לא קל לי לכתוב על ספר שיריו של אביחי קמחי. הספר אישי וחושפני מאוד. על טיפולים שעבר או לא עבר, על זוגיות ועל הורות, מגלה עולם פנימי עמוק ורחב מאוד, מסקרן ועצב גדול ארוג בהם וצובט. אך הכל אסוף בספר שהוא הכי פרהסיה וזאת מטרת המשורר - לספר, לשתף, להרגיע מעט את הכאב וזאת מצוות הקורא - להבין, להכיל ולהתרגש, ואם אפשר גם לשתף.
שיריו של אביחי מסופרים. המשורר כותב ללא יפיוף וללא חנופה. שירים מהפנטים בפשטות הנדירה של המילים העמוסות מחוויותיו האישיות מאוד ונישאות על גבו כמי שרגיל לשאת ככה משקל כבד. אני קוראת ומרגישה כאילו יושב המשורר לשיחה מולי ואיני יכולה שלא לעצור הכל ולהאזין. ואני מאזינה.
וכמו בשיחה רוצה גם לשתף ולספר. וזוהי ההשראה המיוחדת של שיריו. כי הם אמת ויושר ופשטות מרהיבה. אני קוראת ולאט-לאט, לומדת ומארגנת לי את סיפור חייו ואם לא דייקתי לי זה לא באמת חשוב. חשוב מה ראיתי. ראיתי חיים של כמיהה וגעגועים, של עצב טווי בימים והשלמה, של בדידות כובשת. של עשייה ואחיזה אינטנסיבית בעולם השירה כאילו היא החיים.
הכל מדויק ושלם ונוגע ללב ומעורר אותו לאמת שבו. קראתי והתרגשתי עד מאוד מהכנות, מהישירות ומהקצב של המלים, קצב של הרהורים אותם הוא משתף בכבוד רב לקורא. הספר נפלא!
..
השיר הכל כך יפה הזה:
זֶה אֲנִי שֶׁמַּבִּיט בָּךְ
וְאוֹמֵר רְאִי כַּמָּה אַתְּ יָפָה
בְּתִסְפֹּרֶת קְצָרָה
וְכַמָּה הָיִית יָפָה בְּטֶרֶם
רְאִי עוֹד נוֹתַר לָנוּ זְמַן לִהְיוֹת
וּמָחָר נֵלֵךְ לְתוֹר אַחַר פְּרָחִים
עוֹנָתִיִּים וּנְטַפֵּס עַל הַדְּיוּנָה
לְהַבִּיט בְּמִקְוֵה הַמַּיִם הָאֵין-סוֹפִי (ע' 14)
שיר מרגש ונוגע לילדתו יַלְדָּה שֶׁלִּי
בּוֹאִי נֵלֵךְ לַסֶּרֶט
שֶׁיִּמְתַּח אוֹתָנוּ עַד קְצֵה הַשּׁוּרָה
וִידַלֵּג בֵּין פְּעִימוֹת לִבֵּנוּ..
כְּשֶׁהָיִיתָ יַלְדָּה קְטַנָּה
גָּלַשְׁתְּ בְּמַגְלֵשַׁת מַיִם
מִגֹּבַהּ רַב שׁוּב וָשׁוּב
וּבְכָל פַּעַם מַתִּי מִפַּחַד.. (קטע מהשיר, ע' 29)
מחר - שיר אייקוני, מטלטל: אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה
אַךְ מַחְשְׁבוֹתַי אֵינָן סְדוּרוֹת
הֵן טָסוֹת זוֹ מוּל זוֹ
כִּמְעַט מִתְנַגְּשׁוֹת
כְּמוֹ הָיוּ
רַכָּבוֹת תַּחְתִּיּוֹת בִּנְיוּ יוֹרְק
שֶׁקָּשֶׁה לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶן
וְיוֹתֵר קָשֶׁה לָרֶדֶת
מָחָר אַגִּיד אֶת דְּבָרַי
הֵם יִהְיוּ בְּהִירִים
כְּמוֹ יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים
לְלֹא גְּשָׁמִים (ע' 63)
ועל שם הספר - לא הלכתי לטיפול: בְּאֶמְצַע שְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים לְחַיַּי הִתְנַחֵל
בִּי סַרְטָן קַטְלָנִי שֶׁקָּצַב חַיֵּי לְחָדְשַׁיִם
לֹא הָלַכְתִּי לְטִפּוּל פְּסִיכוֹלוֹגִי
מַמָּשׁ לֹא הַיתָּה זֹאת הָעֵת
וּמִמֵּילָא גַּם לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף
שָׁקַעְתִּי כָּל כֻּלִּי בִּכְאֵב וּבְרִפּוּי.. (קטע מהשיר, ע' 95)
השיר "הגרלה" - העייפות הזאת ..כאב גדול אֲנִי מַמְתִּין שֶׁמַּשֶּׁהוּ גָּדוֹל יִקְרֶה
כְּמוֹ לִרְכֹּשׁ כַּרְטִיס הַגְרָלַת לוֹטוֹ
וּלְחַכּוֹת לַפְּרָס הַגָּדוֹל
עַד אָז אֶהְיֶה עָסוּק בַּחֲלוֹמוֹת -
..
