X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
ספינת מכולה [צילום: יח"צ]
הסיבות לחולשת שרשרות האספקה הגלובליות
הסבר ורקע היסטורי, תיאור מצב מדויק יותר, כשלים עכשוויים והמשך אפשרי בעתיד
דוד קינן איש עסקים

נתחיל מהעבר: בין 1978 (עוד נחזור לכאן), המסע לארצות הדרום של דנג שיאו פינג, ל-1989/90, נפילת החומה וקריסת בריה"מ ובמידת מה אוקטובר 1991 תחילת הליברליזציה בהודו, העולם עבר ממצב בו הוא מחולק לארבעה\חמישה גושי סחר נפרדים לזרימת סחורות גלובלית נטולת גבולות
הודו הייתה סגורה למעשה ליבוא מהסבנטיז ועד 1991, סין הייתה מנותקת משאר העולם למעט טיפה הברחות, הגוש הסובייטי סחר רק פנימית, המערב כמובן סחר פנימית וכולם ניצלו את אפריקה, בבחינת אמת נצחית.
מהרגע בו כל העולם נפתח, פלוס היווצרות האינטרנט יש מאין ב-1996, התחיל תהליך של זינוק בסחר הגלובלי ויחד עימו העברת יכולות לאסיה. בתחילה מכונות פשוטות אך אט אט נוצרו יכולות גבוהות יותר.

היצוא הסיני

לדוגמה היצוא הסיני: ב-1978 הוא היה שבעה מיליארד דולר, עשרים שנה אח"כ ב-1998 הוא כבר 188 מיליארד, ושלושים שנה, 2008, הוא כבר טריליון וחצי דולר. פי 200 בשלושים שנה. להשוואה התוצר האמריקני גדל באותו זמן פי שבע לערך.

יצוא התכנה של הודו

אם נסתכל על יצוא התכנה של הודו בין 1995 ל-2005, עשר שנים, נראה צמיחה פי עשרה, דומה ליצוא ההייטק של ישראל, אבל פי שלושה מצמיחת כל שוק הייטק העולמי ופי חמישה מארה"ב לבדה:

סך יכולת הנשיאה של ספינות מכולה בעולם

יחד עם העלייה בסחר העולמי נראה זינוק בכמות המכולות - ראו סך יכולת הנשיאה של ספינות מכולה בעולם - בערך פי 30 בין 1980 ל-2020:

מאזן הסחורות והשירותים בעולם 1960

ההשלכה של כל זה היא כמובן הפיכת ארה"ב למעצמה היחידה בעולם, וכרגיל נזכור מה עושה מעצמה: מייבאת סחורות ושירותים זולים מהקולוניות, ומייצאת מלחמה על-מנת לכבוש קולוניות חדשות. התוצר הפנימי יורד, יחסית, ומאזן הסחר הופך שלילי יותר ויותר.

מכיוון שהדרך הביתה חסומה, זמן מעולה להשלים את השרשור:
בתחילה לאט ואז בקצב מוגבר התחילה להיווצר מערכת אספקה גלובלית שנראית כך:
- חמרי גלם מאפריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה עוברים לאסיה.
- מכונות נשלחות מאירופה וארה"ב לאסיה.
- מוצרים מוגמרים נשלחים מאסיה (סין ובנותיה) לכל העולם.
מכיוון שכ-90% מהסחורות בעולם עוברות בספינות, כך זה נראה בקווי ספנות. לצערי לא מצאתי מפה בה סין במרכזה, כפי שההגיון מחייב.
חשוב לשים לב לכמה נקודות:
- ארבעת הגושים הגדולים, ארה"ב, האיחוד האירופי, סין והודו, מגדלות לעצמן מזון אך מייצאות אותו למדינות רבות, בפרט משולש השבבים של טייוואן-קוריאה-יפן והמזרח התיכון, בפרט ישראל ומצרים. ללא תמיכת מזון חיצונית לא יהיה לנו מה לאכול.
- כעשרה אחוזים מהמטענים בעולם, עם הטיה משמעותית ליבוא\יצוא אירופי כולל נפט, עוברים דרך תעלת סואץ, מה שנותן למצרים מנוף אסטרטגי לאבטחת אספקת המזון לעיל.
- משולש השבבים לעיל מייצר למעלה מחצי מהשבבים בעולם.

