בסוף השבוע שעבר, תקפה ישראל יעדים של אירן וחיזבאללה באזור טרטוס במערב סוריה ואת "המרכז המרכז למחקרים מדעיים"באזור דמשק. על-פי מקורות שונים, התקיפה הישראלית נעשתה משטחה האווירי של לבנון ונפצעו כתוצאה ממנה שני בני אדם. ערוץ אל-ערביה הסעודי דיווח ב-27 באוגוסט כי התקיפה הישראלית הייתה מכוונת נגד אתרים לפיתוח וייצור טילים מדויקים בפיקוח אירני ונגד מרכזי מחקר ופיתוח של טילים. חלק מהאתרים נמצא מתחת לפני האדמה. הערוץ טען כי התקיפות האלה ימשכו אם אירן תמשיך להקים אתרי ייצור תת-קרקעיים לטילים. מרכז המעקב הסורי לזכויות האדם טען כי בתקיפה הישראלית הושמדו 1,000 טילים אירניים לטווח בינוני. אין לכך שום אישור משום מקור אחר. שבוע לפני כן תקפה ישראל יעדים אירניים באזור טרטוס ובתקיפה נהרגו 3 חיילים סורים ו-3 נוספים נפצעו. על-פי מקורות ביטחוניים, אירן העבירה באחרונה את פעילות הברחות הנשק לסוריה מאזור לאד'קיה לאזור טרטוס סמוך לבסיס הימי של רוסיה מתוך הנחה שישראל תחשוש לתקוף את האזור הזה שנתון לשליטה רוסית כדי שלא להסתבך עם רוסיה. התקיפה האחרונה של ישראל באזור טרסוס באה יומיים לאחר דברים חריפים שאמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בנוכחות שר החוץ הסורי פייצל אלמקדאד. לברוב אמר כי הוא "מגנה בתקיפות את הנוהג המסוכן" של התקיפות שישראל מבצעת מעת לעת בסוריה. בדרך כלל רוסיה מתעלמת מהתקיפות האלה והגינוי של שר החוץ לברוב הוא אקט חריג. לברוב ושר החוץ הסורי מקדאד הוסיפו "אנו דורשים מישראל לכבד את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם ובעיקר לכבד את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של סוריה". גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי הפעילות האירנית באזור טרטוס גברה באזור החוף הסורי שהינו בהשפעה רוסית, אולם למרות הגינוי של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, התיאום הצבאי בין ישראל לרוסיה לא נפגע כתוצאה מהפלישה הצבאית של רוסיה לאוקראינה. התקיפה הישראלית לפני שבועיים הייתה על מטרות אירניות שמרוחקות כ-8 ק"מ מהבסיס הימי הרוסי שהוא הבסיס הימי הגדול ביותר של צבא רוסיה במזרח התיכון. מאז תחילת השנה היו 20 תקיפות של חיל-האוויר הישראלי על יעדים אירניים ויעדי חיזבאללה בשטח סוריה, רובן באזור דמשק. לאירן יש נוכחות גדולה במפקדות החטיבות והדויזיות הסוריות והיא מנסה להסתיר את אמצעי הלחימה שהיא מבריחה לסוריה בבונקרים תת-קרקעיים ובמנהרות של הצבא הסורי. אירן ולחיזבאללה החלו להשתמש באחרונה במחסנים ובמכולות של אמצעי לחימה באזור טרטוס הקרוב לגבול סוריה לבנון לצורך אחסון אמצעי הלחימה שמגיעים דרך הים מאירן דרך נמל טרטוס. ההנחה האירנית שישראל לא תתקוף מחסנים הקרובים לבסיס הצבא הרוסי בטרטוס התבררה כלא נכונה, ישראל מבצעת תקיפות מדויקות מאוד ומקפידה שלא לפגוע בשום אופן באינטרסים של רוסיה בסוריה. ישראל שומרת בקפדנות על ההבנות הביטחוניות שהושגו במחצית 2019, בינה לבין רוסיה וארה"ב במפגש שהיה בירושלים בין נציגי ישראל לנציגי רוסיה וארה"ב. בהבנות האלה נקבע שלישראל יש את הזכות להגנה עצמית מפני פעילות המליציות האירניות בסוריה. גם הרוסים מקפידים על ההבנות האלה, הקרמלין כועס על ממשלת ישראל בגלל עמדתה בנושא הפלישה הצבאית של רוסיה לאוקראינה, הוא משתמש בנושא פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה כדי להפעיל לחץ על ישראל ולהתחשבן עמה אבל מקפיד, בינתיים, שלא לשנות את ההבנות עם ישראל בנושא פעילותה הצבאית כל עוד היא לא פוגעת באינטרסים הרוסיים. המשך התיאום הצבאי בין ישראל לרוסיה בעניין סוריה הינו נכס אסטרטגי חשוב שהדרג המדיני בישראל חייב לשמור עליו, הוא הופך עכשיו ליותר קריטי מכיוון שאם ייחתם הסכם הגרעין בין אירן למעצמות התוצאה המיידית של הדבר תהייה הפניית מאות מיליוני דולרים לפעילות של כוח "קודס" של "משמרות המהפכה" בסוריה ובעירק. הכסף יגיע כתוצאה מהסרת הסנקציות מעל אירן והפשרת הכספים של אירן שהוקפאו בבנקים במערב. ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט העריך ברבע מיליארד דולר את הסכום שתקבל אירן בתוך שנתיים, אבל ראש הממשלה לפיד אמר בשבוע שעבר כי "אם ייחתם הסכם להחזרתה של אירן להסכם הגרעין המקורי יהיה זה מתן פרס של 100 מיליארד דולר בשנה לאירן על כך שהפרה את התחייבויותיה, מדובר בכסף שיילך לטרור". אירן צפויה לחדש את את מכירת הנפט בהיקפים גדולים וייתכן אף שתוזיל את מחירו בגלל משבר האנרגיה העולמי, מה שיגדיל את הכנסותיה. ישראל תצטרך להגביר את תקיפותיה בסוריה כדי לעכב את ההתבססות הצבאית האירנית על גבול סוריה עם ישראל והעברת אמצעי לחימה מתקדמים מאירן, דרך סוריה, לחיזבאללה בלבנון. המצב הביטחוני בחזית הצפון עומד להפוך למסוכן ומורכב מאוד.