X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
האשם - באדם [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
דרך ארץ קטלנית
הרצח בדרכים בישראל הוא המשך טבעי לאווירה אלימה של הסביבה, של הזירה הפוליטית, ברשתות, ובחוגי שטנה

יותר מעשרה הרוגים בתאונות דרכים בסוף השבוע האחרון ועד כה השנה הקטלנית ביותר מזה חמש שנים. זאת תופעה שאמורה לזעזע כל אדם בישראל. והיא אכן מזעזעת - רגעית. כעבור זמן, עוברים לנתונים סטטיסטיים כדי לראות שהשד אינו נורא כל כך. ואכן לפי הנתונים באתר WorldAtlas, ישראל נמנית עם עשר המדינות שבהם אחוז ההרוגים לכל מאה אלף הוא די נמוך. במקום הראשון נמצאת נסיכות מונקו עם 0% לכול 100,000 תושבים, שוודיה ואנגליה - 2.9% ודנמרק - 3.5 אחוזים. ישראל-3.6%. בין הארצות המכבות: תאילנד - 32%, אירן - 29.4%, לוב - 21.3%. ואכן, בבנקוק אם מישהו מציב רגל רק בשולי הכביש, אם יש שוליים, הסיכויים שהוא יידרס הם די גבוהים. וכאמור, גבוהים מאוד לאלה שעל הכבישים המשובשים רובם. ועוד סטטיסטיקה - כל שנה 1.3 מיליון אנשים נהרגים בתאונות דרכים.
אם כן, סטטיסטית, אפשר לומר שאנו בסדר. אלא שהחיים לא מתנהלים בצורה סטטיסטית. שכן, גם אם מנתחים את הנתונים, התמונה שונה לחלוטין ובמקרה זה לחומרה. קחו למשל את לוב, השלישית בדרוג הקטלני - מול אנגליה שנמצאת במקום השני עם מיעוט תאונות. גודלה של לוב הוא 1.760,000 קמ"ר עם אוכלוסייה של 6.8 מיליון נפש. אנגליה משתרעת על 130,000 קמ"ר עם אוכלוסייה של 53 מיליון והוסיפו לזה מספר כלי הרכב של אחת מול השנייה שבאנגליה הוא פי כמה גדול וקבלנו את לוב כרצחנית בכבישים בצורה מפלצתית. גם אם אין להשוות את הכבישים בלוב לאלה שבאנגליה זאת ארץ קטלנית לאין ארוך מאשר האחוז שמעניק לה "וורלדאטלס".
בדיון בכנסת בנובמבר 2917 אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי יותר מ-33 אלף אנשים נהרגו בישראל מאז קום המדינה בתאונות דרכים. הוא הדגיש כי "בתאונות דרכים נהרגו יותר אנשים מאשר בכל מלחמות ישראל ובכל פיגועי הטרור". ההערכה שלי היא כי מספר ההורגים בתאונות בישראל מאז קום המדינה הוא 35,000 בערך. ובשביל מדינה קטנה כשלנו כאשר אלה מתווספים להרוגים באירועים אחרים, ביטחוניים, בתאונות עבודה ובנסיבות אחרות - זה הרבה. אם אכן אנו אמורים לקדש את החיים, בכלל, ואת שלנו ושל זולתנו בפרט.
האחראי הוא בראש וראשונה - האדם
בין שלושת הגורמים המרכזיים לתאונות - הגורם התשתיתי (הדרך) והמכאני (של המכונית). הגורם האנושי הוא הדומיננטי אליבא דעלמא כולא, לרבות המומחים והחוקרים האקדמיים. מדובר במצבו של הנוהג במכונית ודרכי התנהגותו על הכביש שמשפיעים בצורה מכרעת על תאונות דרכים. הכוונה לחוסר תשומת לב, הסחת דעת, כמו שימוש בטלפון נייד לצורך קריאה או כתיבת מסרון, סריקת ערוצי רדיו, או התעסקות בתוכנת GPS. כמו-כן אי-ציות לחוקי התנועה, נהיגה במצב עייפות, שיכרות או בהשפעת סמים, כמו גם לחץ חברתי בקרב צעירים. אלה מאריכים את זמן ומרחק התגובה של הנהג ונמנים עם הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
לפי הנתונים הגלובליים 20% מכלל תאונות הדכים נגרמים על-ידי נהגים שיכורים או מסוממים. יתרה מזאת, במקרים רבים בתאונה מעורבים קורבנות אשר נהגו לפי כל כללי התנועה והנסיבות ומולם או מאחוריהם מפרי החוק שגרמו לתאונה ולהרג גם של אלה שבמכונית הפגועה השנייה, או בפגיעה בהולכי רגל במעברי חציה או ברוכבי אופניים על הכביש. ידידי שרון הנשיא, מהנדס מחשבים, שלח לי היום סרטון ובו נראה מעין מיני בוס נוגח בעוצמה אדם על קורקינט ומעיף אותו לגובה רב כמו כדור ולמרחק. לא צריך דמיון כדי לנחש מה קרה לאדם הזה. הוא נרצח.