אֲנִי מְאוֹד עָיֵף מַמָּשׁ עָיֵף
וְשׁוּב וָשׁוּב אֲנִי סוֹבֵל מִתּוֹפָעוֹת לוּאִי
שֶׁמִּשְּׁבִיתוֹת אֶת קְרִיאָתִי וְאֶת מַחְשַׁבְתִּי
וְהָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲשֹׁב שֶׁיֵּשׁ לִי עוֹד זְמַן
לֹא לִשְׁקֹעַ וְלֹא לְהַמְרִיא
לְקַבֵּל הִזְדַּמְּנוּת שָׁוָהּ
בְּלִי שִׁפּוּט מַקְדִּים
בְּלִי כְּאֵב וּבְלִי חֲרָטָה
מָחֳרָתַיִם תֵּעָרֵךְ הַגְרָלַת הַלּוֹטוֹ
(קטעים מהשיר ההתחלה והסוף, ע' 73)
על המשורר, אביחי קמחי: נולד (1963) וגר בירושלים. נשוי (1985) ואב לבן (35) ובת (33). בשנים 1991-1989 למד לוגיסטיקה וכלכלה באוניברסיטת בר-אילן וקיבל תואר ראשון בהצטיינות. בשנת 1996 למד בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם) של צה"ל. בשנים 2001-1998 למד במגמה לשלטון מקומי ומנהל ציבורי במסלול מחקרי (תזה) באוניברסיטת בר-אילן וקיבל תואר שני.
בשנת 2007 השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל. בשנת 2009 חלה בסרטן ריאות עם גרורות למוח. קצבו חייו לחודש. עבר מסכת טיפולים קשה (ניתוח ראש, הקרנות וכימותרפיה). משנת 2011 נמצא במעקב. משנת 2012 הוא פעיל בהתנדבות למען חולי סרטן ושימש חבר מייסד בעמותת תעצומות לפוגשים סרטן.
כיהן במשך ארבע שנים כסגן יו"ר אגודת הסופרים. ניהל במשך שלוש שנים את 'המיזם שירה עברית' ברשת ב' של קול ישראל. שימש חבר במדור ספרות של מועצת התרבות של ישראל בין 2019 עד 6/2020. החל מ 6/12, יוזם, עורך, מראיין ומנחה באירועים העוסקים בשירה (בזום) במסגרת הסדרה הספרותית של מוזאון חצר הישוב. בכל אירוע משתתפים 5-4 דוברים וצופים בו בין 150-100 צופים.
פרסם 9 ספרים: 'רשימון סרטן' (סיפורת אוטוביוגרפית, צור אות 2011); 'ללכת' (ספר שירה, צור אות 2012); 'לנווט לבד בחושך' (ספר שירה, כרמל/עמדה 2013); 'הולך בירושלים' (ספר שירה, קשב לשירה 2015); 'קטמון הישנה' (ספר שירה הוצאת עמדה, 2016) 'ארעי' (ספר שירה הוצאת עמדה, 2018): 'מן המעט'( ספר שירה, עמדה, 2020): 'הולך וכותב', ספר שירה, מהדורה דו-לשונית - עברית ורומנית, (מתרגם: מנחם מ' פאלק, הוצאת מושאטיני, סוצ'אבה, רומניה, 2020): 'לא הלכתי לטיפול' ( ספר שירה, עמדה, 2022).