עשרות אלפי מבנים בדואים צצים כפטריות אחר הגשם בדרום, הם גם זוכים להלבנה לכשרות ממשלתית, לחשמל, למשא-ומתן ארוך כשנות המדינה, הם זוכים במיוחד לעדנה בחודשי הממשלה החדשה.
ההפקרות בחלקי מדינת ישראל בדרום הארץ וחוסר המשילות נולדו הרבה לפני שראש הממשלה נפתלי בנט הגיח לאוויר העולם. חוסר המשילות הוא פרי באושים והפקרות מדינתית של ממשלות ישראל לדורותיהם אשר בחרו לאפשר הצמחת מליציות פשע, עבריינות בנייה שאין לה אח ורע ומיני מדינה לעומתית עם חוקים משלה, חוקי השבט. למען הסר ספק, בנגב גם אלפי בדואים המבקשים להשתלב במציאות הישראלית, להתחבר למציאות המתהווה אל מול אוהליהם, מסורתם עתיקת היומין, אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק ומכבדי אדם.
הכישלון המהדהד במשילות המדינה בדרום חייב לצאת מתוך הפוזיציה הפוליטית, חייב לקבל התייחסות רוחבית בשל המציאות האלימה, והטרור אשר התגלה במלא כיעורו ואיומו בימי מבצע 'שומר חומות' ומאז. לאורך עשרות שנים צמחו בדרום הרחוק מליציות זעם, ובהן משפחות פשע מאורגן, אשר הטילו חתתם ומוראם על הציבור היהודי במרחב הדרומי וכן על ציבור האזרחים הנורמטיביים חפצי החיים.
עשרות אלפי פרי לידות של איחודי משפחות מהרשות הפלשתינית קבעו את זכות השיבה בפועל. המציאות של גניבות קטנות במחשכים הפכה לחדירה לאור יום לבסיסי צה"ל, לשטחי אימון, לעשות בהם כבשלהם, ללא מורא וללא חשש משום גורם חוק במדינת ישראל. ההפקרות והתעוזה התפשטה, מעבר לבניית אלפי בתים ללא אישור, מעבר לפוליגמיה עוצמתית של נישואי נשים רבות לכל גבר, מעבר להטלת מורא, והחלה להתברר עוצמת השבר וההפקרות המהווה סכנה לאומית, לא פחות, איום ביטחוני.
אגרוף פלדה
במבצע 'שומר חומות' הבהירו הפורעים הבדואים בדרום, מי בעל הבית בדרום. חיי יהודים היו להפקר, הדרום הפרוע הפך למובלעת של טרור לאומני נגד יהודים במדינת ישראל., דמי החסות והפשיעה השגרתית מפריצות ושוד בתים דרך הטרדות מיניות בלתי פוסקות ועד לשוד רכבים של השכנים היהודים הסובלים מאוזלת יד לאומית, מופקרים לגורלם ונתונים כבני ערובה לחסדי מליציות הזעם והבריונות הלאומני מהדרום.
ההתמודדות מול הגולם הקם על יוצרו, הינה התמודדות מורכבת, מאתגרת ומחייבת שידוד מערכות רוחבי, נטול פוזיציה, שמאל וימין, דתיים לאומיים וחרדים, ערבים ועולים. כולם חייבים להניח את המחלוקות הפוליטיות בשולי הדרך על-מנת לטפל באופן מושכל, בשילוב אגרוף פלדה, אכיפת ברזל ושינוי בחקיקה של סף הענישה בבתי המשפט, מול המציאות המאיימת הניצבת מולנו.
האזרחים הבדואים תושבי חבלי המולדת בנגב, אינם 'סובלים מכיבוש', אינם 'חווים אפרטהייד', אינם חשים 'בנחת זרועו של הצבא המדכא', אינם סובלים 'מקיפוח', אינם סובלים מתשלומי הביטוח הלאומי. חלק מהאזרחים הבדואים בדרום מביטים משתאים אל מול המעצמה האזורית הבורחת מהתמודדות שיצרה המציאות העבריינית, המופקרת, מציאות שהיה נוח לממשלות ישראל לא לטפל בה בעת שעוד הייתה מינורית. החצר האחורית של מדינת ישראל בוערת, מאיימת על ביטחון האזרחים, יהודים וערבים.
הטרור שהפעילו חלקים מהם בימי 'שומר החומות', מחסימת כבישים ועד לניסיונות לרצוח יהודים ואנשי ביטחון, ביצוע לינצ'ים, השתלטות על דרכים מרכזיות, השחתת ציוד מדינה ועד לירי בנשק חם לעבר כוחות הביטחון, מתחושת אדוני ארץ הדרום ועד למיני מדינה לעומתית, מחייבת חשיבה שוברת שיגרה, משנה מציאות. ההתעוררות הלאומנית בעידוד ארגוני שנאת העם היהודי, בעידוד טרוריסטים מעזה ומיהודה ושומרון, מסיתה ומלהיטה את חלק מהצעירים הבדואים שדגלם הוא דגל פלשתין ודגל החמאס. את התוצאות אנו חווים בכל יום.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, המציאות המורכבת בנגב היא פצצה מתקתקת. שתף את ברי הפלוגתא הפוליטיים שלך, אשר אבני הריחיים של הכישלון מונחות גם על צווארם, שלבו ידיים להציל את האזרחים, כל האזרחים בנגב, החזירו את המשילות. אין צורך בהקמת 'גבעת פולה', על-ידי נוער הגבעות הנפלא, החלוצי והמפעים בדרום. גבעה שפורקה תוך שעות בודדות על-ידי מאות שוטרים, גייסה אפילו מכתזית להתמודדות מול צעירים יהודים, בודדים, שביקשו לחשוף את הצביעות הקשה והיחס המפלה הזועק לשמיים. לו ממשלת ישראל, כוחות הביטחון של מדינת ישראל, יפעילו את מעט מהנחישות שהפעילו להחרבת 'גבעת פולה' על עבריינות הבנייה בדרום זו תהייה תחילתו של תהליך להשבת המשילות לנגב המופקר.