|
- מדד תשומות הבנייה למגורים חל גם על מרכיב הקרקע שנקנה ע"י החברה הקבלנית, ונקבע (ושולם) כבר מזמן. למרות הדיון הציבורי הנרחב בנושא זה ולמרות הבטחותיו המפורשות של שר השיכון, שנתנו יותר מפעם אחת, עדיין לא בוצע כל שינוי בחוק בעניין זה.
- מדד התשומות ממשיך 'לרוץ' כל חודש בשעה שברור כי חלק ניכר מחומרי הגלם נקנו עוד קודם לכן, בהסכם מסגרת או בתשלום מראש, כאשר המחיר נקבע מראש בין הקבלן לספק ואינו נתון לשינויים. במקרים רבים הדירה הנקנית נמצאת כבר בשלבי בניה מתקדמים, כאשר רוב חומרי הגלם (מלט, ברזל, ריצוף, קרמיקה וכו') כבר הוכנסו והושקעו בדירה הנבנית, אולם הקבלן דורש גם עליהם את מלוא מדד תשומות הבנייה - כאילו שמדובר בדירה שנקנתה 'על הנייר' וכאילו שבנייתה עוד טרם החלה.
- עד מתי תחול ההצמדה? מדד תשומות הבנייה חל עד למועד מסירת הדירה (בהנחה שהלקוח לא שלם את מלא התמורה לפני קבלת הדירה). אולם, מועד מסירת הדירה נקבע ע"י הקבלן, כאשר כל חודש שעובר מגדיל את סכום ההצמדה. היה נכון כי ההצמדה תפסק לפחות כאשר הדירה תקבל טופס 4 או כאשר שולם אחוז גבוה (למשל 80%) מסכום התשלום.
- מדד התשומות חל גם על המע"מ שאותו משלם הלקוח לממשלה (ומועבר אליה דרך החברה המוכרת), בשעה שהוא אמור לחול על סכום המכירה בלבד - ללא המע"מ.
- הדיון במדד התשומות מלווה בעיוורון ציבורי. אילו היו חברות הבנייה מסתפקות במס זה (ללא עיוותיו המנויים לעיל) הרי הבעיה הייתה עדיין נשארת קטנה, יחסית. הנקודה המרגיזה היא שללא כל קשר למדד תשומות הבנייה, מעלים הקבלנים את מחיר הדירה בסכומים גדולים נוספים - ועל זה הם עוד מוספים את המדד. כך לדוגמה - דירה שנמכרה בינואר 2020 בסכום של 1,200,000 ש"ח, נמכרת כיום בסכום של 1,400,000. כלומר תוספת של 200,000 ש"ח המבטאת עלייה של 16% בשנתיים! את הסכום המוגדל הזה עוד מצמידה החברה המוכרת למדד תשומות הבנייה! וכל זה בטענה המגוחכת כי היא צריכה להגן על עצמה מפני התייקרות התשומות.. היתכן כדבר הזה? וכל קברניטי הכלכלה ומומחי הנדל"ן רואים ושותקים ! מדהים! אחת מן השתים: או שחברות הבנייה ישתמשו רק במדד תשומות הבנייה אך את מחיר הדירה עצמה לא יעלו, או שיעלו את מחיר הדירה אך לא יבקשו מהקונים גם את 'מדד תשומות הבנייה'.
- שערוריית הספקים. כידוע, ישנם ספקים אשר מספקים מטבח, שיש, ארונות, אביזרי אמבטיה וכדומה. חברת הבנייה מציגה ללקוח מיפרט סטנדרטי שדמותו ותוכניתו הוגדרו תוך שיתוף פעולה שבין הקבלן לספק. אם הלקוח מבקש לשנות מרכיב כלשהו, במטבח למשל, מתייחסת לכך חברת המטבחים כאל כנון מחודש ("שדרוג") של המטבח ודורשת על כך סכומים גבוהים מאד. לא רק שהלקוח שלם תמורת הדירה סכומי עתק, אלא שעתה הוא נאלץ לשלם עוד כדי לקבל מטבח סביר.
- גם הממשלה תורמת את חלקה: אי-אפשר שלא להזכיר את תרומת הממשלה לעלית מחירי הדירות, וזאת באמצעות המיסים שהיא מטילה. מס הרכישה כגורם לעליית מחירים. למרות כל הכוונות הטובות והמוצהרות, המסבירות את העלאת שיעור מס הרכישה בכך שהוא יצנן את השוק, יקטין את הביקוש ולכן יעצור (או יקטין) את המחירים, הרי המציאות הפוכה לחלוטין.
- מס הרכישה הוא אחד המנגנונים החזקים הגורמים לעליה משמעותית במחירי הדירות. אם אדם קנה דירה (שניה) בסכום מסוים, נניח ב-1,300,000 ש"ח, הוא ישלם מס רכישה בשיעור של 8%, דהיינו - עוד 104,000 ש"ח. לכן כשירצה למכור את הדירה הוא יבקש לפחות את הסכום הכולל, דהיינו 1,404,000 ש"ח, וכך הגענו לעליית מחירים סוחפת.
- מס הרכישה על דירה שניה, שמגיע כעת ל-8% מסכום המכירה, חל גם על המע"מ - שאף הוא מס שהממשלה גובה, בשעה שהיה אמור לחול רק על סכום המכירה נטו, ללא המע"מ. מס הרכישה, למרבה האבסורד הוא מס על מס.
|