היום מלאו 81 שנים בדיוק לתחילתו של "טבח באבי יאר" - רציחתם של יהודי קייב על-ידי הנאצים וסייעניהם המקומיים. במסגרת "מבצע ברברוסה" שעטו הכוחות הגרמניים מזרחה לתוככי ברה"מ וב-19 בספטמבר 1941 הגיעו לפאתי קייב. מתוך 160 אלף יהודים שהתגוררו בקייב ערב המלחמה, הספיקו כ 100 אלף להימלט.
מזלם של השאר שפר עליהם הרבה פחות. הגרמנים כבשו את קייב תוך קרבות של הארמיה השישית ומיקמו את מפקדתם במרכז העיר. ב 24 בספטמבר 1941 החלה סידרת פיצוצים עזים ברחבי העיר - פיצוצים שכוונו נגד הנאצים ופגעו בהם ובאזרחים אוקראיינים וקטלו לא מעטים מהם. הנאצים הטילו את האחריות על יהודי העיר שנותרו ובישיבה שערכו ב-26 בספטמבר 1941 החליטו לנקום בהם.
ההוצאה לפועל הוטלה על ה"איינזצגרופה" - זונדרקומנדו 4a. ביחידה זו היו אנשי אס דה וסיפ"ו, פלוגה 3 מגדוד הוואפן אס אס לתפקידים מיוחדים, ומחלקה מגדוד המשטרה 9. צורפו אליה יחידות שוטרים מגדוד 45 ומגדוד 305, וכן יחידות של משטרת העזר האוקראינית. לאחר המלחמה התברר כי לפיצוצים היו בכלל אחראים כוחות הנ.ק.וו.ד, מולידו של הק.ג.ב, שסוכניו הושארו באזור הכבוש והונחו למרר את חיי הנאצים ועוזריהם.
בבוקר יום ראשון, 28 בספטמבר 1941 פורסמו ברחבי קייב מודעות של פלוגת התעמולה 637 בדפוס הארמייה השישית, בזו הלשון: "על כל היהודונים המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני 29 בספטמבר 1941 בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים ולבוש תחתון. כל יהודון שלא יבצע הוראה זו ויימצא במקום אחר כלשהו יירה. כל אזרח שיכנס לדירות שפונו על-ידי היהודונים ויגנוב רכוש יירה".
רוב תושבי העיר, והיהודים בתוכם, חשבו שהכוונה היא לגירוש היהודים מהעיר. בפועל נאספו כל עשרות אלפי היהודים שנותרו והובלו בקבוצות של עשרה בכל פעם לעבר גיא ההריגה שם נורו למוות. אם לא די בזוועה, אפילו בזמן שהובלו היהודים בתוך מסדרון אנושי של אנשי אס.אס. הם הוכו והושפלו, ממש עד רגעיהם האחרונים. לפי דוח מס' 101 של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר. זה היה כנראה מבצע ההשמדה הגדול ביותר בשואה שבוצע תוך תקופה כה קצרה, אך בזאת לא הסתיים הרצח בגיא. עוד 15 אלף יהודים נורו למוות שם במהלך השנה שלאחר מכן. חשוב מאוד לציין שלא רק יהודים נרצחו שם אלא גם צוענים, חולים מבית החולים הפסיכיאטרי ע"ש פבלוב, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שנרצחו בשל סיבות טריוואליות כהפרת סדר.
הנאצים ימח שמם הצליחו החל מיולי 1943 לטשטש היטב את מעשיהם כך שלא נותר זכר לטבח. בתקופת חורשצ'וב עלתה דרישה להקמת אנדרטה לציון הטבח, ובשנת 1966 נערכה תחרות בין אדריכלים ואמנים. ב-1974 הסתיימה הקמת האנדרטה, אלא שהיא לא ציינה כי יהודים היו בין הקורבנות שנרצחו במקום. רק לאחר התפרקות ברה"מ בשנת 1991 הוצבה במקום אנדרטה לזכר היהודים שנרצחו. חשוב לציין גם את המשורר הרוסי ייבגני יבטושנקו, שבשנת 1961 פירסם את שירו הנודע "באבי יאר", שבו תקף את האדישות הסובייטית לזכר הנרצחים היהודים. למרות הפופולריות העצומה לה זכה השיר, הוא לא הודפס בברה"מ עד 1984. באותה שנה בה פורסם "באבי יאר", פרסם יבטושנקו גם את "יורשי סטלין", שבו טען כי מורשת הסטאליניזם עדיין שולטת במדינתו. השיר פורסם לראשונה בעיתון "פראבדה", וזכה לפרסום בשנית רק כרבע מאה מאוחר יותר, תחת שלטונו הסובלני של מיכאיל גורבצ'וב. ננצור בליבנו לעולם את זיכרון הטבח הנורא הזה.