריאה או כתיבת מסרון, סריקת ערוצי רדיו, או התעסקות בתוכנת GPS. כמו-כן אי-ציות לחוקי התנועה, נהיגה במצב עייפות, שיכרות או בהשפעת סמים, כמו גם לחץ חברתי בקרב צעירים. אלה מאריכים את זמן ומרחק התגובה של הנהג ונמנים עם הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
לפי הנתונים הגלובליים 20% מכלל תאונות הדכים נגרמים על-ידי נהגים שיכורים או מסוממים. יתרה מזאת, במקרים רבים בתאונה מעורבים קורבנות אשר נהגו לפי כל כללי התנועה והנסיבות ומולם או מאחוריהם מפרי החוק שגרמו לתאונה ולהרג גם של אלה שבמכונית הפגועה השנייה, או בפגיעה בהולכי רגל במעברי חציה או ברוכבי אופניים על הכביש. ידידי שרון הנשיא, מהנדס מחשבים, שלח לי היום סרטון ובו נראה מעין מיני בוס נוגח בעוצמה אדם על קורקינט ומעיף אותו לגובה רב כמו כדור ולמרחק. לא צריך דמיון כדי לנחש מה קרה לאדם הזה. הוא נרצח.