אחד מעשרות בתי הבאר שפעלו באזור יפו והסביבה

בית הפרדס (בית הבאר) המכונה בית רוק ("בית נבולסי") ברחוב השומרון 6 הוא אחד מעשרות בתי באר שפעלו במאה ה-19 ממזרח ליפו ודרום תל אביב של היום. בסוף המאה ה-19 השתרעו על שטחים נרחבים שממזרח ליפו ודרום תל אביב של היום, באזורים כמו תל א-ריש (תל גיבורים), שכונת שפירא עשרות רבות של פרדסים שמהם נשלחו תפוזים לחו"ל דרך נמל יפו הקרוב. לצדם הוקמו בתי באר רבים ששימשו להשקיית הפרדסים וגם למגורים עבור פועלי ועובדי הפרדסים. האמידים שבפרדסנים בנו במתחם בית הבאר ארמונות, ששימשו אותם כבתי אירוח ונופש. הבריכה, שאליה הוזרמו המים שנשאבו מהבאר בדרכם לתעלות בפרדס, הייתה בימי הקיץ האתר החביב על ילדי האזור. וותיקי תל אביב יודעים לספר בערגה כי זכו לא פעם להשתכשך במימיהם של בריכות אלה. במשך השנים נהרסו חלק ניכר מבתי באר אלה, שמספרם באזור יפו והסביבה נאמד בשנת 1948 בכ-200, ונותרו מהם כיום באזור זה עשרות בודדות, רובם במצב התפוררות. "בית רוק"(בית נבולסי) ביניהם.

דיירי הבית

אי שם כנראה בסוף שנות ה-20, אולי בשנות ה-30 קנו משפחות שפיר וקליין ממשפחת נבולסי את שטח הבית וחלק מפרדסיו על חלק משטחי פרדסי נבולסי נבנתה בתחילת שנות ה-40 התחנה המרכזית הישנה של תל אביב. בשנים 1927, 1929, ו-1932 נערך בשטח הפרדס סביב הבית שבינתיים נעקר, "יריד המזרח". בשנות ה-40 שלפני קום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה, גרו במבנה דיירים יהודים בדמי מפתח. בקומת הקרקע של המבנה פעלו מפעל למוזאיקה, בעל מלאכה לפרזול סוסים, רתך ועוד בעלי מלאכה למיניהם. במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים, ונותרו בו רק בתי מלאכה ובתי עסק שונים.

סיפורה של בלה קרבס שגרה בילדותה בבית

"אנציקלופדיה מהלכת" בכל הנוגע ל"בית רוק" היא בלה קרבס, שניהלה עד לא מכבר משתלה (משתלת יהלום") הצמודה לבית רוק. המשתלה שפועלת מאז שנות ה-40 נהרסה בימים אלה לטובת הקמת פרויקט בניה במקום. בלה מספרת לי: אבי, ישעיהו חנוכוב, קנה בדמי מפתח, ביחד עם כמה מבני משפחתו, את מבנה מתחם "בית רוק". "כאן בבית הבאר נולדתי. כל ילדותי עברה עליי כאן בבית זה, אני מכירה כל פינה בבית". מוסיפה בלה: "כשנולדתי זמן קצר לאחר קום המדינה הוריי, ישעיהו וויקטוריה חנוכוב כבר גרו בבית. במיוחד אהבתי את החצר האחורית שלו. לאבי היה בית מלאכה למוזאיקה בחצר בצמוד לבית". לימים יהפוך שטח בית המלאכה למשתלה. בלה מספרת: "למדתי בבית ספר היסודי "ביאליק" ברחוב לוינסקי הסמוך לבית ונהגתי לשחק עם חברותי בין בתי הקווקזים, היכן שהיום ממוקם גן לוינסקי. ספרים החלפנו בספריה ששכנה במבנה שעמד היכן שממוקם כיום קולנוע "מרכז". השכונה הייתה תוססת מלאת חיים המון חנויות בתי מסחר. עם השנים השכונה הידרדרה, מסתובבים בה נרקומנים רבים ונשים העוסקות בזנות ומפחיד ללכת לבד בלילות ברחובות. בשנת 1959 עברה בלה עם משפחתה לצפון תל אביב אבל לא ניתקה את הקשר עם בית ילדותה ובמשך שנים רבות ניהלה המשפחה בצמוד ל"בית רוק" משתלה: "אני בהחלט אשמח אם הבית ישומר", אומרת בלה.

הזנחת המבנה

במשך שנים רבות עמד בית הפרדס ההיסטורי ברחוב השומרון המכונה בית רוק עזוב ומוזנח. המבנה גודר בגדר גבוהה ובעליו לא הירשו להיכנס לתחומו, "מטעמי בטיחות", אולם ניתן היה לראות מבעד לפתחי הגדר כי המבנה סובל מהזנחה רבה: קירותיו סדוקים, הוא במצב מתפורר, הבאר סתומה והמבנה משמש כיום כמחסן לאביזרי אינסטלציה וחומרי בניין. ברור לכל כי ללא טיפול משמר ייהרס המבנה המרשים וההיסטורי. ביקרתי בימים אלה (מרס 2022) במתחם הבית ההיסטורי. עד לפני זמן לא רב "נחבא" מעט הבית ההיסטורי ברחוב השומרון 6 מאחורי דוכני בגדים וכלי בית ועוד. באחרונה הוסרו-"גולחו" הדוכנים והמבנים סביבו למטרת הקמת פרויקט בניה גדול. והבית הדו קומתי גלוי יותר לעין. ליד הבית ההיסטורי נטוע עץ גדול וותיק ויש לקוות שלא ייכרת ולא יפגעו שורשיו כתוצאה מעבודות החפירה והתשתית הנערכות בימים אלה במקום כחלק מבניית מגדלים בשטח סביב הבית ההיסטורי. הבניין ההיסטורי ככל הנראה מיועד לשימור. הבחנתי בביקורי בימים אלה במקום בעבודות שימור התחלתיות כמו עבודות חיזוק ותמיכה ראשוניות של קירות המבנה הנמצאים בשלבי התפוררות.

האם לשמר את "בית רוק"?

רוב הציבור, כולל מטיילים ותיקים, אינם מכירים את הבית ההיסטורי המכונה "בית רוק" ועברו ומעולם לא ביקרו בו אם כי סביר להניח שחלפו לידו לא פעם שכן, מדובר במבנה הצמוד לתחנה המרכזית הישנה של תל אביב בצילומים של התחנה המרכזית הישנה ניתן להבחין בו בנקל בשל בולטותו ויחודו בהשוואה למבנים אחרים. בארץ קיימים שורה של מבנים היסטוריים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי כמו "בית רוק" שנמצאים במצב מוזנח ומתפורר ויש מתנגדים לשימורם בטענה כי הם היו שייכים לערבים שלחמו כנגד יהודים ובמפעל הציוני ואין לשמר ולהנציח את זכרם ומורשתם. גם לגבי שימור בתי הטמפלרים בשרונה נשמעו קולות שהתנגדו לשימור הבתים שלהם בשל תמיכתם במפלגה הנאצית. דעתי האישית כי הבית הוא בעל ערך היסטורי ואדריכלי בעל חשיבות וראוי ויש לפעול לשמרו. הנושא לא פשוט ומורכב.