ההחלטה האמריקנית לספק בקרוב לאוקראינה את מערכות הנ"מ ויירוט הטילים מסוג "פטריוט" טומנת בחובה השלכות פוטנציאליות דרמטיות על היכולת האוקראינית. זה אומנם לא יקרה מחר, וצוותים אוקראינים יהיו צריכים לעבור הכשרה מסודרת ומקיפה על הפעלת המערכות, וגם לא ברור עדיין היקף המערכות שיסופקו.
אבל כשזה יקרה, זה יעניק לאוקראינים יכולת חסרת תקדים מבחינתה להתמודדות עם מתקפות טילי השיוט הרוסים והמלט"ים מתוצרת אירנית. ברור גם, שזה יקשה על פעילותו של חיל-האוויר הרוסי בשמי אוקראינה, למרות שכבר היום רוב מתקפות טילי השיוט הרוסים משוגרות ע"י מפציצים אסטרטגים בשמי רוסיה. עיקר החשיבות פה היא השיפור ביכולת האוקראינית ליירט את טילי השיוט הרוסים. העליונות הטכנולוגית של המערב ובעיקר של ארה"ב מול הציוד והמערכות מתוצרת רוסית עשויה שוב לידי ביטוי מוחץ במקרה של הפטריוט.
נזכיר רק שבחודש יולי החלה אוקראינה לעשות שימוש במערכות הארטילריה האמריקניות מדגם HIMARS אותן קיבלה זמן מה קודם לכן. למערכות הללו, ולאופן היעיל והחכם שבו השתמשו בהם הכוחות האוקראינים, הייתה תרומה מכרעת להחלשת הצבא הרוסי, שחיקתם וריסוקם של יכולתו הלוגיסטית וקווי האספקה שלו (בין השאר באמצעות פגיעה עקבית קטלנית במחסני תחמושת/ציוד/אספקה וכן הלאה).
השימוש היעיל במערכות ההן איפשר בסופו של דבר את מתקפות הנגד המוצלחות מאוד של האוקראינים מסוף אוגוסט בגזרת חרקיב, לימאן, ומאוחר יותר גם בגזרת חרסון, שלמעשה חייבה את הנסיגה הרוסית לגדה השמאלית (המזרחית) של ה"דנייפר". לכן חשוב להבין שגם כניסתה של מערכת ה"פטריוט" לשירות מבצעי ולזירות הלחימה עשויה לחולל מפנה דרמטי לטובת אוקראינה לא רק בשדה הקרב, אלא גם בכל הקשור ליכולתה לוודא את המשך פעילות מתקני תשתיות האנרגיה שלה, ובכלל למנוע מרוסיה לשוב ולפגוע בהן ולהותיר מיליוני אזרחים ללא חשמל ומים.