מדיניות ארה"ב כלפי סעודיה ומצרים

מזכיר המדינה אנתוני בלינקן - המעצב המרכזי של מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא ג'ו ביידן - מכרסם בשיתוף הפעולה הביטחוני עם המשטרים הפרו-אמריקנים בסעודיה ומצרים (כולל צמצום אספקת מערכות נשק מתקדמות), למרות שהם ניצבים בפני איום קיומי-מיידי של גורמים אנטי-אמריקנים כמו משטר האייתולות השיעי ו"האחים המוסלמים", שהם ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם עם זרועות מבצעיות, חברתיות ומדיניות מאינדונזיה, דרך המזרח התיכון, אירופה ואפריקה עד יבשת אמריקה. בלינקן לוחץ על סעודיה ומצרים לקדם זכויות האדם על-ידי מחוות ל"אחים המוסלמים" הפועלים (מ-1928!) להפלת השלטון במצרים, וכלפי הטרור החות'י השיעי בתימן, הפועל, בסיוע אירני, להפלת השלטון בסעודיה ואיחוד האמירויות. ב-2011 היה בלינקן, בתפקידו כיועץ לביטחון לאומי של סגן הנשיא ביידן, בין יוזמי המתקפה הצבאית של נאט"ו על קדאפי, עקב הפרה קשה של זכויות האדם במלחמת הרודן הלובי בטרור האיסלאמי. כצפוי, הפלת שלטון קדאפי הפכה את לוב למדינה בלתי נשלטת, בסיס אזורי ועולמי של טרור איסלאמי אנטי-אמריקני, ומוקד מלחמות אזרחים המשתוללות בלוב גם היום. מדיניות החוץ והביטחון של בלינקן מציבה במרכז הבמה את עקרון הרב-לאומיות (שיתוף פעולה עם האו"מ ואירופה) וקידום דמוקרטיה וזכויות אדם, תוך התעלמות ממציאות המזרח התיכון. כלומר, בפני ארה"ב אין בחירה בין משטרים מוסלמים דמוקרטים המכבדים זכויות אדם לבין משטרים מוסלמים אנטי-דמוקרטים המפירים זכויות אדם, אלא בחירה בין משטרים מוסלמים פרו-אמריקנים ואנטי-דמוקרטים המפירים זכויות אדם לבין משטרים מוסלמים אנטי-אמריקנים ואנטי-דמוקרטים המפירים זכויות אדם. במקביל ללחץ שמפעיל בלינקן על סעודיה ומצרים הפרו-אמריקניות, הוא מחזר אחר משטר האייתולות ומפגין נכונות למחוות של מאות מיליארדי דולרים כדי לחדש את הסכם הגרעין, למרות תפקידה המרכזי של אירן - מאז 1979 - בהפצה אזורית ועולמית של טרור אנטי-אמריקני, הברחת סמים ומערכות נשק, הלבנת-הון, והפרה שיטתית של זכויות האדם בכלל וזכויות האישה בפרט.