מאזן הפדרל ריזרב: נכסים

מה קרה ב-15 השנים האחרונות? המערב סיים את יכולת הצמיחה הפנימית שלו ונמצא בסכנה מתמדת של נפילה ברמת חיים על ההשלכות הפוליטיות המתבקשות. כצעד מנע ארה"ב (בעיקר) והאיחוד (גם) הדפיסו כמויות עתק של כסף שעברו לאלפיון (רובו) ולאזרחים (חלקו) שתחזקו את כוח הקניה.

מכיוון שלא חסר כסף, לא הייתה כל בעיה ליצור שרשרת לוגיסטית שתמלא את הצורך באספקת מוצרים אסיאתיים זולים למערב, ומזון מערבי זול למדינות הקצה. יש מחסור בשטחי טעינה בוונקובר - נקים עוד, יש כסף. צריך להרחיב את תעלת סואץ שתתאים לספינות גדולות יותר? יש כסף. הכל קל וזמין.
מבחינתנו הצרכנים אנחנו התרגלנו לחוק מור של הכל: בכל רגע נתון יהיה לנו מבחר גדול יותר של מוצרים לבחור מהם, ועלותם תמיד תהיה נמוכה יותר מבעבר. נסו להיזכר כמה חשבתן לפני שקניתן חולצה של בוי-לונדון בשדרה בעפולה (מקרה היפותטי שאינו מרמז לכותב ציוץ זה), שלא לדבר על אלקטרוניקה למיניה.
ניקח כדוגמה את זארה: החברה שהצליחה בזכות מערך לוגיסטי גלובלי והעובדה ששינוע היה קל, מהיר וזול להצליח להגיע למצב בו בכל חנות בכל זמן יהיה מבחר ענק של מוצרים זולים יחסית. זארה קונה אצל מאות יצרנים, ומנתבת בינם לאבטחת אספקה שוטפת. (אני מעריץ את זארה ולומד מהארגון כל הזמן)
מכיוון שהכל פתוח, התחבורה כה זמינה וזולה, אמצעי הבקרה השתפרו כל הזמן וציפיות הצרכנים היו לירידה מתמדת במחיר והגדלת מגוון, חברות התחילו לוותר על אמצעי יתירות ולהפסיקו להשקיע השעות ארוכות טווח (שזה כמעט תחליפי - יתירות זה להשקיע היום על-מנת להערך למצב עתידי שאנחנו לא בטוחים שיגיע).
זוכרים 1978? אז בסוף הסבנטיז מעמד הביניים הגבוה במערב שם לב שהוא משלם מיסים שהולכים לחינוך ורפואה של פשוטי העם, השם תשמור ותציל, והחליט להתמרד. מרייגן דרך מגי ועד יגאל סוקניק שלנו, המרד השפוף נגד עול המיסים, הרסו את מדינת הרווחה שקמה להבטיח קיום לכל ולמנוע מלחמת עולם נוספת.

בחזרה לשרשרת אספקה: בתחילת 2020 קרו שני אירועים דרמטיים:
- הקורונה על השלכותיה.
- (היותר חשוב) - ביקורי האחרון עד כה בבנגקוק. ציון הלו וגו'.
הקורונה גרמה למערכת האספקה הגלובלית זעזוע מובן: אנשים לא קנו, עובדים לא עבדו, טיסות לא יצאו וכו.
לכולנו ברור למה הקורונה עצרה את המכונה, אך השאלה היא למה המכונה לא חוזרת לעצמה. בואו נבחן מקרה פשוט של אספקת תחתוני כותנה (הומאז' למי מכן): שכני במתחם הוא יצרן תחתונים בקבלנות משנה עבור ספק גדול יותר שמספק לכמה רשתות גלובליות. עם תחילת הקורונה רוב העובדים הפשוטים שלו נסעו לביתם ולא חזרו עד היום. הוא צריך למצוא פועלים מקומיים יקרים יותר, ולעתים פשוט אין פועלים. כנ"ל יצרן הבד השכן. יש מחסור בחלקי חילוף למכונות התפירה כי הם מיוצרים בסין באזור שנפגע מקורונה, כנ"ל בדטרגנטים לשטיפה סופית, אז הוא קונה סבון יקר יותר. הוא מעריך שסך העלויות שלו גדל בכ-50%.
אך בעיקר שיכולת היצור שלו ירדה בכשליש, כי בכל רגע משהו חסר. מכיוון שהוא נמצא במרכז תעשיית הטקסטיל העולמית, טירופור, המצב דומה אצל כל חבריו למקצוע. מה שנכון לתחתונים נכון למדחפים של סירות דיג ולכסאות מחשב, והתחלנו בקלים.
נעלה עשר קומות לאלקטרוניקה: מאמין הזכרנו כבר את נושא השבבים [קישור], רק ננסה להבין את ההשלכות: אמלק - ככל שהמוצר יותר ייעודי, כך יכולתו להשיג שבבים תקטן ומחירו יעלה. מכוניות וקונסולות הן דוגמאות למוצרים מאוד "מיוחדים". טלוויזיות ומחשבים הם גנריים ולכן יסבלו פחות.
נקסט - אנרגיה: למרות שאנרגיה היא מוצר מאוד גנרי, נפט הוא נפט הוא נפט, החסמים בשינוע, העליות והירידות החדות בביקוש, הקשיים בייצור יגרמו (גרמו) למחסור ולכן לעליית מחירים, שבדרכה רק תגדיל את המחסור ותעלה מחירים.

