כבר קבעו חכמינו - "גדולה ביזת הים יותר מביזת מצרים". זה מתקשר לפרשיות השבוע הבאות עלינו לטובה. השבוע קראנו בפרשת "בשלח" את מעמד קריעת ים סוף. "ויסע משה את בני ישראל". מפרשים שהיה צריך להסיעם בכח, מאחר שהיו שקועים בביזת שלל מצרים שנפלט לחוף, אחר טביעת מרכבות וסוסי פרעה, שהיו מעוטרים בזהב ויהלומים רבים. מי שחשב שזה קרה רק אז, מסתבר שאפשר גם היום. יש אנשים, כך שמעתי, שעבודתם היא איתור תכשיטים ושאר דברי ערך בחוף הים. קנו מאיפה שקנו גלאי מתכות, וכך מדי יום יוצאים אל חופי הים לחפש להם שלל. יש שיוצאים לחוף לחפש בקבוקים, ויש מחפשים חול כדי להעמיס על משאיות מה שקרוי "גניבת חול". חופי הים מלאים אפשרויות רק צריך להרים ולקחת. אני לא מדבר על הידיעה מלפני כמה ימים על-אודות אזרח שיצא לדוג בחופי אוסטרליה ומצא מטמון של חבילת סמים בשווי מיליוני דולרים, אלא על משהו שקרה ממש כאן בארץ.
מידי פעם נופלים מכולות אל הים, אם בנמל ואם בדרך לנמל בארץ, והן עשויות להכיל לא מעט אוצרות. לפני כחודשיים זו הייתה מכולה שהכילה אלפי מכשירי אייפון וטבלטים. ימאי, היינו בעל סירה קטנה שהיה באזור, כבר חלם על ההתעשרות המהירה שתיתן לו המכולה הזו בשווי כמה מיליונים, ולאחר שהמשטרה החרימה את הסחורה סיכם "חבל יכולתי לעזוב את העבודה". כמה ימים לאחר מכן נפלו תשע מכולות שהכילו מוצרי תינוקות ומוצרי חד-פעמי לים, ואלו הציפו את חופי אשקלון במוצצים ובקבוקים ושאר מוצרים חד-פעמיים שפתרו ללא מעט אנשים את הבעיות בבית. תשאלו את ליברמן שנלחם בכל מאודו במוצרי החד-פעמי, ולא חשב איך מפנים את כל האשפה של החד-פעמי מהחופים והיערות שלנו. תושבי אשקלון והסביבה יצאו למסע קניות בחופי אשקלון כאילו אין מחר.
עלוני השבת ובהם מדורי שו"ת הסלולרי - אותו מדור בעלוני השבת, שמאפשר לשאול רבנים שאלות בהודעות קצרות, התמלאו בדעת בעד ונגד. האם מדובר על גזל או שמא הפקר מוחלט וכל הרוצה לבוא יבוא וייטול. אני חשבתי לעצמי לכמה רגעים על הרצון הזה של כולנו להתעשר ברגע. להגיע לחוף ושאיזה דג זהב יצא לדבר אתנו וייתן לנו משהו. רק דבר אחד או שניים. זה יכול להיות גם סתם דג בורי או לוקוס, אבל העיקר שייתן משהו. כולנו חולמים להיות עשירים ברגע, ושזה יפתור לנו את כל הבעיות בחיים. לכו תסיירו פעם בדוכני הלוטו ותבינו על כמה חלומות עומד מפעל הפיס. תגלו שיש יותר דוכני פיס וטוטו בעיירות פיתוח מאשר בהרצליה פיתוח. תגלו שיש יותר מזרחיים שמהמרים (מצטער ככה קוראים לזה, גם אם מדובר בטופס רגיל של לוטו) מאשר אשכנזים שמהמרים. תגלו שבשכבות החלשות, היינו משפחות חד-הוריות, משפחות מצוקה ועוד, אחוז ההוצאה על חלומות כאלו הוא גדול יותר ממה שמשפחה מבוססת במרכז הארץ מוציאה על הגשמת חלומות בדמות מפעל הפיס.
גם עבדכם הנאמן מחזיק במנוי של מפעל הפיס מתוך תקווה שאולי יום אחד אריאלה תתקשר. להיות עשיר. לא מאלו שמרכיבים את רשימת הפורבס של עשירי ישראל, אלא מספיק עשיר כדי... מספיק עשיר כדי להיכנס למה שקרוי "מסעדת פועלים" אבל במחיר של אוליגרכים, ולא לחשוש להזמין את המנה היותר יקרה של הסטייק במקום להסתפק בפרגית. לבקש מנה כפולה של צ'יפס שגם היא כמו החומוס מתומחרת בנפרד, ולהזמין בקבוק יין לשולחן גם אם לא ממש נסיים אותו. להיות עשירים ככה שלא נבדוק בסוף החשבון בקפה קפה או קפה גרג (שנצא ידי חובת כל הדעות) שאולי טעו ולמה חייבו אותי פעמיים על רביולי בטטה? להיות עשירים לא במיליונים אלא רק כדי לקנות פיצוחים מאפים והשלמות לשולחן השבת ולהבין שוויתרת על יום עבודה, להזמין קנייה של סופר כדי לקלוט שהלכו לך עוד יומיים עבודה. כולנו מחפשים עושר מיידי אם בחוף ואם בתחנות הפיס שפזורות בכל פינה בארץ ומוכרות חלום של התעשרות ברגע. ואולי אחד מצליח ואולי אחד זוכה, אבל כל השאר שמילאו וגירדו וקיוו, כולם ממשיכים לחלום.