ראש הממשלה החליפי, נפתלי בנט, הפר את אמון בוחריו והעביר את השלטון במדינה לידי השמאל. ראש הממשלה הנוכחי, יאיר לפיד, כלל "אינו סופר" את ראש הממשלה החליפי, נפתלי בנט. אבל, לפני שבנט נעלם לחלוטין מן המפה הפוליטית (לנצח?), נקרתה בפניו הזדמנות למנוע את המעשה השגוי והנמהר של השותפים/היריבים לפיד/גנץ. לראש הממשלה החליפי, נפתלי בנט, יש זכות וטו, והוא יכול בעזרתה למנוע ברגע האחרון את אישור עסקת הכניעה מול שליט לבנון, חסאן נסראללה. מעשה כזה אומנם לא יטהר את בנט מאחריותו לנזקים שגרם בשנת שירותו בממשלת השמאל, אבל יותיר תקווה שבאיש נותר משהו מעברו הימני. עד כמה שיקולים פוליטיים בלבד מנחים את ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, ניתן לראות בתשוקתו לקיים טקס "חגיגי" - ערב הבחירות - במטרה לחתום על הכניעה המבישה, בתקווה שהחתימה תציל אותו ממעבר לתפקיד ראש האופוזיציה, חודשים ספורים אחרי שנכנס ללשכת ראש הממשלה. לישראל יש מסורת של קיום טקסי כניעה משפילים ו"חגיגיים" מול ארגוני טרור. כך היה לפני 29 שנים מול הארגון לשחרור פלשתין (כולה!) וכך כנראה יהיה הפעם, אם בנט לא יתעשת, מול חיזבאללה ומנהיגו נסראללה, מי שאמר על ישראל לפני 22 שנים: "יש לישראל נשק גרעיני והכוח האווירי החזק ביותר באזור, אבל באמת שהיא חלשה יותר מקורי עכביש". כאמור, אם בנט לא יתעשת ולא יפעיל את זכות הווטו שלו, לישראל צפויה השפלה נוספת בנוסח נאום קורי העכביש.