שווי הסיוע הצבאי שהעבירה עד עתה וושינגטון לאוקראינה עומד על 18 מיליארד דולר. נראה שבמוסקבה ממתינים בכיליון עיניים לבחירות האמצע בקונגרס בוושינגטון שיתקיימו בעוד שבועיים לא פחות מהרפובליקנים, שע"פ חלק מהסקרים עשויים לזכות ברוב בשני הבתים. תקוותה של מוסקבה לפיכך היא ששינוי כזה יצליח אולי לגרום לקושי גדול יותר עבור הנשיא ביידן להמשיך ולתמוך באוקראינה באופן כ"כ עקבי, ואולי יגרום גם לירידה בהיקף התמיכה ואיכותה. כך למשל הם ודאי אהבו מאוד לשמוע את דברי מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, קווין מקארתי (שעשוי להיות יו"ר בית הנבחרים עם הרפובליקנים ינצחו), שאמר שקייב "לא תוכל לסמוך על צ׳ק פתוח של סיוע אם הרפובליקנים ישיגו שליטה בבית הנבחרים". אבל למה בעצם ללכת לרפובליקנים? גם חלקים במחנה של הדמוקרטים משמיע קולות שהרוסים עשויים מאוד לאהוב - קבוצת חברי בית נבחרים מהמחנה הפרוגרסיבי של הדמוקרטים הכינה מכתב לממשל ביידן שדרש ממנו להשקיע מאמץ גדול יותר במסלול הדיפלומטי מול רוסיה. התגובה של רוב החברים הדמוקרטים על המכתתב הייתה זועמת כל כך, שמארגני הפנייה חזרו בהם במהירות. הזעם התמקד בעובדה שמהמכתב משתמעת בהכרח נסיגה מהתמיכה החד-משמעית של הדמוקרטים באוקראינה, ואף סוג של הבנה לצד הרוסי. לעשות זאת תקופה קצרה כ"כ לפני בחירות האמצע איננו צעד חכם מי יודע מה מבחינה אלקטורלית, זה בטוח. גם מקארתי עצמו, מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, נאלץ להסביר את עצמו בעקבות ביקורת חריפה שספג, וניסה לעדן את דבריו, ושהוא לא בהכרח התכוון שהסיוע יצומצם בהיקפו או ברמתו. לזכותו של הנשיא ביידן ייאמר שהוא הצליח עד עתה לגבש חזית דו-מפלגתית די אחידה בכל הקשור למדיניות מול רוסיה והתמיכה החד-משמעית באוקראינה. השאלה הגדולה היא כמובן האם כל זה יישאר על-כנו גם אם למשל הרפובליקנים ייזכו ברוב ברור בבית הנבחרים ובסנאט, או באחד מהם. זו שאלה מעניינת וחשובה שבעתיים דווקא בעיתוי הנוכחי במלחמה, שבו ייתכן שאנו עומדים בפני הסלמה דרמטית ושימוש רוסי בנשק לא קונבנציונלי - אם זה גרעיני טקטי, או אם זו פצצה מלוכלכת עמוסת חומרים רדיואקטיבים. לא מן הנמנע שפוטין מייחל לממשל אמריקני מפולג ומפוצל לאחר בחירות האמצע, שבראייתו ייקל עליו להסלים את מהלכיו בשטח.