שואלים אותי בכל פעם שאני מביא כדוגמה את עשרת המדינות הכי אתיות ומשגשגות כמותית וערכית - מניין לך הביטחון שהמדינות האלה צריכות להוות מופת לאנושות? אתה מסתמך רק על מחקר אקדמי שביצעת שבו הוכחת לראשונה בעולם שקיים מתאם סטטיסטי מובהק בין שגשוג עם 50 פרמטרים לבין אתיקה, אך האם חיית במדינות?
מצרים בה נולדתי הייתה מדינה מושחתת מאוד, עם מלך מושחת ורודף תענוגות, עם מנטליות של בקשישים ושוחד, כשהמנטרה הייתה "אלא באב אלא", מה שיהיה יהיה, מכתוב, פטליזם, עוני של עולם שלישי, אלימות, שנאת זרים, שריפה של קהיר האירופית בינואר 1952 כשהיית בן 7, ואיסור אחרי המהפכה לקרוא בהגדה שצבא מצרים ניגף.
המולדת שלי היא לחלוטין ישראל, אין לי כל געגועים למכורתי - למדינה, לתרבות ולעם. אני אוהב את העם היהודי וציוני בכל רמ"ח אבריי. אבל אני מפוכח מספיק כדי להבין שמה שמונע מהמדינה שלנו להגיע לעשירייה המובילה של מדינות המופת הוא השלטון הניאו ליברלי, השחיתות, אווירת סמוך/יהיה בסדר/חוק הוא רק המלצה ולא מחייב.
בסוגיה זאת אני חושב ופועל כסקנדינבי, שוויצרי או ניו-זילנדי, למרות שמעולם לא חייתי בארצות אלה. אבל כשביקרתי בהן הרגשתי הזדהות ערכית כל כך גדולה שחשבתי שזאת המדינה שלי, זאת המנטליות שלי, עם הניקיון הפיזי והערכי, האדיבות וההתחשבות, ההרמוניה, התרבותיות, השוויון, החופש. הכל מתאים כמו חלקים של פאזל.
אז נכון. חייתי במצטבר רק שבועות ספורים בסקנדינביה ובניו-זילנד, בעיקר כתייר. בשווייץ חייתי דווקא חודשים בלימודים, עבודה ותיירות והרגשתי כבגן עדן בז'נבה, כבן בית. אני מוכן לבקר עשרות פעמים בז'נבה ולא לחזור פעם אחת לקהיר בה נולדתי וחייתי 9 שנים. ואין פה כל התרפסות לאירופה, כי התרשמתי מהאתיקה גם בסינגפור.
הארץ המושלמת סינגפור היא מורכבת, כי היא היחידה מבין העשר שאינה אירופית בתרבותה. יש בה שלטון סמכותי שוחר טוב, אך לי זה לא מקובל כי עבורי חופש הוא ערך עליון. אך זו אינה עריצות. מי שאזרח שומר חוק, יכול לעבוד ועובד, לא נוהג באלימות וטרור, או צורך סמים, ירגיש בה טוב. לימדתי בה אתיקה סמסטר וביקרתי בה במסעות עסקים.
אך היא חריגה, ואני מעדיף כמובן את דנמרק, ניו-זילנד ושווייץ. הולנד היא גם כן מדינת מופת, בהרבה מובנים ההפך מסינגפור, עם סמים קלים מותרים, הגירה המונית וגרפיטי לרוב. גם עודף מתירנות עלול להוות בעיה, אבל בביקוריי בענייני עבודה (ניהלתי פעילות ישראלית של חברה הולנדית), תיירות ואקדמיה, התרשמתי ממנה מאוד.
כל אלה מדינות עם אוכלוסייה של כמה מיליונים כמו בישראל. מדינות גדולות בהרבה אך לא מעצמות הן אוסטרליה וקנדה החותמות את העשירייה המובילה. באוסטרליה ביקרתי כתייר רק כמה שבועות וגם היא גן עדן עלי אדמות, עם האוכלוסייה הכי סימפטית שפגשתי מעודי, ארץ יפהפיה, אתית, משגשגת, קולטת בהצלחה הגירה, רב תרבותית.
הארץ המושלמת, במיוחד עבור מזרח תיכונים כמונו שקר להם מדי בסקנדינביה ושווייץ, קנדה והולנד. ארץ מאוד תרבותית וספורטיבית, מתירנית אבל לא בהגזמה, שהתחילה את דרכה כמדינה אליה הוגלו הפושעים הכי מסוכנים באנגליה. להבדיל מישראל שהתחילה כארץ מופת... אבל, גם הויקינגים שחטו, בזזו ואנסו, ותראו לאן הם הגיעו!
הטיול שערכנו בתי ואני באוסטרליה הוא אולי דוגמה נהדרת להבדל התהומי לעומת תרבות הבלגן ואנרכיה במצרים או בהודו, בברזיל ובאפריקה. תכננתי את הטיול עם גורמים מקומיים באפיסויות של שעות, עשרות סיורים בכל רחבי היבשת, עם טיסות, שייט, רכבים ובלון פורח והכל דפק כשעון, לרבות הליכה בג'ונגל על שבילי עץ מוגבהים.
מה גובר על מה סינגפור הייתה עד לפני כמה עשרות שנים מדינת עולם שלישי, ענייה מאין כמותה, שלא התנערה ומרדה במורשת האנגלית, אלא דווקא אימצה את השפה, את הכלכלה, את המנטליות, והתאימה אותה לאוכלוסייה הסינית ברובה, אך עם מיעוטים מלזים והודים ניכרים. כי היה לה שליט חכם, כמו במרוקו, להבדיל מהשליטים במלזיה ובאלג'יריה.
