מדובר בספר שירים חשוף מאוד, המזמן קריאה כואבת ומעוררת מחשבה. קריאה כזו הדורשת קשב פנימי, כי הכותב כאן מאוד ביקורתי. לעיתים זוהי ביקורת מובלעת, ולעיתים חשופה עד כאב. לרוב הוא מתריס, יוצר פיצול בקורא, ומביא שירים ישירים, מגוונים, עם מלל שאינו מתווך. מביא את הדברים כפי שהם. המילים מונחות לפנינו. אנו נדרשים לעכל אותן.
הספר הזה מחולק לשלושה שערים. כל אחד מהם מציג נופך אחר, היוצא מתוך המחבר. הוא מגלם בכתיבתו ארס-פואטיקה, גם אם היא לא בהכרח מובעת באופן ישיר בשירים. הוא משחק עם מיתוסים, ספרות, שמות של להקות, ובכלל, מלהטט בין המילים, כמו משחק בתודעת הקוראים, ומגיש כתיבה פנימית מאוד, מלאה במטענים.
בשער "פי" (עמ' 9); הוא מספר על ציפורים פצועות שאינן עפות, על "הארץ הצחיחה הזאת, היא פילגש מדברת", כוכבים חרוכים, סילביה הקדושה, אבימלך מדמם, "תיבת נגינה" (שיר הנכתב במבצע "שומר חומות", עמ' 15), ומתאר צווחות, דממת מוות, פחד, מנגינה תועה, ובהמשך אנו מתוודעים לחיה דו-קוטבית, לשיר שמבנהו מעורר שאלות; האם הוא פרגמנט או סיפור קצר? ("חלום 2", עמ' 19). ובכלל, אנו מגלים מבנים שיריים היוצרים שאלות לאורך כל הקריאה, המחזיקים בתוכם צרחה, בולמוסים, מוות, מדרונות חלקלקים ואפלה.
בשער "צו" (עמ' 47); אנו מגלים בריחה לגלות, ליטוף צלקות מחוספסות, הרבה ייאוש, אחיזה באדמה ביסודות איתנים (למרות הכול), מחילה, "עונת הנדידה" (עמ' 51), שזהו שיר הסוקר "מעצר ימים" של אסיר, אומללות, שרידה, והרבה ביקורת חברתית, חיצים שנשלפים, הרגשה של חוסר ודאות.
בשער "ל'" (עמ' 71); הוא מדבר על יציאה לחופשי, "הארס שהקיזו מלועם", "אני הוא מי שרוחו הקיצה", בריחה אל החלום, פרידה מאינטרסנטיות ואגוצנטריות וכפרה עצמית. הוא כמו חומל לעצמו. מספר על אהבה, היאחזות, על פרחי לילך ופרחי בר שנפתחו בשחרית האפלה, ואולי כאן מגולמת התקווה וההתחוללות המחודשת.
למעשה, הקריאה בספר מעוררת סערה ומציגה כותב המתחבט בכאבי גדילה, אך גם מגלה בעצמו השלמה וסלחנות עצמית. ספר המתאפיין בריבוי סגנונות, דבר היוצר בו קסם בלתי רגיל, ועם זאת, דורש הסתכלות קצת אחרת. רחבה יותר.
יש כאן התרסה, יציאה מגבולות, פריצת הגזרה השירית, אולי, זו התבניתית, ה"מקובלת". השימוש היצירתי במנעדי המילים יוצר מחבר מתבונן, מוחצן ומלא עוז בתיאור חוויותיו האישיות, המתערבבות עם סיטואציות חברתיות אקטואליות, שהעבודה המילולית איתן מעוררת פליאה. כאילו הוא לקח מאורעות שליליים וניסה להוציא מהם דבר מה חיובי, גם אם במובלע.
ספר עוצמתי, כואב, חשוף, המטפל בנושאים רגישים ובמחבר בעצמו. ספר המלא בקסם בחבישת הפצעים, בפציעות, באניות טרופות ובקרקעית הים.