עזריאל ברמנט, היסטוריון וחוקר יחסים בינלאומיים, בעיקר יחסי בריטניה ישראל, פרסם יחד עם אניטה טוסור מהמכון ליחסים בינלאומיים בפראג מאמר דעה ב-EuObserver, בו הוא מבכה את ניצחון הימין הישראלי בבחירות האחרונות שמאפשר הקמתה של ממשלה, שלדבריו תגביל את שלטון החוק בישראל, תביא לידי המשך תהליך הסיפוח של שטחי "הגדה המערבית", תוך הגברת הדיכוי של האוכלוסייה הפלשתינית.
ברמנט, הוא בנו של הסופר והעיתונאי היהודי בריטי חיים ברמנט, יהודי אורתודוקסי שהביע אהדה למדינה היהודית אך עם זאת ביקר בחריפות היבטים מסוימים במדיניותה. עזריאל ברמנט, שגם לימד באוניברסיטאות בישראל, ואמור להכיר את הזירה החברתית והפוליטית הישראלית, משקר ביודעין כשהוא כותב כי נתניהו חותר ל"דלגיטימציה של מפלגות אופוזיציה ומיעוטים אתניים", מתכנן להגביל קשות את סמכות הרשות השופטת ו"לסרס" את כלי התקשורת, מה שיאפשר לו, בעזרת מפלגות ימין קיצוני, לבצר מעמד סמכותני.
הוא מדגיש את הטענה השקרית לפיה מינוי שופטים יהיה על בסיס "פוליטי לחלוטין" וכי תישלל מבית המשפט העליון הסמכות לבטל חוקים "לא חוקתיים". במיוחד יוצא קצפו על הקואליציה עם אדם כאיתמר בן-גביר" אשר "בגלוי תמך במעשי טרור נגד פלשתינים". להדגשת האיום שבן-גביר מהווה על הדמוקרטיה הישראלית מסביר ברמנט כי בן-גביר הוא "תלמידו של מאיר כהנא, יהודי פשיסט שהוקע על-ידי כל הספקטרום הפוליטי בישראל". התוצאות כבר ניכרות בשטח. עצם הכללתו של בן-גביר בממשלה נתנה אור ירוק למתנחלים הקיצוניים להגביר התקפותיהם על הפלשתינים.
ה-EuObserver בו מתפרסם המאמר הוא אתר עיתונות שמטרתו בין השאר להשפיע על דעת הקהל באירופה ועל קובעי המדיניות במוסדות האיחוד האירופי, ועל-מנת לסבר את האוזן האירופית לגודל הסכנה לדמוקרטיה הישראלית טוען ברמנט כי במגמה זו של דיכוי ערכים ליברליים, קיימת מעין ברית בין בנימין נתניהו וויקטור אורבן ראש ממשלת הונגריה ומפלגת פידז הימנית קיצונית שהוא עומד בראשה, עד כדי כך שבזמן מערכת הבחירות האחרונה ביקרו בארץ יועצים מטעם פידז על-מנת לסייע לנתניהו במערכה. נתניהו מצדו אכן "מיחזר ללא בושה פרופגנדת בחירות של פידז מ-2014".
יצוין כי מזה זמן מוקיעים מוסדות האיחוד האירופי והאליטות הליברליות את הרפורמות של ממשלת הונגריה בראשות אורבן במערכת המשפטית והתקשורתית. רפורמות אלו, כך טוענים, ויש אמת בטענות אלו, פוגעות בעצמאותה של הרשות השופטת ומגבילות את חרותה של העיתונות.
נתניהו, כך ההיסטוריון, שואב עידוד מעצם העובדה שהאיחוד האירופי, והקהילייה הבינלאומית בכלל אינם מטילים סנקציות משמעותיות על הונגריה בשל מדיניותה האנטי-ליברלית, ולכן אף הוא אינו צופה סנקציות בינלאומיות כלשהן על ממשלתו. יתרה מזו: גדולה סכנת נתניהו מסכנת אורבן, כי ממשלתו הימנית קיצונית של נתניהו לא תהסס "לאשר התנחלויות לא חוקיות, לגרש פלשתינים מבתיהם ולדכא את החברה האזרחית הפלשתינית".
ברמנט הוא מהמתגייסים למערכה לשלילת התואר "דמוקרטית" ממדינת ישראל: "אלה שהעריצו ותמכו בישראל כמגדלור דמוקרטי במזרח התיכון", מסיים ברמנט את מאמרו, תהיה להם סיבה טובה לחזור בהם באשר "ישראל נכנעה להשפעתו הרעה של האורבניזם".