הסוסים מזמן ברחו מהאורווה, והסייסים מתאמנים עדיין על האופן בו ינעלו את דלתות האורווה, בשקט מופתי, בנימוס ממלכתי, בלי הפתעות, ככה זה בין סוסים לסייסים. אחרי מתקפת החיבוקים, החיוכים, הלטיפות, הצהרות האהבה, הגינונים, המחוות האנושיות, הצילומים הנפלאים למזכרת, השטיח האדום, הפודיומים והדגלים המתוחים, הנשיא האמריקני עשה בדיוק את מה שהיה ברור מראש שייעשה.
ג'ו ביידן, אוהב ישראל אמיתי, חובב ציון מוצהר, הוא בעיקר, בראש ובראשונה פטריוט אמריקני העושה את מה שחשוב, נחוץ ודחוף לאמריקה בלבד. הסכם הגרעין, אשר אמור להיחתם בקרוב מאוד, רע מאוד למדינת ישראל ולעמי האזור החופשיים, אך הוא הדבר הנחוץ בעת הזאת לארה"ב וכך ייעשה.
במשך שלושה עשורים מתמודדת בגלוי ובסמוי מדינת ישראל עם הכוונה של המשטר הפונדמנטליסטי האירני להגיע אל הפצצה הגרעינית, שלושים שנה של הישגים ביטחוניים מעכבי גרעין בדרכים שונות ומשונות אשר חלקם מיוחסים למדינת ישראל וזרועותיה. עשורים של איומים הדדיים, מלחמה קרה וחמה בין מדינת ישראל לאירן ותומכותיה בעולם החופשי.
הגרעין האירני אינו נושא פוליטי של מפלגה כזו או אחרת, של ראש ממשלה, של שר ביטחון. זהו נושא חוצה מפלגות, חוצה מחנות, נושא קיומי של מדינת ישראל כחלק ממלחמת הקוממיות שלה. המאבק בגרעין האירני לבש ופשט צורות. נאום הקונגרס, נאומים באו"ם, ביטול ההסכם, פרסומים על מרד צבאי רגע לפני דריכת המערכות לפעולה, הצהרות הבטחות, ומעל הכל ההתחייבות של נשיאי ארה"ב כי: "לעולם לא יהיה גרעין לאירן".
אפס אחוזי השפעה בנימין נתניהו הוביל קו תקיף בדרכו, בגלוי, מול דעת הקהל העולמית. נפתלי בנט ואחריו יאיר לפיד הבטיחו לאמריקנים סגנון אחר, ממלכתי, בלי הפתעות, בלי להביך אותם על עיוורונם ורפיון הבנתם במעשה ההסכם החדש. במטרה אחת, מניעת פצצה גרעינית בידי משטר האייטולות, הדרך לכאורה הייתה אמורה להוביל לתוצאות אחרות. המציאות הוכיחה שוב כי את אמריקה מעניינת רק אמריקה, ולכן מדינת ישראל, ראש ממשלת המעבר, ראש האופוזיציה, הצמרת הביטחונית מדברים בשפה אחת, נוקבת וברורה נגד ההסכם הרע המתגבש לקראת חתימה.
יש משהו מעורר רחמים וחמלה בעקבות פרץ חשיפת השרירים הלאומית שנחתה על הצמרת המדינית והביטחונית, ימים בודדים טרם חתימת ההסכם הרע. בכירים אצים רצים לארה"ב, בכירים אחרים מופיעים בבליץ תקשורתי, אך ההסכם הרע כבר סגור, נצור ועוד רגע חתום. מוטב היה כי ההנהגה המדינית והביטחונית לא תביך את עצמה, לא תוליך שולל את דעת הקהל בארץ, לא תפעל באופן בלתי הגיוני בעליל, כי הרי ברור ונהיר להם ולכל בר דעת שההסכם הרע הוא תוצאה מוגמרת עם מינוס אפס אחוזי השפעה של מדינת ישראל.
על כן, על-אף חודשי הבחירות אל נא תהפכו את הסכנה האירנית הגרעינית לנושא פוליטי, אל נא תספסרו בו, תהפכו אותו לספין. זוהי עת רצון להבדיל את הנושא הקיומי, משאר הנושאים הפוליטיים. על ההנהגה המדינית ביטחונית, לעמול על תגובת היום שאחרי. יהבנו אין לשים על האמריקנים ושאר מחבקנו ו"ידידנו" באיחוד האירופי מהדוחפים להסכם הרע הזה. על מקהלות האלופים ורבי האלופים במיל' לסכור פיהם ולהפסיק להאשים את ההנהגה הנוכחית וקודמתה, על-פי פוזיציה, בהבאתו לעולם של ההסכם הרע.
עכשיו הזמן לשקט, לעבודה שקטה בכל המישורים. מדינת ישראל כבר הוכיחה בעבר שכשהיא מתכנסת אל תוך עצמה מול אתגרים משמעותיים, היא יכולה להם ועוד איך. על כל הפוליטיקאים להניח בצד באופן מוחלט את סוגיית הגרעין האירני ובל יהינו להשתמש בו לצרכי תעמולה וקידום מפלגותיהם. בנפשנו הדבר.
