אח"י דקר, צ-77, הייתה צוללת בשירות חיל-הים הישראלי. במקור זו הייתה הצוללת הבריטית "טוטם" שיוצרה במלחמת העולם השנייה, הושקה ב-1943 ושירתה בצי המלכותי הבריטי. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת. ב-9 בינואר 1968, לאחר מספר שבועות של שיפוצים במספנת פורטסמות' ואימונים של אנשי צוותה - אנשי חיל-הים הישראלי - יצאה אח"י דקר מנמל פורטסמות' שבדרום אנגליה בדרכה לנמל חיפה בפיקודו של רב סרן יעקב רענן. הצוללת הפליגה ללא חימוש. בצוללת היו 69 אנשים: 68 אנשי צוות ועיתונאי אחד, ערן שורר, שתיעד את הפלגת הבכורה של ה"דקר". ב-15 בינואר חנתה הצוללת בנמל גיברלטר לחניית תדלוק והצטיידות שם ירד ממנה העיתונאי שורר ועלה איש צוות נוסף יחזקאל מזרחי. עד לגיברלטר שייטה דקר על פני המים מכאן ואילך שטה הצוללת מתחת לפני הים.
הקשר עם דקר אובד
בארכיון המדינה יודעים לספר כי הצוללת הייתה אמורה להגיע לחיפה ב-4 בפברואר 1968 והיא דיווחה מיקום וכמות דלק כל 24 שעות. כמו-כן היא שלחה שדר (ללא מיקום) כל 6 שעות. ב-24 בינואר 1968 בשעה 06:00 בבוקר דיווחה הצוללת על מיקומה מדרום לקצה המזרחי של כרתים. השדר האחרון מהצוללת למפקדת חיל-הים היה שתי דקות לאחר חצות בליל 25-24 בינואר. השדר היה קצר, לא ברור, נותק במפתיע ולא חודש.
ביום ה' 25 בינואר בשעה 6 בבוקר הייתה אמורה הדקר לשלוח שדר לבסיס חיל-הים בחיפה ולדווח על מיקומה אולם זה לא הגיע. נעשה ניסיון ליצור קשר אלחוטי עם הצוללת אולם ללא הצלחה.
לאחר שאבד הקשר עם הצוללת החלה מפקדת חיל-הים ביום ו' 26 בינואר בבוקר במבצע חיפושים נרחבים אחריה במאמץ לאתר את הצוללת או שרידיה. בחיפושים נטלו חלק כוחות של חיל-הים ושל חיל-האוויר ובהם הצוללת האחות דולפין, המשחתת אח"י יפו, ספינות סוחר ישראליות וכן ספינות הצי השישי המשייטות באזור ואוניות יווניות ובריטיות. חיל-האוויר ביצע עשרות גיחות וסיורים בניסיון לאתר את הצוללת. המחפשים סרקו מאות אלפי ק"מ.
ב-4 בפברואר 1968 כעשרה ימים לאחר העלמות דקר הכריז דובר צה"ל בשם המטכ"ל שיש לראות את הצוללת אח"י "דקר" על 69 אנשי צוותה כנעדרת ועל כן הוחלט להפסיק את החיפושים אחריה. חיפושי האוניות הזרות אחר "דקר" הופסקו כמה ימים לפני כן. ב-6 במרס 1968 הודיע שר הביטחון משה דיין בכנסת כי אין ספק שאנשי הצוות נהרגו, אך נכון לתקופה זו אין ברשות צה"ל את האמצעים למצוא את גופותיהם בתחתית הים. הוכרז יום אבל לאומי ואנשי צוות הצוללת הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
מצרים: "אין לנו אין קשר להעלמות הצוללת"
ב-28 בינואר הודיעה מצריים שלכוחותיה אין קשר להעלמות הצוללת והם לא טיבעו את הצוללת. ב-9 בפברואר 1969, כשנה לאחר היעלמות דקר, הודיע דייג בחוף חאן יונס ברצועת עזה על מציאת מוקש בחוף הים. התברר שזהו המצוף האחורי של הצוללת "דקר". בעקבות מציאת המצוף הוחל בניסיונות לחפש את שרידי הצוללת באזור זה. ב-1979 לאחר הסכם השלום עם מצרים נערכו באזור הימי בחוף רצועת עזה חיפושים בשיתוף מצרים בניסיון לאתר את שרידי הצוללת.
במשך שנים רבות נעשו מאמצים שונים למציאת הצוללת או שרידיה אולם על-אף החיפושים הנרחבים והמאמצים לאיתורה לא נמצאה הצוללת על פני המים, וגורלה היה לתעלומה.
30 שנה לאחר העלמות הדקר נמצאו שברי הצוללת
ב-28 במאי 1999, 31 שנים לאחר היעלמה, אותרו שבריה של דקר בנתיבה המתוכנן לחיפה על קרקעית הים התיכון, בעומק כ-3 ק"מ, במרחק 485 ק"מ מנמל חיפה. שברי "דקר" התגלו על-ידי צוללת מתקדמת של חברת נאוטיקוס האמריקנית, שגילתה גם את הספינה טיטאניק. לא נמצאו שרידי אנשי הצוות אלא רק חפצים שלהם.
אולם גם חשיפת שרידי ושברי הצוללת לא פתרה את תעלומת נסיבות טביעתה, מה גרם לטביעתה ומה עבר עליה ועל אנשי צוותה בשעות או הימים האחרונים לפני טביעתה.
השערות, שמועות, וספקולציות אין ספור הועלו בקשר לגורלה של הצוללת הישראלית. היו שטענו כי היא הותקפה על-ידי צוללת או אוניית מלחמה רוסית וכי אנשי ציוותה מוחזקים בשבי הרוסי במקום נידח ועוד כהנה וכהנה שמועות וספקולציות.
דוח האלוף שלמה אראל
ב-1 במרס 1968 מפקד חיל-הים, האלוף שלמה אראל, הוציא דוח בהיקף של 90 עמודים, הוגש לשר הביטחון משה דיין, ובו הוא הציג את כל הנושאים הקשורים ל"דקר" ואת כל העובדות שהיו ידועות. הדוח לא פורסם בזמנו לציבור. בדוח מועלים מספר תרחישים-אפשרויות שהיו יכולים להביא לאובדן הצוללת:
התנגשות בכלי שיט - ייתכן שהצוללת טבעה עקב התנגשות בכלי שיט אחר. אפשרות זו הוגדרה כפחות סבירה מאפשרויות אחרות.
תקלה טכנית - על-פי תרחיש זה הצוללת טבעה עקב תקלה חמורה באחת מהמערכות החיוניות: הידראוליקה, לחץ אוויר, או מערכת החשמל, שהביאה לאובדן השליטה בצוללת.
תקלה תפעולית - על-פי תרחיש זה לא הצליח הצוות לשמור על העומק בים הסוער או להתיישר ממצב של צלילה כלפי מטה.
ב-2015 פורסם דוח רשמי של חיל-הים הקובע כי כשל טכני או פגיעה בכלי שיט אחר: אחד מאלו גרם ככל הנראה לטביעת הצוללת דקר. הדוח הוגש למשפחות השכולות ושולל בסבירות גבוה חבלה בצוללת או פגיעה מצד כוח עוין.