X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
כמו בפוליטיקה, מבלי משים חל מהפך-זוטא גם בבראנז'ה העיתונאית: בני ציפר וגדעון לוי אוהדים את נתניהו, ישראל הראל ונדב העצני עוינים אותו. מכל אלה, דווקא מאוהד כמו גדעון לוי על נתניהו להתרחק
▪  ▪  ▪
[צילום: יח"צ]

זה לבטח היה המאמר המפתיע של השנה. בני ציפר עורך תרבות וספרות של הארץ ערך בביתו מסיבת יום הולדת לגברת שרה נתניהו, והזמין כמה קרואים. עובדה זו אינה מפתיעה כשלעצמה. כבר כמה שנים שאיש-הפפיון ציפר מפרסם בפייסבוק רשומות הערצה לבנימין נתניהו ולרעייתו, עליה, כך השמועה, הוא אפילו כותב ביוגרפיה. זאת ככל הנראה למגינת לבו של מעסיקו, מו"ל העיתון, שהפך את הארץ לביטאון השמאל הקיצוני. לזכותו של שוקן ייאמר, שלא עולה על דעתו להעביר את ציפר מתפקידו. המו"ל אינו יכול לוותר על המוסף הספרותי המעולה, שגם אלה הזועמים על תכני העיתון אינם יכולים לדלג עליו.
את הטון הקיצוני בהארץ נותן פובליציסט-הדגל, גדעון לוי, נושא לפיד האיבה ל"כובש האכזר" ביהודה ושומרון, מכתיר את ישראל כ"מדינת אפרטהייד". ההפתעה היא אותו לוי, שעם כל הזדהותו עד תום עם ה"קייס" הפלשתיני, אינו מסתיר את חיבתו לנתניהו ומבקר בחריפות את קואליציית שמונה המפלגות שקמה רק על נושא אחד - רק לא ביבי. ההפתעה הזדקרה לנגד עיני קוראי העמוד השני של הארץ ביום חמישי. מאמר בחתימת גדעון לוי שכולו שיר תהילה לנתניהו, לא רק על שום השנאה היוקדת כלפיו של יריביו, ראשי השמאל, אלא בעיקר של יוצאי חלציו הפוליטיים כמו בנט וסער.
לוי מספר כי זכה להימנות עם מוזמניו של ציפר למסיבה שערך לנערצתו שרה. חיבתו של לוי לנתניהו אכן השתלמה, אף כי כדבריו מעולם לא יצביע לו, וכך ניתן לו לחזות מקרוב, ללא מחיצות, ללא מסכות, בבני הזוג נתניהו, לשוחח עם מי שכיהן כראש הממשלה בפרק הזמן הארוך ביותר ב73 שנות ישראל. תוצאת האירוע יוצא הדופן הזה מצאה את ביטוייה במאמר שכותרתו "ערב עם נתניהו". אתה קורא ומשפשף עיניך כלא מאמין. שיר תהילה שלא היה כמותו לנתניהו מפרי עטו של מי שיצא נגד מגדפיו במאמריו הקודמים, אבל הפעם מרחיק כתוב, אומר עליו כי "הקסים את כל בני שיחו". זה לא היה ביבי של מרכז הליכוד, ולא של מליאת הכנסת, זה לא היה הנאשם ולא "מלאך החבלה". הוא ורעייתו היו "כמעט ההפך המוחלט ממה שמספרים על אודותיהם, ההפך ממה שחושבים עליהם".
בדרך כלל מנהיג שמודח, יורד מאיגרא רמא, אם כי לא בהכרח לבירא עמקתא, ננטש אט-אט על-ידי חבריו-כביכול. אני זוכר כיצד ראש הממשלה יצחק שמיר, משאיבד את כיסאו ב-1992, נשאר אומנם חבר-הכנסת, אך ויתר על תפקיד יו"ר הליכוד. היה עצוב לראותו לעתים במזנון הכנסת יושב לבדו, מפעם לפעם ניגש אליו מי מחברי הליכוד, וכך עד תום הקדנציה של הכנסת ה13. כמובן, לקראת הבחירות לכנסת ה14 הוא נרתם כל כולו למען הצעיר שירש את כסאו בליכוד. מה קרה אחר כך ביחסים ביניהם - זה כבר סיפור אחר. שמיר היה גורם מכריע בהכתרת נתניהו לראשונה כראש ממשלת ישראל.