הפרת זכויות האדם וזכויות האישה

הקרן הגרמנית The Green Political Foundation דיווחה ב-16 מרס 2021: "חוק החיג'אב מ-1985 מחייב את כל נשות אירן, ללא קשר לזהותן הדתית, להתלבש לפי הנחיות האיסלאם... אלפי נשים עומדות לדין מדי שנה על אי-הקפדה בלבישת החיג'אב (המכסה ראש וגוף). 'משטרת הצניעות' עוצרת בנות טיפש-עשרה באירועים פרטיים ופומביים עקב לבוש 'בלתי-ראוי'. החוק אף אוסר על צעירים ללבוש מכנסיים קצרות וחולצות-מותג הנראות מערביות... נשים מואשמות בזנות על שהפגינו נגד חובת כיסוי הראש (רעלה)... ב-1936 אסר השאה הפרסי על לבישת חיג'אב כדי להחדיר לאירן תרבות מערבית. ב-1979 הכריז אייתוללה חומייני על חובת קוד לבוש איסלאמי כדי לקדם את הפיכת אירן לרפובליקה איסלאמית..." לפי מהדורת הרבעון השלישי ב-2020 של Jurnal Cita Hukum באינדונזיה: "אלימות נגד נשים היא תופעה שגרתית [באירן]... נשים רבות חוות אלימות שיטתית... אלימות נגד נשים מקבלת לגיטימיות דתית... חוקים, צווים והוראות שעה מחריפים אלימות נגד נשים... מערכת החוק האירנית מעודדת עוצמה גברית ורפיון נשי... נשים יכולות להשתתף במספר אירועים פומביים רק באישור הבעל... יש מקרים רבים של רצח נשים (אחיות, בנות ונשים) על-ידי גברים הטוענים שהנשים התנהגו כזונות... הענישה הקלה (אם בכלל) של גברים אלו מתמרצת את החרפת האלימות נגד נשים..." דוח מחלקת המדינה של ארה"ב מ-2019 על זכויות האדם בעולם (פורסם לפני שבלינקן מונה למזכיר מדינה) מציין: "משקל עדות אישה [באירן] שווה למחצית עדות גבר, הערכת חיי אישה שקולה למחצית הערכה של חיי גבר, אבל עונשה של אישה הנאשמת בבגידה בבעלה חמור מעונש המוטל על גבר בנסיבות דומות... קורבנות אונס חוששות להתלונן פן תואשמנה בהתנהגות לא-מוסרית, התגרות ובגידה בבעליהן, העלולות אף להביא לעונש מוות ו/או לחרם חברתי... החוק האירני אינו אוסר על אלימות גברים נגד נשותיהם... החוק השיעי מאפשר לגברים לשאת ארבע נשים ומספר בלתי-מוגבל של 'נשים זמניות' (סיע'ה)... דיני ירושה מעניקים לגבר זכויות כפולות מהאישה... אישה שאינה לבושה בחיג'אב מסתכנת בהלקאה בפומבי ובקנסות גבוהים... "הוצאות להורג באירן יוצאות לפועל בעקבות הליך משפטי בלתי-הוגן ולא עקב 'פשעים חמורים'. התנהלות הממשל האירני מאופיינות גם על-ידי הצרת צעדי נשים ומיעוטים דתיים ואתנים; הוצאות להורג בלתי-חוקיות; חטיפות, עינויים, מעצרים ומאסרים בלתי-חוקיים; תנאים בלתי-אנושיים ומסכני חיים בבתי הכלא; הגבלה חמורה של חופש דת-דיבור-תקשורת-אינטרנט-הפגנה-התגודדות; שימוש באיומים אלימים ואלימות; מאסר והגבלות תנועה של אנשי תקשורת וצנזורה חמורה; האשמות שווא נגד מתנגדי המשטר; שחיתות ממוסדת; גיוס בני נוער לטובת משטר אסד בסוריה; סחר בבני אדם; אפליה ואלימות נגד מיעוטים אתנים (אזארים, כורדים, ערבים, באלוצ'ים, לורים, תורכמנים, מאזנדראנים, ועוד); אלימות נגד הקהילה הלהט"בית; איסור פעילות עצמאית של איגודים מקצועיים; ועוד... דוח מועצת זכויות האדם של האו"מ מ-8 מרס 2021 קבע שהחוק האירני רואה בנשים ונערות אזרחיות מדרגה שנייה; מקבל הלקאת נשים נשואות על-ידי בעליהן; מאפשר נישואים של אלפי ילדות בנות 14-10, ונשואין של בנות צעירות יותר באישור הוריהן.

מסקנה

האם הגיוני להניח שההתנהלות הפנימית של משטר האייתולות, במיוחד כלפי מיעוטים ונשים, בנוסף לחינוך לשנאת ושיעבוד "כופרים" והתנהלות פורעת חוק במישור האזורי והעולמי (טרור, התססת מלחמות אזרחים, הברחת סמים ונשק), מאפשרת לאייתולות להוות שותף אמין למו"מ, לדו-קיום בשלום ולזניחת חזון דתי, פנאטי, מגלומני בן 1,400 שנים? האם התנהלות הפנים והחוץ של האייתולות מצדיקה את השתעבדות ארה"ב לאופציה הדיפלומטית (המעניקה רוח גבית עזה לאייתולות מאז 1979), או מחייבת מעבר לאופציה של שינוי-משטר? למעשה, התנהלות משטר האייתולות מחד וערכים אמריקנים מאידך מהווים דבר והיפוכו, המכרסם קשות - מאז 1979 - באינטרסים של ארה"ב.