סביב רגליי קרקרו שש תרנגולות, אחת מנוקדת בנקודות אפורות, השנייה לבנה כמו החרמון בשיאו, השלישית שחורה כעורב בן יומו, הרביעית אדמונית כמו נזיד עדשים לוהט, החמישית חומה כמו רגבי האדמה אחרי הגשם הראשון, השישית סתם אפורה כשק. התרנגולות קרקרו בחדווה, אצו רצו, רקדו בשמחה, ומשכו את תשומת הלב של האנשים המביטים משתאים בלול שפרץ בסתם יום של חול במלא העזוז לשדרה המרכזית.
מרחוק נראה בחור צעיר, ידו אוחזת בחבל מלופף הכרוך סביב ראשו של כלב קטן, מטופח ומתוק. עוד לפני הנביחה הראשונה, רגע טרם שהשמחה התרנגולית תהפוך לבהלת היסטרית ומנוסה לא מותאמת, ניגשה גברת מפורכסת, כובע רחב תיתורה על ראשה הקטן, משקפיים גדולות על חוטמה, וחיוך רחב נסוך על פניה, לעברו של הצעיר עם הכלב המתוק. כל הסובבים פינו לה דרך ביראת כבוד.
הגברת המפורכסת פסעה מעדנות, "אגן על התרנגולות, אף אחד לעולם לא יפגע בהן", אמרה והישירה מבטה הנוקב לעבר העלם הצעיר האוחז בכלבו המתוק.
הסובבים סובבו את הצעיר והכלבלב המתוק, אלה ליטפו, אלו התמוגגו מחיוכו, אלה שיחקו בזנבו, אלו בארשת פנים רצינות ניסו להבין את מקור מתיקותו. המתיקות הסכרינית גרמה לצעיר להוריד את הכלבלב המתוק לשחררו ו.... הופ חשף את שיניו, פער לועו, אץ רץ לעבר התרנגולות המבוהלות אשר התפזרו לכל עבר, מקרקרות במלא גרונן ואין מושיע.
הגברת המפורכסת ולהקת המעודדות שצברה כבר טיפסו בעדינות אל מעלה הדרך עושות דרכן לגינה מצהיבה בשדרה אחרת, פיל גס רוח מאיים על טור נמלים. הגיע הזמן להציל את הפיל מדגדוגם המציק של הנמלים.
הבטתי בתרנגולות, הבטתי בלהקת המעודדות, בגברת המפורכסת, בצעיר עם הכלב "המתוק", בדינמיקה המוזרה, חסרת ההיגיון, הבלתי נתפסת וראיתי את התהליכים המתרחשים בין הגברת המפורכסת, ארה"ב, להקת המעודדות, האיחוד האירופי, את הכלב "המתוק", האירני, והתרנגולות מסעודיה ועד ישראל.
ראיתי אותם, ראיתי את העולם העיוור לתהליכים המסוכנים המתרחשים. ראיתי את ההנהגה הישראלית הנוכחית אשר רובה המוחלט התנגד, חלקו באופן אקטיבי, לכל נאום, התרעה, מבצע, מעשה מול אירן, והיום בשפה רפה, מגוחכת, מכמירת לב, משמיעים קול ענות חלושה, כנגד ההסכם שרק לפני שבע שנים התנגדו לו בקול תרועה רמה.
ההסכם ייחתם לשביעות רצונם המוחלט של האירנים. העיתוי אינו משמעותי, עוד שבועיים, עוד חודש. הקולות שמשמיעים השחקנים המצפים בכיליון עיניים לחתימה על ההסכם, על החזרתה לחיק משפחות העולם, של המדינה המבקשת להשמיד את מדינת ישראל. מצהירים מעל כל רמה כי ההסכם עשוי, כמעט חתום ונצור.
מדינת ישראל כשלה במבחנה החשוב לבלום ולמנוע את התגרענותה של אירן, העולם בחר באירן הפונדמנטליסטית, העולם בחר באירן הדיקטטורית, העולם בחר באירן המממנת את זרועות הטרור העולמי החונקים וסובבים את מדינת ישראל, העולם בחר במי שמצהירה ללא מורא על כוונותיה להשמיד את מדינת ישראל.
בעלי האינטרסים החדשים של מדינת ישראל מביטים ביחס הקשה של הידידה הגדולה, וסייעניה, מבינים כי מדינת ישראל שלפני למעלה משנה היא לא אותה מדינת ישראל כיום. מדינת ישראל כיום זוכה לחיבוקים, נשיקות, שטיחים אדומים, פרחים, ומחיאות כפיים בדרך להסכם המשנה את מאזן החיים של מדינת העם היהודי היחידה בעולם. הרכבת האנושית של ההנהגה המדינית והצבאית בישראל הממהרת לארה"ב, היא בזבוז זמן, משאבים ואתרוגים אחר סוכות.