כמויות השקרים, הפרות ההבטחות, הטבח ההמוני של האמת היו לעובדה מוגמרת. הפוליטיקה הישראלית ידעה ספינים, תככים, קומבינות, שקרים במידה, תרגילים מסריחים, אך מעולם לא עמדה בפני המציאות המכוערת והמדאיגה בה השקר הפך ללחם חוק, הרמייה לדבר שבשגרה, הכזב לאמת החדשה. הבחירות הבאות עלינו לטובה, ויש הסבורים לרעה, כבר מוכיחות שהבושה נעדרת והסומק העז מתפוגג אל מול רמת השקרים, ההבטחות המופרות והאיבוד הבסיסי של היושרה וההגינות. אלו ללא ספק יהיו בחירות עצובות במיוחד, בחירות בהן האידאולוגיה התנפצה לרסיסים, הערכים הפכו לגלי אשפה מצחינה, האמת הינה המלצה. לשקר ולרמייה, לריק ולחלילות ניתן הכתר. המציאות העצובה היא שהציבור מתחיל לגלות סימני הבנה לתרבות הפוליטית החמורה. תרבות של שקר כדרך חיים, תרבות של כזב, תרבות בה האידאולוגיה נדחקה לשולי השוליים ואיבדה מכוחה, משמעותה וחשיבותה. בדיקת העובדות המתבצעות אל מול דמויות הפוליטיקאים הלבושים במיטב חליפותיהם, מעונבים בעניבות ססגוניות, ופיהם פולט בצרורות, ללא גמגום ולו הקל, שקרים, בדותות, כזב, גורמת לציבור הישראלי להתחיל להשלים עם הסגנון הקלוקל והמביש. הסכנה הגדולה היא בקבלה כמובן מאליו את קהות החושים שלנו, את ההסכמה שבשתיקה. הציבור מתרגל לתרבות השקר הקובעת עצמה ביתדות. הארכיון מאתמול מספר בדיוק ההפיך מההצהרה של הפוליטיקאי היום. מה שבעבר היה מזעזע את אמות הסיפים הפך למציאות מטרידה, מראשי הממשלה המשקרים ללא להניד עפעף כדרך שגרה ועד לאחרון הפוליטיקאים שאימץ במהירות את רוח המפקד, רוח השקר והרמייה.

זקוף קומה

בתוך המציאות הכעורה של השקר המשתלט על חיינו, אני מבקש להיפרד מפרלמנטר אחר, עורב לבן, אחד שעשה רבות במשך כשלושה עשורים בפוליטיקה ומעולם לא דבק בו רבב. אל מול תרבות השקר וגסות הרוח, תרבות הבריונות המילולית והפרת ההבטחות, תרבות החלפת האידאולוגיה בקצב של איילה שלוחה, ניצב בגאון ד"ר יובל שטייניץ, פוליטיקאי הגון, מכבד ומכובד וביצועיסט שלא נדרש לשקר, לקומבינות, למילים קשות. אחרי כשלושה עשורים החליט, העורב הלבן, ד"ר שטייניץ, לוותר על כיסא עור הצבי, לומר תודה ושלום, לצאת מהפוליטיקה זקוף קומה ובעיקר נקי כפיים, חף מאלימות לסוגיה הרווחת במחוזותינו בשנים האחרונות. חסרונו יבלוט על-רקע השיממון האינטלקטואלי, ובעיקר על התנהגותו המכבדת את הכנסת ואת הפוליטיקה הישראלית. הבחירות הקרובות יקבעו את הנרטיב שהאמת אינה חשובה והשקר הוא חזות הכל. הבחירות הקרובות יהיו עצובות במיוחד. האידאולוגיה מתה, הערכים הולבשו בתכריכים, האמת מונחת על המיטה, הפוליטיקאים אוחזים בארבע כנפות המיטה בדרך להלוויה של הפוליטיקה הישראלית שהייתה ועתה היא גל של שקים וערמת כזבים. הגעגוע לפוליטיקה אחרת, נקייה יותר, יפה מתחלואי הפוליטיקה הנוכחית, אסור לה שתישאר בגדר געגוע, בכוחנו לחולל את השינוי הנדרש לתיקון המציאות הפוליטית, להחזיר את השפיות, את היושרה, את הערכים והאידאולוגיה, אמונות והדעות. בנפשנו הדבר, אסור להתרגל למציאות השקר והרמייה.