נתניהו זה סיפור אחר. אומנם שינה סטטוס מראש הממשלה לראש האופוזיציה, אך באישיותו הדומיננטית הוא מאפיל על כל פוליטיקאי אחר. הפרשנים החרוצים שלנו אינם יכולים להתעלם ממנו. כל פעולות ראש הממשלה המכהן מושוות לאלה של קודמו. שוב ושוב צפה השאלה, מה נתניהו היה עושה עתה - אילו... לטוב ולרע הכל נשפט בהשוואה לימים עברו, עת נתניהו ניהל את המדינה. כשאיווט מכריז כי "ביבי הפסיק לעניין אותו", הכל מבינים כמה הוא כן מעניין אותו, ועוד איך.
נתניהו כבר בן 72, אינו מראה שום סימן שבכוונתו לא להתמודד בפעם הבאה, וקודם כל נגד קוראי התיגר נגדו בליכוד עצמו. נהנה מן הסקרים המחמיאים כרגע לליכוד בראשותו, הוא מוכיח שגם במעמדו הנחות כביכול, הוא הדמות הפוליטית הכי מדוברת. מאפיל בכל פרמטר על בנט. זו העת עבורו גם לאגור כוחות, לנפוש, ליהנות בחברת ידידיו הקרובים, והם לא בהכרח מהפוליטיקה ומהתנועה.
גדעון לוי מצא במאמרו את נקודת התורפה של נתניהו: "כשמעבירים ערב עם נתניהו, אי-אפשר שלא לשוב ולתמוה על הפער הבל ייאמן בין רמתו ורוחב היריעה של השכלתו, ובין הסביבה שבה הוא פועל... הוא המיר את תחומי העניין הטבעיים שלו בסביבה זרה, רדודה, תוקפנית ולפעמים גם נבערת". לא בהכרח מדויק. ה"סביבה" הזאת (איזו התנשאות, מר לוי) היא מקור כוחו האלקטורלי של נתניהו, אבל תומכים "לא-נבערים" בתוך תנועתו (כן, יש רבים כאלה, מר לוי) כמעט שאינו סופר. בינתיים כמו בפוליטיקה, מבלי משים חל מהפך-זוטא גם בבראנז'ה העיתונאית: בני ציפר וגדעון לוי אוהדים את נתניהו, ישראל הראל ונדב העצני עוינים אותו. מכל אלה, דווקא מאוהד כמו גדעון לוי על נתניהו להתרחק.

תאריך:  15/11/2021   |   עודכן:  15/11/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
זלמן שובל
תומס פרידמן, הפרשן המדיני של ה"ניו-יורק טיימס" סבור שנסיגת ארה"ב מאפגניסטן שינתה את סדר הכלים על לוח השחמט המזרח-תיכוני הקפוא, ושכתוצאה מכך הולכת ומתפתחת מציאות של יחסי קירבה בין סעודיה והמפרציות האחרות לטהרן
דוד בדין
המדינות התורמות לאונרא מסוגלות לקדם שינוי במדיניות ההסתה כלפי ישראל, האם הן יעשו זאת?    האם המדינות התורמות יתעקשו שאונרא תציג תקנים של UNHCR על-מנת לקדם את יישובם מחדש של "פליטים" ערבים, לאחר יותר מ-70 שנה?
ארווין קליין
צה"ל הוציא הוראות שמתירות לירות על גנבי נשק ואמל"ח    שוטרים לא צריכים לסכן את חייהם ולהילחם בשיניים בפושעים המסוכנים לציבור    יש להם זכות להקדים, כמאמר הפתגם: הבא להורגך השכם להרגו
דן מרגלית
אדם נואש כל כך מלזכות באהבת הבריות עד כי הוא בודה אותה מליבו מסוכן ליד הגה השלטון יותר כל מתמודד אחר, שמנת המשכל שלו אולי פחותה במשהו מזו של ח"כ ביבי וגם קרא פחות ספרים ממי שהיה ראש הממשלה
ארווין קליין
אין מקום לוותר למסיתים נגד בכירי משרד הבריאות    קשה להבין את הסלחנות שמגלה פרקליטות המדינה והמשטרה, כלפי המסיתים נגד הבכירים במשרד הבריאות, הגורמים לאחד מראשיו, ללכת עם מאבטח צמוד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il