אחד מעקרונות היסוד של כל תיק השקעות הוא פיזור וגיוון בין שלל ניירות ערך. הבחירה בניירות ערך השונים אמורה לשקף באופן בולט את החשיפה לסיכון הרצויה. ישנן 2 אפשרויות עיקריות לחשיפה רחבה מסוג זה. הראשונה, לבחור בפינצטת סטוק פיקינג (Stock Picking) כ-20 ניירות ערך מנצחים שיהוו בסיס מתאים לתיק השקעות המותאם לסיכון של המשקיע. השנייה, המועדפת עלי, לבחור מספר קרנות נאמנות שיתאמו לאופי הסיכון הדרוש. בין שלל הקרנות המוצעות אשים דגש הפעם על הקרנות הגמישות. בקרן נאמנות גמישה יש למנהל הקרן יד כמעט חופשית להחליט איך, מתי, איפה וכמה להשקיע וביצועי הקרן משקפים את האני מאמין של מנהל הקרן וכמובן יש לנו את היכולת לבדוק האם הוא מצליח "להביא את הסחורה". "להביא את הסחורה" זה תשואה שתתאים לנו תחת מסגרת הסיכון המתאימה לנו. בבחירה בקרן נאמנות גמישה אנחנו נחשפים למגוון רחב של ניירות ערך משלל תחומים, מגזרים וסקטורים, נחשפים למניות, לאגרות חוב, בארץ ובחו"ל, ומאפשרים למנהל הקרן לנהל את הקרן כאילו היא תיק ההשקעות שלנו ובכך אנו מקבלים גם את הפיזור, גם את המגוון וגם את האקטיביזציה. פיזור בין מספר קרנות גמישות מאפשר גם חשיפה בין מספר פילוסופיות השקעה של מנהלי הקרנות ובכך מאפשר הפחתת הסיכון בתיק ההשקעות. אז נכון, המצקצקים ישר יקפצו על מדד היחס: "האם מנהל הקרן מכה את מדד S&P500?" אני סולד מהגישה הזאת מהסיבה הפשוטה - מעטים מכים מדדי היחס ולמה דווקא לבחור מדד כזה ולא אחר?! וכמובן שאם משקיע מחפש את תשואת המדד האמריקני - אין צורך לבנות תיק השקעות מפוזר ומבוזר - אפשר פשוט לקנות את המדד. להשקיע את תיק ההשקעות במדד אחד - לא עושה לי שכל.

תשואות עודפות

תיק ההשקעות שלנו הוא חי, נושם ודינמי. לפעמים אנחנו צריכים לעשות שינויים שמעבר ליכולת התכנון שלנו, לפעמים מושכים כסף מתיק ההשקעות ולפעמים מפקידים, לפעמים צריך להפחית סיכונים ולפעמים אפשר להגדיל. ולכן, אני בעד חתירה לתשואה שתתאים לתיק ההשקעות הרלוונטי המותאם לצרכים של המשקיע ומותאם לסיכונים שלו. בחזרה לקרנות נאמנות גמישות. בחינת ביצועי הקרנות הגמישות המובילות ניתן לזהות שהחל ממשבר הקורונה במרס 2020 ובמהלך היציאה מהמשבר - קרנות נאמנות גמישות מובילות הצליחו להכות את מדד היחס האמריקני (S&P500). מנהלי הקרנות הגמישות הצליחו להשיג תשואות עודפות, לפעמים משמעותיות, על פני מדדים מובילים נוספים. המחיר - ברוב המקרים דמי ניהול גבוהים (אם כי צריך לזכור שהתשואות המוצגות הן בניכוי דמי הניהול, מה שמחדד את ההצלחה) ומעקב שוטף אחר הקרן המתאימה. ישנן קרנות גמישות שהיו טובות ממדדי היחס עוד לפני המשבר אך היציאה ממנו בהחלט הטיבה עם הקרנות המובילות בסקטור. עוד נקודה חשובה שצריך לקחת בחשבון היא כמובן מדדי הסיכון כגון סטיית התקן. גם כאן הקרנות הגמישות הצליחו להשיג תשואת יתר בפחות סיכון ובסטיית תקן נמוכה יותר. חשוב לציין שאת ההשוואה אני עושה אל מול קרן נאמנות מחקה ולא אחר המדד עצמו. לסיכום: אני בהחלט בעד חשיפה גם לקרנות נאמנות גמישות בתיק ההשקעות תוך בחינה מדוקדקת האם היא מתאימה לאופי הסיכון של תיק ההשקעות ובחינה שוטפת של ביצועי הקרן והחלופות הקיימות בסקטור. בסקטור הקרנות הגמישות נסחרות כ-45 קרנות סה"כ מתוכן 17 קרנות עם ניסיון של מעל 5 שנים ו-30 קרנות עם ניסיון של מעל 3 שנים. על-מנת לבחון ביצועי מנהל קרן אני בעד שיחה עם מנהלי הקרנות והבנה מה אג’נדת ההשקעות שלהם לצד בחינה ארוכת טווח ולא כוכב של 12 או 18 חודשים אחרונים. זה נכון לגבי כל קרן מנוהלת.