מחקרי זכריה שפירא נחשפים לראשונה

אוסף מגוון הכולל כתבי יד ומחקרים לשוניים של זכריה שפירא, מראשוני זכרון יעקב, מורה במושבה ובהמשך בתל אביב מוצע כעת למכירה בבית המכירות CollecTodo ביום ראשון, 12.12.21, 18:30. האוסף כולל מחברות, חיבורים, טיוטות למכתבים, פרוטוקולים של ישיבות ועד המהגרים, גלויות ותמונות. החומר הבלשני במחברות טרם פורסם. מבין המחברות רישום בכתב יד, ככל הנראה של טיוטות, בדבר הספדים שנאמרו לכבודם של דמויות חשובות כמו: אלפונזו די רוטשליד, אחיו של אדמונד הנדיב הידוע. - נוסח, מכתה פניה "לכבוד אגודת "ציון" בוינה". במכתב זה פונה זכריה שפירה לאגודת ציון בוינה, הוא מספר על ביתו בת ה-16 אשר סיימה בית ספר עברי במושבה, שפתה העבריה שפת אמה, נכספת להיות גננת עבריה פה בארץ ישראל, מבקש את עזרת האגודה שביתו תלמד בוינה. - מחברת בה מפרסם זכריה בכתב ידו את פרי חקירתו בתורת הלשון: " חקירה המתחקה לשרשיה הקדומים ומעפילה עם מקור יצירתה, דרכי התהוותה, התפתחותה והסתעפותה בלשונות העמים ששאבו ממקור אחד קדמון, לפי מה שאפשר להוכיח מתוך המושגים והמבטאים שנשמרו בלשונותיהם עד היום, לחקירה זו בחרתי לי את שפת התנ"ך לנקודת המוצא, לא רק מפני שהיא נהירה לי יותר מן האחרות, אלא גם מפני שנוכחתי, וגם אוכיח שהיא שומרת המון יסודות לשוניים גדולים ובלי תערובת של סגנונות לשונות אחרות, כילא התערבו אז דובריה בגוים". בדפיה הראשונים מספר חיבורים, ביניהם, חיבור מיום ד׳ ראש חדש אב התרפ"ב: "המנדט" "סוף, סוף, אחרי צפיה ממשכה שצפינו לאישור חתימת המנדט, הגיעתנו שלשום הידיעה המשמחת, כי נחתם המנדט. אומנם במשך הזמן מן הכרזת בלפור עד חתימת המנדט, חלו שינויים רבים בהכרזה והשינויים הם אינם לטובתנו. אבל בזמן השמחה ששמחנו לחדשה הזאת דלגנו על המכשולים האלו ושמחנו על העיקר על החתימה. אתמול אור ליום א', דר"ח אב התקבצו מכל קצות תל אביב ויפו, אל חצר הגמנסיה המוני יהודים שבאו לשמוח יחד בשמחתם הגדולה והמשתפת. חצר הגמנסיה וכל אשר בה היו מלאים מפה לפה, דחוקים וצפופים עמדו אנשים על גג הגמנסיה ועל חלונותיה ובחצרה והאזינו לדברי הנואמים. אחרי הנאומים נגנה התזמורת את שירי הגאולה של עם ישראל ולעומתה הרעידו את האויר קולות מחיאות הכפים מצד הקהל. זה היום שקיוינו לו. זה היום שבו נהיינו לעם". זכריה שפירא - 1993-1867, נולד לאביו משה, מצאצאי רבי פנחס מקוריץ מאבות החסידות והרבנים-המדפיסים לבית שפירא בסלאוויטה ובז'יטומיר שבווהלין ולאמו יטה, ממשפחת הגבירים לבית אברדאם. עלה ארצה ב-1901, הצטיין בכשרונותיו מילדותו ונשלח לבית אחי-אמו אברהם אברדאם בטרנוב ללמוד שם תורה מפי חיים הלברשטם, שהיה סגי-נהור ונכדתו הנערה לאה קסטן, שנתיתמה מאביה הרב וגדלה בביתו והייתה ידענית בתורה, וכשהגיעה לגיל 18 שנה נישאה לו לאשה. התקרב