העלאת מחירי הקמח והלחם במדינות מתפתחות הם אירוע בעייתי וטראומטי המסתיים לפעמים במהומות דמים, ולכן השלטונות נמנעים או מהססים מאוד מלנקוט צעד שכזה. למזלנו בישראל לא הגענו למצבים דומים, אבל אינו מונע או מנע מהפוליטיקה לבחוש בקדרת הבצק המפוקח, למרות שהלחם המפוקח מהווה רק אחוז אחד מהוצאות משקי הבית, ושיעור הלחם המפוקח מהווה רק 18% משוק הלחם הכללי (1.5 מיליארד ש"ח).
רה"מ הנוכחי אינו הראשון וכנראה לא האחרון אשר מנסה להתערב בנושא. הגדיל לעשות שרון אשר בתקופת כהונתו, כפועל יוצא ללחץ הפוליטי שהפעילו עליו בעלי ו\או ראשי ועדי עובדי המאפיות, שלח את מנכ"לו שהזעיק את מנכ"ל וסמנכ"לית משרד הכלכלה למשרדו לישיבה דחופה, כדי למנוע הורדת מחיר הלחם המפוקח ב-15% ולהסתפק ב-7.5%, תוך הבטחה מעורפלת על הקרח כי בעתיד מחיר הלחם יירד במלואו..
רצה הגורל וזמן קצר לפני הבחירות היו צריכים להעלות שוב את מחיר הלחם המפוקח, ואזי מתחיל מחול שדים פוליטי, כאשר מנכ"ל הכלכלה מנסה להעביר את "התפוח הלוהט" לידיו של שר הרווחה כדי לעלות מחירים.. וכאשר זה האחרון מסרב ל"הצעה הנדיבה", ממציאים "טריק" חדש ע"י קביעת קטגוריה חדשה של לחם אחיד רגיל ולחם פרוס עטוף בצלופן, בכדי לתרץ את העלאת המחירים (כיום ההפרש ביניהם קרוב לשקל אחד). השיא היה כאשר באחד מדיוני העלאת מחיר הלחם התייצב לפני השרה יועץ פוליטי אסטרטגי מפורסם מאד, שהציע לא פחות ולא יותר מאשר להכניס לפיקוח מחירים גם את מחירי הפיתות, ובכך לרכוש את אהדתם וקולם של הבוחרים מהמגזר הערבי..
הח"מ הצליח לחסל את רעיון העוועים הנ"ל ולגדוע אותו באיבו. בזמנו "הברדק" חגג לכל אורך חזית הפיקוח. מחד היה עודף כושר יצור של טחנות הקמח, אשר בעליהם (קרטל לא רשמי), סירב לסגור את הטחנות המיותרות ומנע אספקת קמח מטחנות פלשתיניות, ומאידך נוצר קרטל של מאפיות במיוחד הגדולות ששלטו על כ-90% מיצור הלחם. הבדיחה הלא מצחיקה הייתה שמי שארגן את שני הקרטלים הנ"ל היה סמנכ"ל לשעבר של התאחדות התעשיינים, שהיה אחראי על טחנות הקמח והמאפיות - הנ"ל הוזהר ע"י הרשות להגבלים עסקיים (כיום התחרות), כי אם ימשיך בפעילותו יועמד למשפט (ואכן לימים הועמדו בעלי המאפיות למשפט שיצאו ממנו חפויי ראש). בזמנו ההתערבות הפוליטית בקביעת מחירי הפיקוח נתקלה לצערי בחולשה מקצועית של מפקחי המחירים, שנפלו לא פעם בפח שטמנו להם רו"ח המתוחכמים של נציגי המאפיות בחישובי "נוסחת סוארי", שלא לדבר על חוסר ידע ושליטה בסיסית במחירי החיטה השונים בחו"ל (80%) ומחירים של היבול המקומי (20%).
אגב הבעיה לא נעצרה רק במחירי הקמח והלחם אלא גם הייתה נחלתם של הפיקוח על הפסטות הפתיתים וכו" - "אסם" חגגה בגדול עד הסרת הפיקוח ממוצריו ופתיחת השוק ליבוא מתחרה. כבר לפני שני עשורים, אלו שלא הפנו את מבטם הצידה הבינו והיו מודעים לתופעה כי לאחר אשורי העלאות המחירים הגבוהים, המאפיות נהגו לתת לרשתות הגדולות הנחות של עשרות אחוזים. שלא לדבר על המכרזים הגדולים של מוסדות כמו צה"ל, המשטרה. שב"ס, בתי החולים וכו" שזכו במחירים האמיתיים הנמוכים בעשרות אחוזים מהמחיר המפוקח. הגדיל לעשות אחד מבעלי המאפיות הגדולות אשר תירץ וטען כי מחיר הזכייה הנמוך מאוד במכרזים הוא "מחיר טורפני" - מחיר הפסד כדי לזרוק מתחרים מהשוק, אבל המשיך באדיקות להשתתף במכרזים.. הגדיל שבעתיים אחד מהפקידים הבכירים מאוד במערכת האמונה על מחירי הלחם, שהציע לא פחות ולא יותר מאשר לקבוע במכרז "מחיר מינימום" (4.5 ש"ח לכיכר), שממנו אין יורדים..
הפיקוח הלא יעיל על מחירי הלחם המפוקח גרם במישרין לעליית המחירים של הלחם הלא מפוקח ועוות את המחירים היחסיים בינו לפיתות. באישור האחרון של ועדת המחירים נקבע מחיר הלחם האחיד ל-6.96 ש"ח והפרוס ל-7.91 ש"ח - שניהם שוקלים 750 גרם. במקביל ניתן להשיג ברשתות במקומות לא מעטים חבילה של 10 פיתות ב-8.90 ש"ח במשקל כולל של 900 גרם-20% יותר במשקל, דבר המצמצם את הפרש המחירים הריאלי ביניהם. שלא לדבר על קניית חבילת 10 פיתות בשווקים הפתוחים וישירות מהמאפיות הנמכרות בד"כ ב-10 ש"ח, אבל אחר-הצהריים כאשר הן עדיין טריות וטובות מחיר החבילה יורד ל-5 ש"ח!.
מתברר כי השכבות החלשות בחברה הישראלית הצורכות כ-45% מיצור הפיתות אינה כ"כ חסרי הבנה כלכלית (הבעיה האמיתית היא בריאותית-הפיתות מיוצרות מקמח לבן). בעשור הקודם כאשר למשרד האוצר נפל האסימון על חגיגת פיקוח מחירי הלחם הוא הצטרף באופן אקטיבי לוועדה, השתלט עליה והחל להשתמש בשרותיה הטובים והמקצועיים של רשות התחרות - המצב השתפר לאין ארוך, ואכן כבר לפני שש שנים הוועדה שנתמכה ע"י רשות התחרות המליצה להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם. האוצר צודק לגמרי בעמדתו - לא בטוח שהפוליטיקאים יאמצו ויאפשרו זאת, לבטח לא לפני הבחירות. היה ובבכ"ז באחד הימים הפיקוח יוסר, יהיו חייבים במקביל להגביר את הלחץ והפיקוח של רשות התחרות על המאפיות - מדובר בשור מועד עם חולשה טבעית מוכחת לקרטיליזציה.