כאב לי לשמוע ממורה חרדי בגמלאות, שהוא אינו רואה במשורר חיים נחמן ביאליק משורר לאומי. הוא אף ידע לנמק את משנתו בהבאת מובאות משיריו, בהן הוא רואה ביטויי כפירה ואף הוסיף שהוא מוצא באותן שורות דברי נאצה כלפי ההשגחה העליונה. לצערי, המורה החרדי הביע את שמחתו, שלגישתו תהיה מעתה תמיכה בדמות סגן שר במשרד ראש הממשלה, שלא יאשר לימודי כפירה, שיפסול שירים כמו: "על השחיטה" ו"בעיר ההריגה", שאני ורבים כמוני רואים בהם את פסגת השירה העברית בדורות האחרונים.
אני חושש, שלגישה, לפיה ביאליק הוא כופר, תצטרף עתה סמכות של ממשל, שתפסול את זעקת השבר של המשורר לנוכח מפגש עם תמונות מזוויעות של הפוגרום בעיר קישנב בשנת 1903. זעקת שבר הפונה -
"שָׁמַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי
אִם יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב -
וַאֲנִי לֹא מְצָאָתִיו".
כואב לי, שמורה לספרות בישראל רואה בשורות אלו כפירה, וכולו צפייה שמעתה האחראי על התכנים הלימודיים לא ייתן יד שילדי ישראל יקראו "דברי כפירה ונאצה" כמו:
"וְאִם יֵשׁ צֶדֶק, יוֹפִיעַ מִיָּד
אָךְ אִם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ - יְמֻגַּר נָא כִּסְּאוֹ לָעַד".
לצערי, ההתלהמות הפנטית החשוכה הצליחה לייחס לביאליק בביטוי "יְמֻגָּר נָא כִּסְּאוֹ לָעַד" את קריאתו למיגור הישות האלוקית, ולכן הוא לדעתה פסול ללימוד בבתי הספר. ההתלהמות הפנטית החשוכה עומדת לקבל את מלוא הגיבוי של משרד החינוך והתרבות במדינת ישראל ומהשר האחראי לתוכניות הלימודים מר אבי מעוז. כי לדעתם לא ניתן ללמוד שיר, החובק בתוכו זעקת כאב -
"אֲנִי - לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׁפָתַי...".
כאב לי לשמוע מורה חרדי המביע שמחתו "שסוף-סוף הגענו לימים, שיוציאו מתוכניות הלימודים את השרץ האומר:
"וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׁפָתַי". השיחה עם המורה החרדי הייתה בבחינת דיאלוג בעל אופי של מונולוג. אני הקשבתי והשתתפותי בשיחה הייתה רק בהבעת תנועות ומילת נימוסים פה ושם. נראה לי שהוא לא חש את הצמרמורת שאחזה בי כששמעתי את התרסתו הזועמת נגד "הכופר" חיים נחמן ביאליק, שבעקבות הפרעות האימתניות ב-1881 ולנוכח זוועות השחיטה כתב בשיר "בעיר ההרגה":
"הַשֶּׁמֶש זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחט". רעד אחז בי, כששמעתי מפי מורה בישראל את הצפייה, "שהנה באה ממשלה רצינית לעם ישראל, שנותנת סמכויות לאדם רציני לעשות פה סדר ולגאול את ילדי ישראל מלשנן את התועבה של ביאליק על "הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט". לצערי, חייל בגבעתי מצפה לבן-גביר מ"עוצמה יהודית", שיעשה סדר בשטחים, ויש מורה המצפה מאבי מעוז מסיעת "נעם", שיעשה סדר במשרד החינוך.
אני פוחד מהקול של המורה החרדי, שיש לו את מלוא הגיבוי מראיון, שנתן סגן השר אבי מעוז לביטאון בשם "עולם קטן" ובו הוא אומר, ששיש לו תפקיד להפסיק כ-3,000 תוכניות לימוד במשרד החינוך, אותן כתבו
"עמותות שמאל רדיקליות... שנועדו לעשות את ישראל מדינה ככל המדינות". הוא גם יפעל לבטל את "מצעד הגאווה הזנותי" בירושלים, שלשמחתי, בנימין נתניהו הסתייג מאמירה זו של סגן השר.
קשה להבין את הזדקרותה רבת העוצמה של הרפיסות אצל מדינאי כה מנוסה כמו בנימין נתניהו. קשה להבין ממה נובעת הרפיסות ומה פשר הנדיבות של בנימין נתניהו כלפי סיעה "כה גדולה", שיש לה נציג אחד בכנסת, שבידיו יופקדו יותר משני מיליארד שקלים בנושא החינוך ועוד מיליוני שקלים בהפעלת הארגון "נתיב" ברחבי ברית המועצות לשעבר. התשובה לשאלה היא רק בתאוות השלטון של מי שעומד להיות ראש ממשלה במהלך חודש כסלו השנה.