שלא לדבר על מצרים שסילקה את כל האירופים והיהודים, את האנגלים והצרפתים, אבל הידרדרה למצב גרוע פי כמה ממה שהיה לה בראשית שנות החמישים. אפילו לעניים שכיום עניים הרבה יותר מאז, כי היא מדינה יודנפריי, בלי אירופים, כמו זימבבווה, כמו קונגו/זאיר, מושחתות פי כמה יותר מאשר בימי פארוק, רודזיה והשלטון הבלגי.
בקנדה, להבדיל מארצות הברית, ביקרתי במצטבר רק כמה חודשים, בעיקר לצרכי עבודה, כאשר ניהלתי במשך כמה שנים פרויקט מיזוג מטעם חברה קנדית וישראלית. באתיקה ללא רבב, כשכל סעיפי ההסכם קוימו במלואם, כמו גם בהסכמים עם סינגפור, עם הולנד. דווקא בשווייץ גיליתי שהמועמדת למיזוג מושחתת, אך זה היה בטיצ'ינו.
וזה מביא אותי לסוגיה אחרת, מה גובר על מה: המנטליות האתית שמקורה באוכלוסייה ממוצא גרמני, המהווה כיום 75% מהאוכלוסייה בשווייץ ונותנת את הטון בכלכלה (גרמניה היא המדינה ה- 12 במדד המשולב של אתיקה ושגשוג) או השחיתות האיטלקית, כשאיטליה היא אחת המדינות הכי פחות אתיות, משגשגות ומסודרות באירופה?
האם בגלל שנולדתי במצרים ואני חי בישראל שבתחתית הרבעון הרביעי במדד האתיקה, מבורדקת ויחסית לא משגשגת (במיוחד החרדים והערבים), אני עתיד להתנהג בצורה לא אתית, כמו חלק ניכר אם לא רוב עולם העסקים בישראל, עם שוחד גלוי וסמוי, המונופולים, מיקסום הרווח על חשבון העובדים, הלקוחות, הקהילה והאקולוגיה?
עולם שלישי אני כמובן כופר בכך ואסור להשתעבד לדעות קדומות, שהיו תמיד בעוכרי העם היהודי שייחסו לו תאוות בצע, המזרחים, הפולניות, הרוסיות וכדומה. כל אדם אחראי לגורלו, ללא קשר איפה נולד ואיפה חי, מי היו הוריו ובאיזו סביבה גדל. לי קוואן יו הפך את סינגפור למדינת עולם ראשון והארגנטינאים דירדרו את מדינתם לעולם שלישי.
איפה זה מעמיד את ישראל? על משקל הקומדיה האלוהית של דנטה, אנו לא חיים בתופת INFERNO כשכנותינו, אך רחוקים מגן העדן PARADISO של עשר המדינות המובילות במדד האתיקה והשגשוג. אנו בשלב מעבר ב-PURGATORIO, וילה בג'ונגל, אך עם גג דולף, חלונות פרוצים, אריחים שבורים, בלגן, רעש וחזירי בר בסלון.
לישראל יש את כל התנאים להפוך לאחת מעשר המדינות המובילות באתיקה ובשגשוג הכמותי והערכי. העם היהודי לא פחות חכם מהעם הסקנדינבי, אנחנו רק צריכים לרצות להשתנות. אלא שבפועל קיימים בישראל כוחות צנטריפוגלים המרחיקים אותנו מאתיקה ושגשוג לעבר מדינת הלכה, חרדית ומשיחית, וילה בשטעטעל או בקסבה.
המפלגות ממומנות על-ידי טייקונים המשמרים את הקו הניאו ליברלי שהרס את מדינת הרווחה ושומט מיסים מחברות ועשירים. הפוליטיקאים, פקידי הממשל והצבא והאליטות התרבותיות מקבלים שוחד סמוי מהטייקונים במשרות ותמיכות. ההנהגה הערבית אינה רוצה להשתלב ומנהיגי מרצ רצים להאג כי כופרים בהגמונית המשפט בישראל.
ככה לא בונים חומה, כך הופכים מדינת מופת למדינת תופת, עם מנטליות של יש עבר במקום יש עתיד. כל עשר המדינות האתיות והמשגשגות צולחות את המשברים טוב יותר משאר המדינות ועם השפל העולמי שבפתח הסיכוי שישראל תצלח אותו בביטחה, עם יוקר המחיה, אי-השוויון, הקיטוב והשנאה, הפשע ואי המשילות, שואף לאפס.
לא אגדה רוב האוכלוסייה בישראל באה ממדינות בלי מסורת כלכלית ושלטונית נאורה - מרוסיה הצארית ומברית המועצות, מארצות ערב ומאירן, ממזרח ומדרום אירופה הנחשלות. כמה עולים יש משווייץ ומסקנדינביה? מה עוד שבהנהגה הערבית והחרדית האשכנזית והמזרחית רוצים להנציח את השטעטעל האוקראיני, הקסבה בקזבלנקה והשוק הפרסי.
אמנם לא נולדנו בקופנהגן, אך אנו יכולים להתנהג כדנים, גם לי קוואן יו לא נולד בציריך. עם ישראל המציא את האתיקה, המוסר, בתנ"ך, בתלמוד, בעשרת הדיברות. היהודים היו תמיד בראש התנועות לזכויות אדם וצדק חברתי, גם הנהגת הישוב התחילה את דרכה כמדינת מופת. בידינו הדבר לגרום למהפך. כי אם נרצה זאת לא תהיה אגדה!