לסופר-הבנקאי מרדכי דוד ברנדשטטר, הלוחם להשכלה, והתחיל קורא ספרות חדשה ומתכונן לבחינת בגרות על-מנת לנסוע לשוייץ וללמוד רפואה. והנה החלה תנועת חבת ציון חודרת גם לגליציה והוא התמסר לשרותה. יסד את אגודת "אהבת ציון", ריכז בביתו את שוחרי ציון מחוגי החרדים והנאורים יחד. ערך מסעי תעמולה למען הציונות בערי גליציה, הונגריה, בוהמיה ושאר חלקי אוסטריה הונגריה. ב-1900 ארגן את יסוד המושבה מחנים, ואחרי שמר ז. ברומברג, שבא ארצה בשליחותו לנהל את המושבה, לא יכול לשאת את האקלים ויתר התלאות וחזר לגליציה, עלה הוא עצמו ב-1901 לנהל את ההתישבות במחנים. הורשה להכנס ארצה - בעת הגזירות הטורקיות על העלייה - כתייר אנגלי, ולדרישת הקונסול האוסטרי נתנו לו השלטונות הטורקיים חייל צ'רקסי רוכב לשומר-ראשו, ובדרך שוחחו ביניהם הוא בארמית ("לשון תרגום") והחייל הצ'רקסי בערבית והבינו זה את זה. בזמן פעולתו במחנים השתתף ביסוד לשכת בני ברית בצפת ונבחר לנשיאה. משנכשלה ההתישבות במחנים והאדמה הוחזרה לחברת יק"א הציעה לו החברה משרת פקידות בהנהלת מושבות הגליל העליון, אך הוא בחר לעסוק בהוראה. נתמנה ב-1902 למורה בבת-שלמה, הציג עם תלמידיו מחזות שמשכו אליהם קהל משפיה, זכרון יעקב וחדרה. לאחר שנה נתמנה למורה בזכרון יעקב. הוריד את הצרפתית משפת-ההוראה הכללית לשפה זרה נלמדת והנהיג במקומה את העברית. יסד ספריה, אגודת חובבי הבמה, אגודת ספורט והרצה לקהל על נושאים שונים. השתתף ביסוד לשכת בני ברית ע"ש "אדולף קראוס" ונבחר לנשיאה ופעל למען יסוד לשכות בחדרה ובמושבות אחרות, בארגון אגודת הכורמים המקומית, בבנין בית הבד המשותף וביסוד מחסן קואופרטיבי למכירת תוצרת חקלאית. יסד חברת "אחריות הבהמות" וקופת הלוואה וחסכון (1906 הראשונה בארץ), שתקנותיה שימשו דוגמה למושבות אחרות. פעל להחדרת הפועל העברי למשקי הבארון רוטשילד והאכרים, ארגן במושבה שכונה של עולי תימן והשתדל למען העסקתם בעבודות יק"א. השתתף בפעולות ארגון ואספת היסוד של הסתדרות המורים זכרון יעקב, אלול תרס"ג ושיעורי הקיץ של המורים שנערכו במושבה. משנתגלתה המחתרת העברית "נילי" ועל זכרון יעקב הוטל משטר צבאי קשה ואכזרי, שכב חולה, ובהיותו נתין אוסטרי בעל השפעה, נענה לבקשת ראשי המושבה לנסוע להשתדל בעד הקלת הגזירות. במלחמת העולם הראשונה פעל לעזרת המהגרים מגורשי יפו ות"א, לשיכונם ולהקלת חייהם. בשלהי העלייה הראשונה. ניהל את ההתיישבות במחנים. ב-1902 - מורה בבת שלמה ובזכרון יעקב. השתתף בכנס היסוד של הסתדרות המורים בזכרון יעקב - 1903. טיפל בהעסקתם של עולי תימן במושבה. במלחמת העולם הראשונה פעל לעזרת המהגרים מגורשי ת"א ויפו בזכרון יעקב. ב-1922 עבר ללמד בביה"ס לבנות בת"א. כל ימיו עסק בבלשנות עברית, ידע את הלשונות העתיקות - מצרית, יוונית, סורית וארמנית. [לצפייה בפריט]