אין ברשימה זו יומרות של כותב ביקורת מוסיקאלית, אלא יש בה רק פרץ רגשי שלי מכל האופף את האורטוריה "בריאת העולם" של יוזף היידן, אורטוריה הנושאת על כתפיה המוסיקאליים את סיפור נס בריאת העולם. אני מבקש להביע את תודתי לתזמורת הקאמרית על החוויה בהגשת האורטוריה השבוע באולם רקנטי במוזאון תל אביב.
מצורפת להתרגשותי מהאזנה לשירת בריאת העולם באולם הקונצרטים גם התרגשותי מקריאת פרשת השבוע כשעתיים לפני בואי לקונצרט. מדובר בפרשה הראשונה, הפותחת את הקריאה בתורה, שמתמקדת בתיאור הפלאי-נסי של בריאת העולם. מרשים ומרגש שבאותו שבוע, בו אנחנו קוראים בספר הספרים את פרשת השבוע על בריאת העולם אנחנו מקבלים באותו שבוע העצמה רגשית מהופעה מוסיקאלית המתמקדת בבריאת העולם.
ישבתי באולם רקנטי וחשתי במשך כל הקונצרט, שחוזרת אלי ההתרגשות שאחזה בי, כשקראתי את פרשת השבוע טרם בואי לאולם הקונצרטים, והיא כאמור התעצמה יותר תוך כדי בליעת כל מה שהופיע על הבמה באולם הקונצרטים. תרמה לכך שירת המקהלה והסולנים, שהביאו את ששת ימי בריאת העולם וסיפור גן העדן מספר בראשית בעוצמה קולית אדירה לאולם הקונצרטים, כשהם משתפים אותי נרגש בטקסט מקראי שובה לב.
בשבוע בו קראנו את פרשת השבוע "בראשית" - פרשה החובקת תיאור מרטיט של בריאת העולם לתכלית הערכית, הגנוזה בביטוי "כִּי טוֹב" מספר בראשית פרק א' - זכיתי לחוויה עוצמתית כצופה בחזרה הגנראלית של התזמורת הקאמרית לאורטוריה של יוזף היידן - בריאת עולם.
אני מודה לתזמורת הקאמרית ומנצחה אריאל צוקרמן, למקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני ומנצחה רונן בורשבסקי, שזיכו אותי בשעת צהריים רצופה בחוויה מוסיקאלית מרגשת, שנישאה על-כנפי ההשראה שקיבל יוזף היידן מתיאור הבריאה בספר בראשית ובמיוחד מצמד המילים "כִּי טוֹב", החוזר ונשנה שש פעמים בסיפור הבריאה. כל מה שנברא בכל יום בששת ימי הבריאה, נברא רק לתכלית של יצירת הטוב כמודגש בפרק א', שהיווה מוקד השראה ליצירה מוסיקאלית מרטיטה את כל נימי הלב של כל מי שישב באולם רקנטי במוזאון תל אביב.
תכליתה של הבריאה
אי אפשר היה שלא לחוש, שיוזף היידן הקתולי המאמין נתן באורטוריה ביטוי עז לאמונתו הדתית העמוקה, החוגגת את בריאת העולם, המתוארת בספר בראשית. כן הוא נצמד לפרקים הפורסים טקסטים, השרים את תהילת הבריאה מספר תהילים. ניכר שבפרקי ההערצה לפלאיות הבריאה. ניכרת גם אהבה לטקסטים מיצירת ג'ון אליוט - "גַן הָעֵדֶן הָאָבוּד".
במשך כשעתיים מתאר היידן כיצד נברא העולם מתוך התוהו ובהו וכיצד יוצרת ישות אלוקית סדר ביקום. התוהו ובוהו טרם בריאת העולם הוא גם תוהו ובוהו של צלילים בפתיחה של האורטוריה. אך בהדרגה חלקי משפטים במקהלה והערבוביה של הצלילים בתזמורת נוצר קול אחיד. כל הכלים התחברו להרמוניה כובשת לב. ההרמוניה חובקת רצף של אריות של סולנים ושירת מקהלה הפורסת בפנינו את תהליך הבריאה.
הסולנים הם שלושת המלאכים - גבריאל הסופרן, אוריאל הטנור ורפאל הבס. המקהלה היא מקהלת מלאכים היושבת בשמים וצופה במעשה של הארכיטקט האלוהי ובתהליך בריאתו הפלאי. אנחנו נסחפים עם אמירת "כִּי טוֹב" כתכליתה היפה של הבריאה בבריאת המאורות ובעקבותיה במעשה הפרדה בין היום והלילה.
אותי רגשה הפתיחה התזמורתית של המקהלה וסולן הבס שהרקיעו את הטקסט המקראי - "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלוֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ..." ההתרגשות תפסה תאוצה עם הסולן והמקהלה - "וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵל אֱלוֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁך". "היום הראשון קם ועולה. הבלבול של התוהו ובהו סר והסדר קורם עור וגידים".
אודה, שאני מאוהב באורטוריה ולא באחותה האופרה. האופרה מספרת לי את הסיפור בהצגה בימתית. באורטוריה הסיפור מובא אלינו, הקהל, באמצעות המוזיקה והטקסטים ששרים הסולנים והמקהלה, הנוסכים בנו רוח ורגשות. נהניתי משלושת המלאכים: הסופרן - גבריאל, הטנור - אוריאל והבס - רפאל. אהבתי מאוד את המקהלה, מקהלת המלאכים היושבת בשמים וצופה במעשה הנועז והמרשים של ארכיטקט העל, הארכיטקט האלוהי, ועל תהליך בריאתו. נהניתי מהדיאלוג בין התזמורת ובין המקהלה והסולנים, ועל כך אני מבקש להעביר את תודתי על חוויה אמנותית שהעניקו לי.