[צילום: דוד כהן/פלאש 90]

פעם ייחסו תאונות אצלנו, בין היתר, לעובדה כי בתקופה הראשונה לאחר קום המדינה לא היו כלי רכב פרטיים רבים והפועל היוצא היה העדר מסורת נהיגה. עכשיו ישנה מסורת, או שאמורה להיות טובה יותר.יתרה מזאת. גם בהיבטים התשתיתיים והמכאניים חל שיפור ענק . הכבישים בישראל ב 2021 אינם הכבישים עם קום המדינה או כמה עשורים לאחר מכן. גם הרכבים בטוחים יותר מכפי שהיו פעם. ובכול זאת תרבות הנהיגה בישראל היא המזרח הפרוע.
יש לי דוגמה מאנגליה, שהיא כאמור נמנית עם המדינות שבהן הכי פחות תאונות דרכים. הכבישים באנגליה לא משופרים יותר מאשר בארץ. ובשטחים המוניציפליים ברחובות רבים, ובעיקר בלונדון, כאשר החניה מותרת בשני צדי הכביש - הגורם האנושי הוא המכריע. הייתה לי הזדמנות לשבת ליד נהג שבא לאנגליה מישראל וישב בה די הרבה זמן. כאשר ברחוב לונדוני טיפוסי הוא ראה מרחוק רכב מתקרב הוא לחץ על דוושת הגז והאנגלי מצא מפרצון ועצר. לעומת זאת כאשר ישבתי ליד בּתּו של אותו אדם, שנולדה באנגליה, וכאשר ראתה רכב ממול, היא זאת שעצרה ראשונה. לראשון היה הדי.אנ.איי הישראלי ולשנייה - האנגלי. האנגלים מכבדים את הזולת לא רק על הכביש. האנגלים, ככלל, הם סובלניים. אנו, ככלל, לא. וכאן זה מתחיל וגם נגמר. כלומר חינוך.
כיבוש הכביש
נהגים ישראלים רבים יוצאים לדרך במלוא החגור והציוד כמו שיוצאים לקרב. התוקפנות היא בעורקיהם. וזה לא רק בכבישים. הישראלי התחנך על ברכי מלחמות והסמל בעיניו למלחמה מוצלחת היא מלחמת ששת הימים. ההגנה הטובה ביותר היא ההקפה. הוא נושם זאת כבר בגנון וזה נמשך בבית הספר. ישנה אלימות בשכבת הגיל הרך. כל ילד מטבעו נלחם על כל דבר שהוא רואה בו צורך קיומי. צריך לחנך אותו לכבד את הזולת אם הוא רוצה שיכבדו אותו. שמעתי מישראלית צעירה שעברה עם משפחתה לגרמניה במסגרת relocation לאמור באותה החברה הבינלאומית אך לא בתל אביב אלא בפרנקפורט. כרך גדול ולא בין הטובים שבערי גרמניה.
כששאלתי אותה איך המעבר השפיע על שני ילדיה הצעירים. היא אמרה לי."הם הרבה פחות לחוצים". דומני שזה ברומטר מצוין לתיאור המציאות בישראל. האלימות בכבישים היא פועל יוצא של האלימות בסביבה, בכיכרות, בקבוצות כמו "לה פמיליה", או בכנופיות של "פורעי הגבעות", וברשתות החברתיות, לרבות בנושא בריאות, ואיומי רצח בהן. שלא לדבר על הזירה הפוליטית שבה אלימות מילולית בעבר הביאה לרצח ראש ממשלה וזאת נמשכת גם היום. אם אין "דרך ארץ" (מתינות, איפוק, סובלנות, כיבוד הזולת) - בבית, בשכונה, בבית הספר - זה מתורגם לדרך ארץ לאורכה ולרוחבה של המדינה - דרך רצחנית.

תאריך:  11/11/2021   |   עודכן:  11/11/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר מרגלית מולנר-גויטיין
עבודת הווידאו של אורית אדר בכר "מטיסה" המוצגת כעת בבית האמנים בת"א היא עיבוד לציורו של אנרי מאטיס "הרמוניה באדום"    היוצרת מקימה לתחייה את ציורו של מאטיס וטוענת אותו באינטרפרטציה אישית משלה
שאול מנשה
אם חיזבאללה טוען שידיו נקיות, מדוע הוא מתנגד לחקירה? מדוע לא לתת למשפט לאשר את טיעונו? עצם ההתנגדות מעוררת חשדות ופחד
יוני בן-מנחם
ההחלטה האמריקנית על פתיחת הקונסוליה האמריקנית בירושלים מתעכבת נוכח התנגדות ישראל ובגלל מחלוקות בין ממשל ביידן לפלשתינים. גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי מחמוד עבאס לא ייכנע לתכתיבים שהממשל מנסה לכפות עליו ובראשן עריכת רפורמות שלטוניות ברש"פ
דן מרגלית
יכן היו היהודים? והיכן היו אוהדי ישראל, יהודים ושאינם יהודים?    הגם באלביון נוהגים כך? בירת הדמוקרטיה וגאוות הפרלמנטים, ומי שהמציאה את ההייד-פארק?
שמואל פישר
בפועל משמשת כיום סרבנות הגט בידי הבעלים הסרבנים ככלי להתעללות באשה וגם ככלי לסחטנות כלכלית בעניין דמי המזונות והכתובה    סבלן של העגונות היה צריך להיות גורם מרכזי בהחלטה לשלוח את הסרבן למאסר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il