ולא דיברנו על מזון.. במזון מחד יש רגישות מאוד גדולה של הצרכנים למחיר - עלייה של 20% במחירי טיסות אולי תגרום לטוס פחות, עליה דומה במחירי מזון תגרום למהומות ורעב, ומאידך אותן הסיבות לעליית מחירים ומחסור בתחומי המוצרים התעשייתים נכונה גם במזון, למעט העובדה שמזון מקומי בהרבה
התוצאה קצרת הטווח (שנה עד שלוש כזה) של כל זה היא עליה משמעותית במחירי מוצרים מיובאים (בכל מקום בעולם), הקטנה משמעותית ברמת הסחר העולמית, חזרה לייצור מקומי מחד ומחסור במגוון מוצרים מאידך-גיסא, שוב ברמה הגלובלית.
בטווח הבינוני והארוך קריסת שרשרת האספקה הגלובלית תיצור מערכת עולמית חדשה ואחרת. הבעיה בכך היא שתהליך השינוי הוא, היסטורית, תהליך כואב וטראגי.
שבת נהדרת לכולכן, בפרט לידידי שאחראי קולינרית להפסד השמאל בבחירות אשר בגללו כתבתי את השרשור היום.

תאריך:  15/03/2022   |   עודכן:  15/03/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הסיבות לחולשת שרשרות האספקה הגלובליות
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
האמת מאחורי 'משבר האספקה'
חשדנית  |  18/03/22 00:35
2
גם בישראל-עשרות אלפי מכולות
חשדנית  |  18/03/22 01:05
3
חדשות מהיום:שיא חדש בפקקים
חשדנית  |  18/03/22 01:12
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אביתר בן-צדף
מחשבות לא רק על מלחמה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה    כזבים פורחים בתקשורת, ומקורם בכל המעורבים במשבר - כולל ארצות-הברית    התקשורת המערבית עוינת לרוסיה ולפוטין, והיא קרקע נוחה לדיסאינפורמציה מערבית ואוקראינית    הסאגה של אי-הנחשים בים השחור    הפוסט-מרקסיסטים והפרוגרסיווים מכחישים את הלאומיות, למרות שהיא חיה ברחבי העולם, ובועטת
יוסי אחימאיר
הופעתו של פנס משדרת: נשיאות. מחזקת אותה העובדה שהגיע לביקור נוסף בישראל, כשהוא פוקד במהלכו את חברון ואת אריאל, כובש בכל מפגש והופעה את לב שומעיו. אין ספק, הוא אכן בתחילת הקמפיין שלו, הגם שלא הצהיר על כך מפורשות
בלפור חקק
אסתר ביקשה את בקשתה לעתיד: היא פונה אל "המלך" (שהוא הקב"ה), כאן לא נאמר "המלך אחשוורוש"    היא מבקשת את תלייתם של עשרת בני המן, בשידור חוזר בהיסטוריה בשנת תש"ז בנירנברג    מה בדיוק קרה שם?
יאיר נבות
הרוסים מוצאים עצמם מתקשים לתפקד בשדה הקרב משום שזו לא המלחמה שהם תיכננו, אך מה שהם כן תיכננו, אם אפשר כלל לכנות זאת כך, קרס בתוך יומיים שלושה מול המציאות, ולכן הם נאלצים לשנות גישה, במחיר כבד
יהודה קונפורטס
הפלישה של רוסיה לאוקראינה משפיעה על ההיי-טק העולמי בשלל היבטים, אם כי ההערכות הן שהוא יתגבר על המשבר בתוך חצי שנה לכל היותר    וגם: איזה תחום יכול דווקא להרוויח מהמשבר?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il